אינוקאי צויושי – הבדלי גרסאות
מ בקרת זהויות |
מ הוספת קטגוריה:מעוטרי מסדר פרחי הפאולוניה באמצעות HotCat |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
[[קטגוריה:סמוראים]] |
[[קטגוריה:סמוראים]] |
||
[[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]] |
[[קטגוריה:קורבנות רציחות פוליטיות]] |
||
[[קטגוריה:מעוטרי מסדר פרחי הפאולוניה]] |
גרסה מ־12:23, 5 באוקטובר 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:מנהיג
פרמטרים ריקים [ בן-זוג, בת-זוג ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה |
20 באפריל 1855 אוקיאמה, יפן | ||
---|---|---|---|
פטירה |
15 במאי 1932 (בגיל 77) טוקיו, יפן | ||
מדינה | יפן | ||
מקום קבורה | בית הקברות אאוימה | ||
השכלה | אוניברסיטת קיו | ||
מפלגה | ריקן סייוקאי | ||
| |||
פרסים והוקרה | |||
חתימה | |||
אינוקאי צויושי (ביפנית: 犬養 毅; 20 באפריל 1855 - 15 במאי 1932) היה פוליטיקאי יפני שהיה ראש ממשלת יפן ה-29.
ראשית חייו
אינוקאי נולד למשפחת סמוראים בכפר ניוואסה שבנחלת ביזן (כיום מחוז אוקיאמה) ולמד באוניברסיטה טוקיו. תחילה עבד אינוקאי כעיתונאי, והצטרף לצבא היפני הקיסרי במשימתו לדיכוי מרד סצומה, משם דיווח לעיתונו.
קריירה פוליטית
אינוקאי היה ממקימי מפלגת ריקן קוקומינטו ב-1882, בעלת אידאולוגיה ליברלית שהתנגדה לשליטת בני צ'ושו וסצומה בפוליטיקה היפנית. אינוקאי נבחר לבית הנבחרים של יפן ב-1890, בפעם הראשונה מתוך שבע עשרה פעמים.
תפקידיו הממשלתיים הראשונים היו שר החינוך בממשלתו הראשונה של אוקומה שיגנובו ב-1898, ושר התקשורת בממשלתו השנייה של יאממוטו גונבאה.
מפלגת ריקן קוקומינטו הפכה ב-1922 למפלגת קאקושין קוראבו, שחברה למפלגות נוספות להקמת קואליציה עם ממשלתו של קאטו טקאקי ב-1924. בתקופה זו כיהן אינוקאי בתפקיד שר התקשורת פעם נוספת. לאחר מכן התמזגה קאקושין קוראבו עם מפלגת ריקן סייוקאי, ואינוקאי המשיך בה בתור חבר בכיר. לאחר מותו הפתאומי של טנאקה גיאיצ'י ב-1929, תפס אינוקאי את מקומו כמנהיג המפלגה.
ראש הממשלה
אינוקאי המתמנה לראש ממשלת יפן ה-29 ב-13 בדצמבר 1931. באותה עת הייתה יפן נתונה במשבר כלכלי בעקבות השפל הגדול, והיא שבה לתקן הזהב. ממשלתו של אינוקאי נקטה בצעדים מיידיים לשיקום הכלכלה, ואסרה על יצוא זהב. עם זאת, אינוקאי לא הצליח לקצץ בהוצאות הצבא, ואף לא למנוע פעילות צבאית בסין בעקבות תקרית מוקדן. מאבקו של אינוקאי בממסד הצבאי הגיע לשיאו בהתנקשות בחייו במהלך ניסיון ההפיכה של 15 במאי 1932, שלמעשה סימל את סופו של השלטון האזרחי ביפן עד אחרי מלחמת העולם השנייה.