עלות השחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השמיים בהירים לאחר שקיעת השמש,באופן דומה נראים השמים בעלות השחר.

עלות השחר או עַמוּד הַשַׁחַר הוא זמן תחילת היום בהלכה. זמן עלות השחר נקבע לפי הופעת אור השמש על פני השמים, בעוד שהשמש עצמה איננה נראית ועודנה מתחת לאופק. בספרות חז"ל מצוי גם הביטוי איילת השחר, ויש שרצו לייחס לו את ראיית כוכב הלכת נוגה המופיע לעתים לפני זריחת השמש.

קביעת עלות השחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד (בבלי פסחים צד א) הובאה מחלוקת האם זמן עלות השחר הוא כזמן הליכה של 4 או של 5 מיל לפני הזריחה - בתקופת ניסן ותשרי בהם היום והלילה שווים. כמו כן, בסוגיא זו תלויה מחלוקת נוספת: מהו השיעור של זמן הליכת מיל. ובפוסקים הראשונים והאחרונים נחלקו כמי נפסקה ההלכה. לפי מנהג הספרדים (ולדעת כמעט כל הפוסקים, וכנהוג ברוב הקהילות בחו"ל), זמן עלות השחר מוקדם להנץ החמה ב-72 דקות (4 מיל * 18 דקות). לפי מנהג רוב הנוהגים בשיטה זו, מחשבים 72 דקות מהנץ החמה אחורה, וזהו זמן עלות השחר בין בקיץ ובין בחורף. יש הנוהגים לחשב על פי מעלות ולפי זה משתנה הפער בין עלות השחר להנץ החמה לפי עונות השנה (בקיץ הפער גדול יותר). לפי מנהג האשכנזים בירושלים (לוח ארץ ישראל לרב יחיאל מיכל טוקצינסקי) זמן עלות השחר הוא 90 דקות (4 מיל * 22.5 דקות) לפני הנץ החמה.

מאידך גיסא, הוכיח רבי אברהם חיים נאה[1], שלדעת רוב הראשונים והרבה אחרונים זמן עלות השחר הוא 120 דקות לפני הנץ החמה (5 מיל * 24 דקות)[2].

הלוחות החדשים משתמשים בנוסחאות המתפרסמות באלמנך של הצי האמריקאי, כדי לחשב את מיקום השמש מתחת לאופק במעלות קשת, בזמן עלות השחר בימי השוויון, ומכך להסיק על הזמן המדויק בשאר עונות השנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בוויכוח חריף שניהל עם הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי מעל דפי "קול ישראל" - ראו בקובץ "יגדיל תורה" שנה שישית גיליון ג (כג) עמ' 23 - 65.
  2. ^ גם לדעת השו"ע הרב וכך הודפס בלוח חב"ד שי"ל על ידי הרב אברהם חיים נאה ובנו הרב ברוך.


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.