ילקוט מעם לועז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ילקוט מעם לועז, אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, בת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם, ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של הסדרה בחיבור בשפת הלאדינו של החכם רבי יעקב כולי,[1] על ספר בראשית ומחצית ספר שמות עד פרשת תרומה. חלקי המשך לילקוט, במתכונת החלקים הראשונים, חיברו במהלך המאות הי"ח והי"ט חכמים שונים: ר' יצחק מאגריסו ערך והוציא לאור את הילקוט לספר שמות ולספרי ויקרא ובמדבר (ככל הנראה על פי רשימות שהותיר רבי יעקב כולי). ר' יצחק ארגואיטי חיבר את הפירוש לספר דברים. במהלך המאה התשע עשרה נדפסו מספר כרכים על חלק מספרי הנביאים והמגילות. במחצית השנייה של המאה העשרים, תורגמה סדרת הספרים לעברית, תוך הרחבה ניכרת של הליקוט, על ידי הרב שמואל קרויזר-ירושלמי. בסדרה העברית ראה אור ילקוט מעם לועז לחמשת חומשי תורה (בשנים תשכ"ז-תשל"א), לספרי נביאים ראשונים וחמש המגילות (תשל"ב-תשמ"ב), לתהלים (תשמ"ב-תשמ"ד), משלי (תשמ"ה), ירמיהו (תשמ"ז), תרי עשר (תש"נ-תשנ"א) וישעיהו (תשנ"ד-תשנ"ו). כרך נוסף נסוב על מסכת אבות ועל דרך ארץ זוטא (תשל"ב).

הספר זכה לפופולריות עצומה בקרב קהילות יהדות ספרד, שנהגו לקרוא מן הספר בחוג המשפחה, בשבתות מסביב לשולחן, לאחר תפילת שחרית, וכספר הקראה לילדים לפני השינה. הספר נחשב על ידי רבים, כגולת הכותרת של ספרות הלאדינו בכמות ובאיכות.

סגנון ותוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הכרך הראשון של מעם לועז, איזמיר, 1864.

הספר כתוב בסגנון עממי, ומשלב שלושה מרכיבים עיקריים:

ייחודיותו של הספר היא, שמרכיבי הדרוש, המוסר וההלכה, שלובים זה בזה, באופן מעניין ומושך, המאפשרים קריאה רציפה בכתוב על גווניו, לקורא הממוצע.

מקור שמו של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג נפוץ הוא שמחברי ספרים תורניים, רומזים את שמם בשם ספרם. היוזם והסופר הראשון של הסדרה, רבי יעקב כולי, ייחד בתחילה את ספרו לנשים וילדים שאינם בקיאים בלשון הקודש, אלא מדברים בלע"ז.[2]כשההשראה לכך היא מפרק התהילים הידוע מקריאת ההלל, המתחיל במילים: "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז." ומסיים במילים "מלפני אדון חולי ארץ, מלפני אלוה יעקב." כאשר חז"ל דרשו כי המילים "בית יעקב" רומזות לנשים, המילים "מעם לועז" מרמזות על הקבוצה בעם המבינה ומדברת בלועזית, וההופעה של השם "יעקב" פעמיים והמילה "חולי" המרמזת על שם משפחתו כולי.

השפעתו ההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהספר לא נכתב בעברית, הוגבלה השפעתו ליודעי שפת הלאדינו בלבד, והוא נזכר רק פעמים ספורות בספרי חכמי ספרד כמו החיד"א והרב חיים פלאג'י.[3] יוצא מן הכלל הוא הרב עובדיה יוסף, שציטט את הילקוט בספרי השו"ת שלו פעמים רבות, גם בתשובות שנכתבו לפני תרגום הספר. כמו כן, בספר פלא יועץ שכתב רב אליעזר פאפו, מוזכר הספר לשבח,[4] אלא שהוא מציין שישנם חכמים שהתנגדו לילקוט, כיוון שהוא שימש כתחליף ללימוד תורה מעמיק ובסיסי יותר לפשוטי העם, ואף עשוי היה להטעות אותם בהלכה.[5]

יוצא דופן בודד לכלל זה ניתן נמצא בשו"ת מהרש"ם של רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון, שהיה רבה של ברז'אן שבגאליציה, וציטט את הילקוט.[6]

מעת שתורגם הספר לעברית בשנת ה'תשכ"ז, הוא שימש כמקור הלכתי גם בספרי פוסקים אשכנזים נוספים, כמו המנחת יצחק והציץ אליעזר.[3]

מהדורות הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הפופולריות העצומה לה זכה הספר בקרב דוברי שפת הלאדינו, הוא נדפס במהדורות רבות. כ-50 שנה עברו מתחילת הדפסת המהדורה הראשונה של ספר בראשית בשנת 1730 ועד לסיום הדפסת ספר דברים בשנת 1777. הספר מעם לועז על ספר בראשית נדפס לראשונה בקושטאנדינה (איסטנבול) בשנת ה'ת"צ (1730), ולאחר מכן עוד כתשע פעמים. המהדורה האחרונה של הספר נדפסה בסלוניקי בשנת ה'תרנ"ז (1897).

מהדורות שלמות של הספר על התורה נדפסו בסלוניקי (1796-1803), ליוורנו (1822-1823) ואיזמיר (1864-1868). מלבד זאת נדפסו חלקים מהספר בקושטא ובירושלים. מהדורת אזמיר תרכ"ד – קיבלה את הסכמתו של רב העיר – ר' חיים פלאג'י.

חלקים נוספים על שאר ספרי הנ"ך נכתבו על ידי חכמים שונים:

  • מעם לועז על ספר ישעיהו – נכתב על ידי רבי יצחק יאודה דידיע אבא ונדפס פעם יחידה בסלוניקי בשנת ה'תרנ"ב (1892).
  • מעם לועז על מגילת רות – נכתב על ידי רבי רפאל יצחק מאיר ונדפס פעם יחידה בסלוניקי בשנת ה'תרמ"ב (1892).
  • שני ספרים על מגילת קהלת – חשק שלמה מאת ר' שלמה הכהן ואוצר החכמה מאת ר' נסים עבוד.
  • מעם לועז על ספר שיר השירים – נדפס פעם יחידה בקושטא, תרנ"ט (1898).

המתאם בין הפסקת הדפסות הכרכים לתורה ובין הפסקת יצירת כרכי ההמשך לנביאים ולמגילות, מלמד על הירידה בביקוש לספרות תורנית-עממית מסוג זה בקהילות דוברות הלאדינו. מקובל להסביר ירידה זו לאור תהליכי החילון שהתגברו בקהילות אלו, הירידה בשימוש הבלעדי בלאדינו, התפשטות החינוך הצרפתי (בתי הספר של כי"ח), ואולי גם בעליית קרנה של העברית על רקע המגעים המתגברים בין דוברי הלאדינו ובין יהודים מקהילות אחרות.

תרגומי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חשיבותו של הספר, הביאה לתרגומו למספר שפות.

התרגום הראשון של חלקים מספר בראשית ושמות נעשה לשפה הערבית יהודית, בשם "פתשגן הכתב". הוא נדפס באלג'יר בין השנים ה'תרמ"ו לה'תרנ"ד. וחזר ונדפס בג'רבה בשנת ה'תרצ"ט.

לעברית תורגם הספר במלואו על ידי הרב שמואל קרויזר וכונה "ילקוט מעם לועז" ונדפס לראשונה בירושלים החל משנת ה'תשכ"ז. הרב קרויזר כתב גם את המשך סדרת הספרים על רוב חלקי הנ"ך, ובסך הכל מפעלו הגדול מסתכם ב-32 כרכים.

לאנגלית תורגם הספר (בעיקר על ידי הרב אריה קפלן) לסדרה של 20 כרכים בשם Torah Anthology.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מחכמי צפת בתחילת המאה השמונה עשרה ולאחר מכן דיין בקונסטנטינופול שבטורקיה. חכם זה נודע בהגהתו לספר משנה למלך, ספר למדני רחב היקף ורחב תפוצה שנכתב על סדר ספר משנה תורה לרמב"ם, ובכל מקום שמוזכר בספר זה "אמר המגיה" הכוונה אליו.
  2. ^ ראשי התיבות של: לשון עם זר, כשהכוונה לשפה שאינה לשון הקודש.
  3. ^ 3.0 3.1 אבנר פרץ, הקדמותיו של יעקב כולי ל'מעם לועז' בעברית ובלאדינו כמפתח להבנת תוכניתו ותפיסתו הרעיונית בכתיבת היצירה, באתר מכון מעלה אדומים לתיעוד השפה הספניולית ותרבותה
  4. ^ למשל, בערך "לעז".
  5. ^ שם, בערך "אסופה".
  6. ^ למשל, חלק אורח חיים, סימן כ"ח. נראה שמקורו הוא בדברי קודמיו הספרדים, שתרגמו את הדברים ללשון הקודש (למשל, בתשובה המוזכרת, מצוטט הילקוט מספר "זכור לאברהם" לר' אברהם אלקלעי מסלוניקי.)