הווארד פאסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הווארד פאסט

הווארד מלווין פאסט (Howard Melvin Fast;‏ 11 בנובמבר 1914 ניו יורק - 12 במרץ 2003 גריניץ', קונטיקט), סופר יהודי אמריקני ותסריטאי לטלוויזיה. כתב גם תחת שמות העט א.ו קוניגהם (E. V. Cunningham) ו-ווֹלטר אריקסון (Walter Ericson). עם ספריו המפורסמים ביותר נמנים בין השאר, "אחי גיבורי התהילה" ו"ספרטקוס".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמו של הווארד, אידה, הייתה מהגרת בריטית יהודייה, ואביו, בארני, בנם של מהגרים יהודים מאזור אוקראינה של ימינו. כשאמו נפטרה ב-1923 ואביו הפך למובטל, אחיו הצעיר של הווארד, ג'וליוס, עבר להתגורר עם קרובי משפחה בעוד שהווארד ואחיו הגדול ג'רום עבדו בחלוקת עיתונים. פאסט טען מאוחר יותר כי רכש את הסקרנות לספרות כבר בגיל צעיר בזכות עבודתו במשרה חלקית בספרייה העירונית של ניו יורק.

הווארד הצעיר החל לכתוב בגיל מוקדם. הוא כתב תוך כדי שנסע בטרמפים וברכבות ברחבי ארצות הברית כדי למצוא עבודות משונות. הרומן הראשון שכתב, שני עמקים, פורסם כשהיה בן 18 בשנת 1933. פאסט התעניין מאוד בהיסטוריה אמריקנית ועבודתו הפופולרית הראשונה הייתה 'האזרח תום פיין', סיפור בדיוני אודות חייו של אידאולוג מלחמת העצמאות האמריקנית. הוא המשיך עם הרומנים ההיסטוריים הגבול האחרון, על ניסיון דמיוני של אינדיאנים לכבוש מחדש את מולדתם ו-נתיב החופש, על חייהם של עבדים משוחררים אחרי מלחמת האזרחים. יצירותיו שחזרו ברגש ובדמיון רב תקופות קשות בהיסטוריה האמריקנית ורמזו לא אחת לתחלואים מקבילים בחברה האמריקנית העכשוית כגון עוני, דיכוי, גזענות וחוסר סובלנות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-מלחמת העולם השנייה שירת פאסט ככתב במשרד לענייני מידע מלחמתי האמריקני. אמנם, בשנת 1944 הוא הצטרף למפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית ובעקבות כך הוזמן לחקירה בפני ועדת הסנטור מקארתי. בחקירתו הוא סירב לחשוף שמות של תורמים לקרן עבור ותיקי מלחמת האזרחים בספרד (שאחת מהם הייתה אלינור רוזוולט), ובשנת 1950 הוא נשפט ונכלא לתקופה של שלושה חודשים באשמת ביזיון הקונגרס.

כשישב בבית הסוהר הפדרלי החל פאסט לכתוב את יצירתו המפורסמת ביותר, "ספרטקוס", נובלה על עבד רומאי המנהיג מרד באדוניו (ר' ספרטקוס). פאסט, שצורף לרשימה שחורה בגלל הפרשה הקומוניסטית, נאלץ לפרסם את הספר בכוחות עצמו בהוצאה פרטית שהקים בשם Blue Heron Press. כמו כן הוא נאלץ להשתמש בשמות עט שונים, בהם א.ו קוניגהם, שתחתיו פרסם סדרה של ספרי בלשים פופולריים על בלש בבוורלי הילס.

גם אחרי שיחרורו נאסר על פאסט לצאת לחו"ל ודרכונו נשלל ממנו כדי שלא יברח לברית המועצות. איסור זה היה בתוקף עד אמצע שנות השישים. ב-1953 פאסט קיבל מהסובייטים את פרס סטלין לשלום בזכות יצירותיו שתורגמו לשפות שונות והופצו בעותקים רבים גם ברחבי ברית המועצות ומדינות מזרח אירופה.

"אחי גיבורי התהילה" היה יוצא דופן מבין יצירותיו של פאסט באותה תקופה. הוא פורסם באוקטובר של שנת 1948, אחרי מסע אווירי בו עבר פאסט מעל שטחי מדינת ישראל החדשה.

הספר, בניגוד לקודמיו, לא התקבל היטב אצל חברי המפלגה הקומוניסטית ובמיוחד אצל היהודים שבה, שפחדו כי הוא עלול להצית רגשות ציוניים לאומיים. פאסט נקרא להופיע בפני מזכירות המפלגה, הואשם ב-"לאומיות יהודית בורגנית" והועמד לגירוש מהמפלגה.

בסוף שנות ה-50, לאחר שהתגלו מעשי הרדיפה והדיכוי של שלטונו של סטלין, פאסט החליט לעזוב סופית את המפלגה הקומוניסטית. בשנת 1957 כתב את הספר "האל הערום", על חוויותיו במפלגה הקומוניסטית. לקראת סוף חייו כתב לו גם ספר המשך, "להיות אדום", בו תיאר את הרדיפה הכפולה שעבר, הן מצד השלטונות האמריקנים כחבר מפלגה קומוניסטית והן מאת הקומוניסטים עצמם עקב דעותיו הציוניות.

בשנת 1952, כתב פאסט את הספר "בוקר באפריל", סיפורו של קרב לקסינגטון וקונקורד מנקודת מבטו של מתבגר בדיוני. אף על פי שלא התכוון שיתויג כספר למתבגרים, הספר הפך למטלת קריאה נפוצה בשיעורי ספרות בתיכונים אמריקנים עד היום. גרסה טלויזיונית של הסיפור הופקה ב-1988.

בשנת 1974 עברו פאסט ומשפחתו לגור בקליפורניה, שם כתב תסריטים לתוכניות טלוויזיה. ב-1977 פרסם את הספר "המהגרים", חלק ראשון מסדרה בת ששה חלקים.

הוא נישא לאשתו הראשונה, בטי כהן, ב-6 ביוני 1937. ילדיהם הם ג'ונתן ורייצ'ל. בטי נפטרה ב-1994. בשנת 1999 נישא למרצדס או'קונר, שהייתה כבר אם לשלושה.

בנו של פאסט, ג'ונתן, שהיה אף הוא לסופר, היה בעלה של הסופרת אריקה ג'ונג. בתם היא הסופרת מולי יאנג-פאסט.

יצירותיו שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבלתי מנצח: סיפור / הווארד פאסט; עברית: יעקב עדיני, תל אביב: נ' טברסקי, תש"ט.
  • נתיב החירות: רומן / הווארד פאסט; מאנגלית: אהרן אמיר, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1949.
  • האזרח תום פיין / הוברד פסט; תרגם: א' אמיר, תל אביב: עם עובד, תש"י.
  • אחי, גיבורי התהילה / הווארד פאסט; עברית - רות ליבנית, מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1950. (יצא בהמשך במהדורות רבות נוספות.)
  • אחי גבורי התהלה: המחזה (תקציר) ב-3 מערכות (7 תמונות) על פי ספרו של הוברד פאסט / מאת שולמית בתדורי ומרדכי אמיתי, [תל אביב]: ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל - הוועד הפועל - מרכז לתרבות ולחינוך - המחלקה לאמנות ולספרות - המדור לבמאות, [תשי"ב?].
  • חיים סלומון: בן החורין / הוארד פאסט; תרגם: צ' רין; צייר נ' פרנק, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ב.
  • הגבול האחרון: רומאן / הווארד פאסט ; מאנגלית: א' בירמן, מרחביה: ספרית פועלים, 1952.
  • ספארטאקוס: רומאן / הווארד פאסט; עברית: רות ליבנית; העיטור: שרגא ווייל), מרחביה: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1953. (יצא בהמשך במהדורות נוספות.)
  • אגדת ניו-אינגלנד: דרך הייסורים של סאקו וואנצטי / הווארד פאסט; עברית: רות ליבנית, מרחביה: הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1955.
  • סילס טימברמן / הווארד פאסט; עברית: רות לבנית, מרחביה: הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1956.
  • האל הערום: הסופר והמפלגה הקומוניסטית / הוארד פאסט (תרגם מאנגלית: ש' אורי [=זנדבנק]), תל אביב: עם עובד, תשי"ט.
  • משה, נסיך מצרים: רומן / הווארד פאסט; עברית: ב' גילאי, תל אביב: עידית, תשי"ט.
  • פרשת וינסטון / הווארד פאסט; מאנגלית: אדיר כהן, תל אביב: הוצאת אל"ף, תשכ"א.
  • ברניקה החשמונאית / הוארד פאסט; מאנגלית: אוריאל שלח [=יונתן רטוש], תל אביב: הוצאת הדר, תשכ"ו. (יצא שוב בתשמ"ח-1988 בשם "ברניקה: בתו של אגריפס".)
  • טורקמדה: ראש האינקויזיציה / הווארד פאסט; מאנגלית: יונתן רטוש, תל אביב: הדר, תשכ"ז. ‬(יצא שוב בתשמ"ח-1988.)
  • המהגרים / הוארד פאסט; מאנגלית: עמיהוד ארבל, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תש"ם-1979.
  • הדור השני / הוארד פאסט; מאנגלית: עמיהוד ארבל, תל אביב: זמורה, ביתן, מודן, תש"ם-1980.
  • המימסד / הוארד פאסט, מאנגלית: עמיהוד ארבל, תל אביב: ספרית מעריב, זמורה, ביתן, מודן, תשמ"א-1981.
  • המורשה / הוארד פאסט; מאנגלית: מיכאל אביב, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ו-1985.
  • מקס / הוארד פאסט; מאנגלית: מיכאל אביב, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ח-1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]