אחי גיבורי התהילה – הבדלי גרסאות
קישורים |
←עלילת הספר: כפל קישורים |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== עלילת הספר == |
== עלילת הספר == |
||
הספר מספר על [[מרד החשמונאים]] מנקודת מבטו של [[שמעון התרסי|שמעון הנשיא]]. העלילה מתרחשת בימים שקדמו למרד ובמהלכו ועל רקע הקרבות. גיבורי העלילה הם החשמונאים ובפרט |
הספר מספר על [[מרד החשמונאים]] מנקודת מבטו של [[שמעון התרסי|שמעון הנשיא]]. העלילה מתרחשת בימים שקדמו למרד ובמהלכו ועל רקע הקרבות. גיבורי העלילה הם החשמונאים ובפרט שמעון החשמונאי, אחיו של [[יהודה המכבי]]. מלבד הפרטים ה[[היסטוריה|היסטוריים]] הוסיף הסופר לעלילה מתיחות אישית בין החשמונאים. |
||
מתכונתו של הספר הוא כמגילה [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפית]] אותה רושם שמעון, על עצמו ועל אחיו גיבורי המרד, ומוסרה לציר [[הסנאט הרומי]] לנטולוס סילאנוס שמגיע לארמונו בירושלים על מנת ללמוד על [[ארץ ישראל]] ועל [[העם היהודי]] היושב בה עבור הסנאט. בסוף הספר מופיע המכתב שכותב לנטולוס סילאנוס לסנאט, המתאר את מפגשו עם "הטיפוס היהודי" ועם שמעון הנשיא ואשתו בפרט. חלק זה עוסק בהשוואות בין התרבות הרומית לבין התרבות היהודית, ובייחוד בתפיסה היהודית בדבר ה[[חופש]], הנגזרת מזיכרון [[יציאת מצרים]], זיכרון השיעבוד וחוקי העבדות המתקדמים שהנהיגה החברה היהודית, שייצרו חברה שכלתנית שלא התבססה על [[עבדות|מעמד עבדים]] רחב כבשאר התרבויות הקדומות ותרבות רומי בפרט. |
מתכונתו של הספר הוא כמגילה [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפית]] אותה רושם שמעון, על עצמו ועל אחיו גיבורי המרד, ומוסרה לציר [[הסנאט הרומי]] לנטולוס סילאנוס שמגיע לארמונו בירושלים על מנת ללמוד על [[ארץ ישראל]] ועל [[העם היהודי]] היושב בה עבור הסנאט. בסוף הספר מופיע המכתב שכותב לנטולוס סילאנוס לסנאט, המתאר את מפגשו עם "הטיפוס היהודי" ועם שמעון הנשיא ואשתו בפרט. חלק זה עוסק בהשוואות בין התרבות הרומית לבין התרבות היהודית, ובייחוד בתפיסה היהודית בדבר ה[[חופש]], הנגזרת מזיכרון [[יציאת מצרים]], זיכרון השיעבוד וחוקי העבדות המתקדמים שהנהיגה החברה היהודית, שייצרו חברה שכלתנית שלא התבססה על [[עבדות|מעמד עבדים]] רחב כבשאר התרבויות הקדומות ותרבות רומי בפרט. |
||
גרסה מ־15:16, 25 באוקטובר 2017
אחי גיבורי התהילה (באנגלית: My Glorious Brothers) הוא ספר מאת הווארד פאסט שפורסם בשנת 1948.
עלילת הספר
הספר מספר על מרד החשמונאים מנקודת מבטו של שמעון הנשיא. העלילה מתרחשת בימים שקדמו למרד ובמהלכו ועל רקע הקרבות. גיבורי העלילה הם החשמונאים ובפרט שמעון החשמונאי, אחיו של יהודה המכבי. מלבד הפרטים ההיסטוריים הוסיף הסופר לעלילה מתיחות אישית בין החשמונאים.
מתכונתו של הספר הוא כמגילה אוטוביוגרפית אותה רושם שמעון, על עצמו ועל אחיו גיבורי המרד, ומוסרה לציר הסנאט הרומי לנטולוס סילאנוס שמגיע לארמונו בירושלים על מנת ללמוד על ארץ ישראל ועל העם היהודי היושב בה עבור הסנאט. בסוף הספר מופיע המכתב שכותב לנטולוס סילאנוס לסנאט, המתאר את מפגשו עם "הטיפוס היהודי" ועם שמעון הנשיא ואשתו בפרט. חלק זה עוסק בהשוואות בין התרבות הרומית לבין התרבות היהודית, ובייחוד בתפיסה היהודית בדבר החופש, הנגזרת מזיכרון יציאת מצרים, זיכרון השיעבוד וחוקי העבדות המתקדמים שהנהיגה החברה היהודית, שייצרו חברה שכלתנית שלא התבססה על מעמד עבדים רחב כבשאר התרבויות הקדומות ותרבות רומי בפרט.
הספר העוסק בעצמאות היהודים פורסם בשנת 1948, בעיצומה של מלחמת השחרור. הוא מוקדש
לאשר הם שם, יהודים ולא יהודים, שחירפו נפשם באותו מאבק עתיק-יומין ובלתי-נשלם על חירות האדם וכבודו.
פרסום הספר יצר חילוקי דעות בין פאסט למפלגה הקומוניסטית בה היה חבר, שלא ראתה את השאיפות הלאומיות הציוניות בעין יפה.
הספר תורגם על ידי רות לבנית ויצא בהוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, ספרית פועלים וזכה לפופולריות רבה בארץ. ב-1953, בחגיגות יובל 25 שנה לגבעת ברנר, הספר הומחז והוצג בהצגת ענק. שנתיים קודם לכן הוא הוצג בקיבוץ שריד (אז תורגם על ידי שולמית בתדורי ומרדכי אמיתי).
שם הספר היווה השראה לשמואל גונן, שבתום הקרבות במלחמת ששת הימים, התפרסם בזכות נאומו שכונה "אחי גיבורי התהילה".