מאיר מייקין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מאיר מייקין (cropped).jpg|ממוזער]]
{{אין תמונה|גבר}}
[[פרופסור]] '''מאיר מייקין''' ([[1919]] - [[אוקטובר]]{{הערה|[https://billiongraves.com/grave/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F/21267229 אתר "Billiongraves"]}} [[2005]]) היה [[רופא]] [[ישראלים|ישראלי]], מראשוני ה[[אורתופדיה|אורתופדים]] ב[[ישראל]] והמנהל הראשון של ה[[מחלקה (בית חולים)|מחלקה]] האורתופדית ב[[בית החולים הדסה עין כרם]] ב[[ירושלים]].
[[פרופסור]] '''מאיר מייקין''' ([[1919]] - [[אוקטובר]]{{הערה|[https://billiongraves.com/grave/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9F/21267229 אתר "Billiongraves"]}} [[2005]]) היה [[רופא]] [[ישראלים|ישראלי]], מראשוני ה[[אורתופדיה|אורתופדים]] ב[[ישראל]] והמנהל הראשון של ה[[מחלקה (בית חולים)|מחלקה]] האורתופדית ב[[בית החולים הדסה עין כרם]] ב[[ירושלים]].



גרסה מ־00:11, 25 בפברואר 2018

פרופסור מאיר מייקין (1919 - אוקטובר[1] 2005) היה רופא ישראלי, מראשוני האורתופדים בישראל והמנהל הראשון של המחלקה האורתופדית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

ביוגרפיה

מייקין נולד בבריטניה, והחל בלימודי רפואה בגיל 16. בגיל 22 הוסמך כרופא, ושירת כרופא בצבא בריטניה במלחמת העולם השנייה. הוא השתתף במערכה בנורמנדי ובשחרור מחנה ברגן-בלזן. עוטר באותות הצטיינות של ארצו ושל צרפת. בשלהי שירותו הצבאי נישא מייקין ללילי אהובה פריד, ונולדו להם שלושה ילדים.

מייקין עלה לארץ ישראל ב-1946. הוא עבד במחלקה הכירורגית בבית החולים הדסה הר הצופים, ושהה בו גם בעת המצור על ההר במלחמת העצמאות. הוא יצא להשתלמות באורתופדיה באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית וב-1955 שב לישראל והקים את המחלקה לאורתופדיה בבית החולים הדסה (לימים בית החולים הדסה עין כרם). הוא ניהל את המחלקה עד ליציאתו לפנסיה בשנת 1984.

מייקין גילה עניין בשיקום ילדים עם מוגבלויות, ובשנת 1959 מונה במקביל לתפקידו כמנהל מחלקה גם כמנהל הרפואי של בית החולים אלי"ן.

מייקין היה מהמובילים בטיפול בנפגעי מחלת הפוליו, שהכתה בישראל בשנות החמישים. היה מחלוצי הטיפול בעיוותים בעמוד השדרה, במיוחד בילדים. פרסם כמאה מאמרים מדעיים, העמיד תלמידים רבים (שכמה מהם ניהלו לימים בעצמם מחלקות אורתופדיות) וכיהן כיושב ראש איגוד הכירורגים בישראל. הישגיו זכו להכרה בינלאומית. בין השאר הוזמן לאיראן בימי שלטון השאה כדי לנתח שם אישים רמי מעלה.

מקורות

ראו גם

הערות שוליים