תרומת הדשן – הבדלי גרסאות
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) ←פירוט המצווה: עריכה |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות תרומת הדשן ב[[בית המקדש]]|אחר=[[שו"ת]] "תרומת הדשן" של רבי [[ישראל איסרלן]]|ראו=[[תרומת הדשן (ספר)]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות תרומת הדשן ב[[בית המקדש]]|אחר=[[שו"ת]] "תרומת הדשן" של רבי [[ישראל איסרלן]]|ראו=[[תרומת הדשן (ספר)]]}} |
||
{{סוגיה |
|||
| שם = |
|||
| תמונה = |
|||
| כיתוב = |
|||
| מקרא = |
|||
| משנה = |
|||
| ברייתא = |
|||
| תלמוד בבלי = |
|||
| תלמוד ירושלמי = |
|||
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם||תמידים ומוספין|ב|ללא=שם}}, הלכות י'-ט"ו |
|||
| שולחן ערוך = |
|||
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|ל}}{{ש}}{{ספר החינוך|קלא}} |
|||
| ספרות הלכתית נוספת = |
|||
}} |
|||
'''תרומת הדשן''' היא [[מצווה]] שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של [[אפר]], שנוצר על [[מזבח העולה]] משריפת ה[[קרבן (יהדות)|קרבנות]]. הראשונים חולקים האם לוקחים מאפר בשר הקרבנות או אפר עצי ההסקה. הדשן שסולק מן המזבח בתרומת הדשן מונח על רצפת [[העזרה]] במרחק-מה מן המזבח. המצווה נעשית על ידי [[כהן|כהנים]] בלבד, וזמנה הוא מדי יום ביומו, לרוב בסמוך ל[[עלות השחר]]. החיוב לקיים מצווה זו הוא כאשר [[בית המקדש]] קיים. |
'''תרומת הדשן''' היא [[מצווה]] שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של [[אפר]], שנוצר על [[מזבח העולה]] משריפת ה[[קרבן (יהדות)|קרבנות]]. הראשונים חולקים האם לוקחים מאפר בשר הקרבנות או אפר עצי ההסקה. הדשן שסולק מן המזבח בתרומת הדשן מונח על רצפת [[העזרה]] במרחק-מה מן המזבח. המצווה נעשית על ידי [[כהן|כהנים]] בלבד, וזמנה הוא מדי יום ביומו, לרוב בסמוך ל[[עלות השחר]]. החיוב לקיים מצווה זו הוא כאשר [[בית המקדש]] קיים. |
||
גרסה מ־02:47, 26 באוקטובר 2018
| משנה תורה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק תמידים ומוספי"ן, הלכה ב', הלכות י'-ט"ו |
|---|---|
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה ל' ספר החינוך, מצווה קל"א |
  | |
תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות. הראשונים חולקים האם לוקחים מאפר בשר הקרבנות או אפר עצי ההסקה. הדשן שסולק מן המזבח בתרומת הדשן מונח על רצפת העזרה במרחק-מה מן המזבח. המצווה נעשית על ידי כהנים בלבד, וזמנה הוא מדי יום ביומו, לרוב בסמוך לעלות השחר. החיוב לקיים מצווה זו הוא כאשר בית המקדש קיים.
מקור המצווה
מקור המצווה בספר ויקרא, בתחילת פרשת צו:
צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר
פירוט המצווה
על הכהן ללבוש בגדי כהונה, שהם - לדעת חלק מן הראשונים - פחותים בחשיבותם מבגדי הכהונה הרגילים[1]. אחר כך עליו לקדש את ידיו ואת רגליו, ליטול מחתת כסף הממוקם בפינה המערבית של הכבש, לעלות בכבש העולה אל המזבח, לחפור בעזרת המחתה בערימת האפר שהצטברה על המזבח כדי לקחת אפר נקי הרמב"ם כותב שלוקחים גחלים, ללא שאריות קרבנות שטרם נשרפו כליל, לחתות אפר וגחלים אל תוך המחתה, לרדת חזרה אל העזרה, לפנות שמאלה לכיוון מזרח העזרה, לפסוע כעשר אמות צפונה של הכבש ולרוקן את האפר שבמחתה על רצפת העזרה, במרחק שלושה טפחים מן הכבש ולקיים את מצוות התורה :"ושמו אצל המזבח".
רק לאחר תרומת הדשן, עולים הכוהנים האחרים אל המזבח, מסלקים למקום אחד את כל האפר והגחלים שהצטברו בעבודת הקרבנות של יום האתמול, ומתחילים לארגן את המזבח לעבודת היום החדש[2]. כאשר הצטברה כמות גדולה של אפר על המזבח, היו מפנים אותה - לאחר תרומת הדשן - למקום מיוחד מחוץ למחנה.
לפי המדרש[3] אחד הנסים שנעשו בבית המקדש שהאפר שהיו מרימים מן המזבח ושמים במקום זה, היה נבלע במקומו, ולא היה ניכר מבחוץ.
בימי חול היו מבצעים את תרומת הדשן סמוך לעלות השחר. בימי כיפורים היו עושים זאת מיד אחר חצות הלילה, ובשאר החגים היו עושים זאת לאחר שעבר השליש הראשון של הלילה[4].
קביעת הכהן התורם
ערך מורחב – פיס (בית המקדש)
בתחילה לא הייתה קביעות בזכות תרומת הדשן, וכל כהן שרצה יכול היה לקיים מצווה זו. הנוהג היה, שאם היו מספר כהנים חפצים במצווה, הם היו רצים אל המזבח, והכהן הקודם את חברו בשיעור ארבע אמות - זכה במצווה. לאחר שפעם אירע שדחף אחד הכהנים את חברו תוך כדי הריצה, והלה נפל ונשברה רגלו[5], תיקנו בית הדין של הכהנים, שזכות המצווה תיקבע בהגרלה (בלשון המשנה: "פייס").
לאחר קביעה זו נוצר חשש שמא לא יבוא איש לקיים את המצווה, מאחר שהסיכויים לזכות בהגרלה זו אינם רבים. הוחלט אפוא, שמי שיזכה במצוות תרומת הדשן, יזכה אף בעבודת סידור המזבח ("סידור המערכה הגדולה") ובמצוות הולכת שני בולי עץ מלשכת העצים אל המזבח[6].
קישורים חיצוניים
- הטיפול בפסולת אף הוא מצווה - על מצוות תרומת הדשן, באתר לימוד תרי"ג המצוות
- על מצוות תרומת הדשן מאת נחמה לייבוביץ
- בית הדשן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ מנחת חינוך מצווה קל"א אות ב'
- ^ ספר החינוך מצווה קל"א
- ^ ילקוט מעם לועז ספר ויקרא פרשת צו עמוד נז
- ^ מסכת יומא, סוף הפרק הראשון
- ^ הגמרא במסכת יומא מוסיפה, שאירע מקרה שכהן אחד הקדים את חברו בארבע האמות וזכה במצווה. חברו זעם עליו, שלף סכין ודקר את הכהן המנצח.
- ^ מסכת יומא, פרק שני משנה א', ובתלמוד שם
| מזבח העולה | ||
|---|---|---|
| מערכות מזבח העולה | המערכה הגדולה • מערכה שנייה של קטורת • מערכת התמיד | 
|
| מקומות על מזבח העולה | הכבש • התפוח • השיתין • בית הדשן | |
| כלי מזבח העולה | פסכתר • מגרפה • מזרק • מחתה | |
| עבודות במזבח העולה | תרומת הדשן | |