מייקל עטיה – הבדלי גרסאות

מייקל עטיה
Sir Michael Atiyah
לידה	22 באפריל 1929; המפסטד, הממלכה המאוחדת
פטירה	11 בינואר 2019 (בגיל 89); אדינבורו, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Michael Francis Atiyah
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום קבורה	Binning Memorial Wood
מקום לימודים	ויקטוריה קולג' (1945); בית הספר העל-עממי מנצ'סטר (1947); טריניטי קולג' (1952); אוניברסיטת קיימברידג' (1955) ;
מנחה לדוקטורט	ויליאם הודג'
מוסדות	אוניברסיטת קיימברידג' (1957–1961); הצבא הבריטי (1947–1949); המכון למחקר מתקדם (1969–1972); אוניברסיטת אוקספורד (1972–1997); אוניברסיטת אוקספורד (1961–1969); המכון למחקר מתקדם (1955–1956); אוניברסיטת אדינבורו ;
תלמידי דוקטורט	סיימון דונלדסון, Michael Kevin Murray, Peter E. Newstead, Johan L. Dupont, Howard D. Fegan, Rolph Ludwig Edward Schwarzenberger, Graham White, Shaun Anthony Requa Disney, Eric Julius Grunwald, רות לורנס-נאימרק, Peter W. Donovan, Joseph von Rosthorn Farrell, Peter Braam, Jack Morava, ג'ורג' לוסטיג, Peter B. Kronheimer, גראם סיגל, ניג'ל היטשין, David Tall, Ian R. Porteous, Lisa Jeffrey, K. David Elworthy, John Roe, Brian Joseph Sanderson, פרנסס קלייר קירוואן
פרסים והוקרה	מדליית פילדס (1966); Knight Bachelor (1983); honorary Fellow of the Learned Society of Wales (2016); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013); Forder Lectureship (1989); IET Kelvin Lecture (2006); President's Medal (2008); מדליית בנג'מין פרנקלין (1993); Gunning Victoria Jubilee Prize (1990); פרס פלטרינלי (1981); Order of Andrés Bello (1997); Corresponding Member of the Australian Academy of Science (1992); עמית האקדמיה האוסטרלית למדעים (1992); מסדר ההצטיינות (1992); המדליה המלכותית (1968); פרס המלך פייסל הבינלאומי במדעים (1987); מדליית דה מורגן (1980); המדליה הגדולה של האקדמיה למדעים של צרפת (2010); פרס אבל (2004); מדליית בייקר של החברה המלכותית (1975); מדליית קופלי (1988); פרס בריק (1961); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (1991); עמית החברה המלכותית של אדינבורו; עמית החברה המלכותית; עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; עמית האקדמיה למדעים רפואיים ;
בן או בת זוג	Lily (Brown) Atiyah
תרומות עיקריות
	אחד הגאומטרנים הדגולים של המאה ה-20. הוכיח את משפט האינדקס, ביסס את המחקר ב-תורת K הטופולוגית.

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:53, 23 בספטמבר 2018

שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען
פרמטרים [ פרסים והנצחה, ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סר מייקל פרנסיס עטיה (נולד ב-22 באפריל 1929 בהמפסטד, לונדון), מתמטיקאי בריטי ממוצא לבנוני וסקוטי. אחד הגאומטרנים הדגולים של המאה ה-20.

עבודתו משנת 1963 יחד עם איזידור זינגר, שבה הם הוכיחו את משפט האינדקס, סללה דרך לענפים חדשים במתמטיקה. יחד עם פרידריך הירצברוך ביסס את המחקר בתורת K הטופולוגית, כלי חדש וחשוב בטופולוגיה אלגברית, שפותח בהשראת עבודתו של אלכסנדר גרותנדיק על הכללת משפט רימן-רוך. מתורה זו, שלה יישומים רבים בפיזיקה מתמטית, צמחה אחר-כך גם תורת K האלגברית.

ביוגרפיה

אביו היה הסופר, הפובליציסט והדיפלומט הלבנוני-בריטי הנוצרי אדוארד עטיה ואמו, ג'ין לבנס, הייתה סקוטית. אחד משלושת אחיו, פטריק עטיה, הוא פרופסור למשפטים. בילה את ילדותו בעיקר בקהיר, שם למד כמו אביו בוויקטוריה קולג', ובסודאן. אחר כך למד ב"גראמר סקול" במנצ'סטר, ואחרי שרותו הצבאי, המשיך את לימודיו בקולג' טריניטי שבאוניברסיטת קיימברידג'. ב-1955 סיים שם את עבודת הדוקטורט שלו, "כמה יישומים של שיטות טופולוגיות בגאומטריה אלגברית", תחת הנחייתו של וו.ו.ד. הודג'.

בין השגיו המתמטיים הנודעים ביותר - פיתוח תורת K הטופולוגית עם פרידריך הירצברוך, הוכחת משפט נקודת השבת של עטיה-בוט עם ראול בוט, והעבודה על משפט האינדקס עם איזידור זינגר, שהביאה בהמשך לעבודות בתורת ההצגות ועל משוואת החום. מחקריו המאוחרים יותר על שדות הכיול, ובמיוחד משוואות יאנג-מילס, הביאו לאינטראקציה פוריה בין גאומטריה ופיזיקה.

עטיה זכה במדליית פילדס בשנת 1966, ובפרס אבל בשנת 2004, יחד עם איזידור זינגר. עם תלמידיו הרבים של עטיה נמנים סיימון דונלדסון, נייגל היצ'ין, פטר קרונהיימר, ג'ורג' לוסטיג, ג'רמי סגל, ג'ק מורבה, פרנסיס קירוואן, לייזה ג'פרי ורות לורנס-נאימרק.

פעילותו האקדמית

עטיה היה פרופסור באוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג'. בשנות פעילותו במוסדות אלה הפיח רוח נעורים במתמטיקה הבריטית. פעל באוניברסיטת אוקספורד החל משנת 1958, והיה לפרופסור לגאומטריה שם משנת 1963, עם הפסקות, עד שנת 1990. הוא היה בין הכוחות המובילים שעמדו מאחורי הקמת מכון ניוטון למדעי המתמטיקה בקיימברידג', בשנת 1990, והיה מנהלו הראשון. בשנת 1968 זכה במדליה של החברה המלכותית הבריטית, וב-1988 זכה במדליית קופלי מטעמה. כיהן כיושב ראש החברה המתמטית הלונדונית בשנים 1974–1976.

בשנים 1995–2005 שירת כרקטור של אוניברסיטת לסטר, ממנה קיבל תואר של חבר כבוד בשנת 2007. עטיה היה פרופסור למתמטיקה גם מעבר לאוקיינוס - בשנים 1969–1972 לימד במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, ניו ג'רזי. משנת 2005 הוא יושב ראש החברה המלכותית של אדינבורו.

הוא חבר בחברה המלכותית הבריטית החל משנת 1962, והיה נשיאה בין השנים 1990–1995. כמו כן נבחר למאסטר של קולג' טריניטי בקיימברידג'.

מייקל עטיה פעיל גם בבמה הבינלאומית. שימש כיושב ראש "ועידות פגווש למדע ולעניינים עולמיים". היה אחראי להקמת פנל אינטר-אקדמי לסוגיות בינלאומיות, רשת כלל עולמית של אקדמיות למדעים שמטרתה לסייע בידי חברי אקדמיות לעצב מדיניות ציבורית בתחומים קרובים למדע. הוא גם יזם את הקמת איגוד האקדמיות האירופיות, ALLEA, ושיחק תפקיד חשוב בעיצוב מסגרתה הנוכחית של החברה המתמטית האירופית. כעת מייקל עטיה הוא פרופסור בדימוס ואמריטוס של אוניברסיטת אדינבורו.

פרסים ואותות כבוד

בשנת 1961 זכה עטיה בפרס בריק מטעם החברה הלונדונית למתמטיקה.

בשנת 1966, בגיל 37, זכה עטיה במדליית פילדס על עבודתו בפיתוח תורת K, על הכללת משפט נקודת השבת של לפשץ (יחד עם ראול בוט), ועל משפט האינדקס.

בשנת 1988 הוענקה לו מדליית קופלי.

פרסים נוספים שקיבל כוללים: פרס פלטרינלי של האקדמיה דיי לינצ'יי האיטלקית בשנת 1981, ופרס המלך פייסל למדע בשנת 1987. הוענק לו תואר אבירות בשנת 1983 ובשנת 1992 התקבל כחבר במסדר הכבוד הבריטי. מייקל עטיה הוא אוהד כבוד של האיגוד ההומניסטי הבריטי. הוא חבר חוץ של האקדמיה הרוסית למדעים.

בשנת 2004 זכה עטיה בפרס אבל.

למייקל עטיה יש "מספר ארדש" 3, דרך שרשרת שיתופי פעולה במאמרים עם לורל סמית, פרסי דיאקוניס ואחרים.

ספרים

Siamo tutti matematici, Di Renzo Editore, Roma, 2007 (כולנו מתמטיקאים - באיטלקית)
Collected works, 5 vol. 1988
K-theory, Benjamin 1967, 1989 with Iagolnitzer ( Fields medaillist lectures, World Scientific 1997, 2003
The geometry and physics of knots, Cambridge 1990 (Ed. and collab.) The representation theory of Lie groups, 1977
Introduction to Commutative Algebra, Addison-Wesley 1969 with Isadore M. Singer
The index of elliptic operators on compact manifolds, Bull. AMS 1963, with Raoul Bott
A Lefschetz fixed point formula for elliptic operators, Bull. AMS 1966
Elliptic Operators and Compact Groups (1974);
Geometry of Yang-Mills Fields (1979); with Nigel Hitchin,
The Geometry and Dynamics of Magnetic Monopoles (1988);

לקריאה נוספת

Atiyah, Bott A Lefschetz Fixed Point Formula for Elliptic Differential Operators. Bull. Am. Math. Soc. Bd. 72, 1966, S.245-50. )
dies. A Lefschetz Fixed Point Formula for Elliptic Complexes, Annals of Mathematics, 2.Series, Bd.86, 1967,
S.374-407, A Lefschetz Fixed Point Formula for Elliptic Complexes: I, Annals of Mathematics Bd.88, 1968, S.451-491

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מייקל עטיה בוויקישיתוף

ביוגרפיה של מייקל עטיה, באתר MacTutor (באנגלית)
גנאלוגיה מתמטית של מייקל עטיה, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
The Atiyah-Bott fixed point theorem באתר אוניברסיטת הרווארד

@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 בשנים [[1995]]–[[2005]] שירת כרקטור של [[אוניברסיטת לסטר]], ממנה קיבל תואר של חבר כבוד בשנת [[2007]]. עטיה היה פרופסור למתמטיקה גם מעבר לאוקיינוס - בשנים [[1969]]–[[1972]] לימד ב[[המכון למחקר מתקדם|מכון למחקר מתקדם]] ב[[פרינסטון (ניו ג'רזי)|פרינסטון]], [[ניו ג'רזי]]. משנת [[2005]] הוא יושב ראש [[החברה המלכותית של אדינבורו]].
-הוא חבר ב[[החברה המלכותית הבריטית|חברה המלכותית הבריטית]] החל משנת [[1962]], והיה נשיאה בין השנים [[1990]]-[[1995]]. כמו כן נבחר למאסטר של קולג' טריניטי בקיימברידג'.
+הוא חבר ב[[החברה המלכותית הבריטית|חברה המלכותית הבריטית]] החל משנת [[1962]], והיה נשיאה בין השנים [[1990]]–[[1995]]. כמו כן נבחר למאסטר של קולג' טריניטי בקיימברידג'.
 מייקל עטיה פעיל גם בבמה הבינלאומית. שימש כיושב ראש "ועידות פגווש למדע ולעניינים עולמיים". היה אחראי להקמת פנל אינטר-אקדמי לסוגיות בינלאומיות, רשת כלל עולמית של אקדמיות למדעים שמטרתה לסייע בידי חברי אקדמיות לעצב מדיניות ציבורית בתחומים קרובים למדע. הוא גם יזם את הקמת [[איגוד האקדמיות האירופיות]], ALLEA, ושיחק תפקיד חשוב בעיצוב מסגרתה הנוכחית של [[החברה המתמטית האירופית]]. כעת מייקל עטיה הוא פרופסור בדימוס ואמריטוס של [[אוניברסיטת אדינבורו]].