פרשת צו

צו
פסוקים:	ויקרא, ו', א' - ח', ל"ו
מס' פסוקים:	97
תוכן:	דיני הקורבנות, שבעת ימי המילואים (שבוע חנוכת המשכן)
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך
עשה (9)  לא תעשה (9) תרומת הדשן, הדלקת אש על המזבח, אכילת שיירי המנחה, מנחת חביתין, דיני קורבן חטאת, דיני קורבן אשם, דיני קורבן שלמים, שריפת הנותר, שריפת בשר קודשים שנטמא כיבוי אש על המזבח, החמצת שיירי המנחה, אכילה ממנחת כהן, אכילת חטאות פנימיות (הנעשות בהיכל), הותרת בשר קורבנות מעבר לזמן אכילתם, אכילת פיגול, אכילת בשר קודשים שנטמא, אכילת חלב, אכילת דם
הפטרה
אשכנזים וספרדים	ירמיהו, ז', כ"א - ח', ג', ומוסיפים ירמיהו, ט', כ"ב-כ"ג
תימנים וחב"ד	ירמיהו, ז', כ"א-כ"ח, ומוסיפים ירמיהו, ט', כ"ב-כ"ג
איטלקים	ירמיהו, ז', כ"א-כ"ח, ומוסיפים ירמיהו, י', ו'-ז'

"וַיַּקְרֵב אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן-הַדָּם עַל-תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב."

פָּרָשַׁת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ו', פסוק א' ומסתיימת בפרק ח', פסוק ל"ו.

החצי הראשון של הפרשה עוסק בפירוט דיני הקרבת הקורבנות מעבר לפירוט שהופיעה בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא. בהמשך הפרשה מתוארת העבודה במשכן בשבעת ימי המילואים.

טעות נפוצה היא, כי בפרשת צו ישנם צ"ו (96 בגימטריה) פסוקים, טעות שאף השתרבבה למספר ספרים, אך בפועל בפרשה ישנם צ"ז (97) פסוקים. במהדורת מקראות גדולות שנדפסה בוונציה (רפ"ה) מצוין מספר הפסוקים הנכון, וכן מופיע הסימן 'עובדיה' (גימטריה 97).

הפרשה נקראת לרוב לפני פסח, בשבת הגדול.

נושאים בפרשה

חלקה הראשון של הפרשה ממשיך את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא; ואולם ההתייחסות בפרשת צו ממוקדת יותר בנקודת המבט של הכהנים, בעוד בפרשת ויקרא נקודת המבט היא של מביא הקורבן. בתחילת הפרשה מובא ציווי על תרומת הדשן, ואחר כך דיני קורבן מנחה, קורבן חטאת, קורבן אשם, קורבן שלמים ואיסור אכילת חֵלֶב.

החלק השני של הפרשה עוסק בשבעת ימי המילואים, כלומר בקיום טקסי חנוכת המשכן שעליהם נצטווה משה בפרשת תצווה. במסגרת זו הוקדשו אהרן ובניו לכהונה, הולבשו בבגדים המיוחדים להם ונמשחו בשמן המשחה. שיאו של תהליך חנוכת המשכן, היום השמיני למילואים, יפורט בפרשה הבאה, פרשת שמיני.

הפטרה

הפטרת פרשת צו היא בנבואת תוכחה של ירמיהו. אצל האשכנזים והספרדים, קוראים ספר ירמיהו, פרק ז', פסוק כ"א עד פרק ח', פסוק ג', ומוסיפים פרק ט', פסוקים כ"ב-כ"ג. בנוסח איטליה קוראים ספר ירמיהו, פרק ז', פסוק כ"א עד פסוק כ"ח ומוסיפים פרק י', פסוקים ו'-ז'. התימנים קוראים ספר ירמיהו, פרק ז', פסוק כ"א עד פסוק כ"ח, ומוסיפים פרק ט', פסוקים כ"ב-כ"ג. ירמיהו מוכיח את העם על שעבודת הקורבנות שלהם מחפה על שחיתות מוסרית. לנבואת התוכחה מוסיפים עוד פסוקי מוסר. בנוסח רומניא הפטירו בפרשת צו ספר מלאכי, פרק ג', פסוק ד' עד פרק ג', פסוק כ"ד, וחזרו על פסוק כ"ג.

• בשנים פשוטות, פרשת צו נקראת תמיד בשבת הגדול ורבים נוהגים לקרוא בה הפטרה מיוחדת לשבת הגדול. ובקצת קהילות, קוראים את הפטרת שבת הגדול רק בערב פסח שחל בשבת, אבל בשאר השנים קוראים את הפטרת הפרשה כרגיל.
• בשנים המעוברות מסוג בחה, זשה וזחג קוראים עם פרשת צו את פרשת פרה.
• בשנים מסוג השג קוראים את פרשת צו בשבת זכור.
• בשנים מסוג החא, בשז וגכז קוראים את צו לבדה ביחד עם ההפטרה שלה.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

• פרשת צו, באתר ויקיטקסט
• פרשת צו - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת צו, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת צו, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת צו
• פרשת צו, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת צו, באתר "כיפה"
• פרשת צו עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת צו, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת צו, באתר "בינינו"
• פרשת צו, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת צו", באתר ויקישיבה