פרשת צו
| |||||
פסוקים: | ויקרא, ו', א' - ח', ל"ו | ||||
---|---|---|---|---|---|
מס' פסוקים: | 97 | ||||
תוכן: | דיני הקורבנות, שבעת ימי המילואים (שבוע חנוכת המשכן) | ||||
מצוות בפרשה ע"פ ספר החינוך | |||||
| |||||
הפטרה | |||||
אשכנזים וספרדים | ירמיהו, ז', כ"א - ח', ג', ומוסיפים ירמיהו, ט', כ"ב-כ"ג | ||||
תימנים וחב"ד | ירמיהו, ז', כ"א-כ"ח, ומוסיפים ירמיהו, ט', כ"ב-כ"ג | ||||
איטלקים | ירמיהו, ז', כ"א-כ"ח, ומוסיפים ירמיהו, י', ו'-ז' |
פָּרָשַׁת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ו', פסוק א' ומסתיימת בפרק ח', פסוק ל"ו.
החצי הראשון של הפרשה עוסק בפירוט דיני הקרבת הקורבנות מעבר לפירוט שהופיעה בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא. בהמשך הפרשה מתוארת העבודה במשכן בשבעת ימי המילואים.
טעות נפוצה היא, כי בפרשת צו ישנם צ"ו (96 בגימטריה) פסוקים, טעות שאף השתרבבה למספר ספרים, אך בפועל בפרשה ישנם צ"ז (97) פסוקים. במהדורת מקראות גדולות שנדפסה בוונציה (רפ"ה) מצוין מספר הפסוקים הנכון, וכן מופיע הסימן 'עובדיה' (גימטריה 97).
הפרשה נקראת לרוב לפני פסח, בשבת הגדול.
תוכן עניינים
נושאים בפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקה הראשון של הפרשה ממשיך את העיסוק בקורבנות שהחל בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא; ואולם ההתייחסות בפרשת צו ממוקדת יותר בנקודת המבט של הכהנים, בעוד בפרשת ויקרא נקודת המבט היא של מביא הקורבן. בתחילת הפרשה מובא ציווי על תרומת הדשן, ואחר כך דיני קורבן מנחה, קורבן חטאת, קורבן אשם, קורבן שלמים ואיסור אכילת חֵלֶב.
החלק השני של הפרשה עוסק בשבעת ימי המילואים, כלומר בקיום טקסי חנוכת המשכן שעליהם נצטווה משה בפרשת תצווה. במסגרת זו הוקדשו אהרן ובניו לכהונה, הולבשו בבגדים המיוחדים להם ונמשחו בשמן המשחה. שיאו של תהליך חנוכת המשכן, היום השמיני למילואים, יפורט בפרשה הבאה, פרשת שמיני.
הפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפטרת פרשת צו היא בנבואת תוכחה של ירמיהו. אצל האשכנזים והספרדים, קוראים ספר ירמיהו, פרק ז', פסוק כ"א עד פרק ח', פסוק ג', ומוסיפים פרק ט', פסוקים כ"ב-כ"ג. בנוסח איטליה קוראים ספר ירמיהו, פרק ז', פסוק כ"א עד פסוק כ"ח ומוסיפים פרק י', פסוקים ו'-ז'. התימנים קוראים ספר ירמיהו, פרק ז', פסוק כ"א עד פסוק כ"ח, ומוסיפים פרק ט', פסוקים כ"ב-כ"ג. ירמיהו מוכיח את העם על שעבודת הקורבנות שלהם מחפה על שחיתות מוסרית. לנבואת התוכחה מוסיפים עוד פסוקי מוסר. בנוסח רומניא הפטירו בפרשת צו ספר מלאכי, פרק ג', פסוק ד' עד פרק ג', פסוק כ"ד, וחזרו על פסוק כ"ג.[1]
- בשנים פשוטות, פרשת צו נקראת תמיד בשבת הגדול ורבים נוהגים לקרוא בה הפטרה מיוחדת לשבת הגדול. ובקצת קהילות, קוראים את הפטרת שבת הגדול רק בערב פסח שחל בשבת, אבל בשאר השנים קוראים את הפטרת הפרשה כרגיל.
- בשנים המעוברות מסוג בחה, זשה וזחג קוראים עם פרשת צו את פרשת פרה.
- בשנים מסוג השג קוראים את פרשת צו בשבת זכור.
- בשנים מסוג החא, בשז וגכז קוראים את צו לבדה ביחד עם ההפטרה שלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטקסט:
פרשת צו, באתר ויקיטקסט
- פרשת צו - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת צו, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת צו, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת צו
- פרשת צו, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת צו, באתר "כיפה"
- פרשת צו עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת צו, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת צו, באתר "בינינו"
- פרשת צו, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת צו", באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מאוד ייתכן שהמנהגים לקרוא את הפטרה זו בשבת צו ולקראה בשבת הגדול נבעו זה מזה, מאחר ששבת הגדול בדרך כלל חלה בשבת צו, וצריך עיון איזה מהמנהגים הוא היותר קדום.
פרשיות השבוע | ||
---|---|---|
ספר בראשית | בראשית • נח • לך לך • וירא • חיי שרה • תולדות • ויצא • וישלח • וישב • מקץ • ויגש • ויחי | |
ספר שמות | שמות • וארא • בא • בשלח • יתרו • משפטים • תרומה • תצוה • כי תשא • ויקהל • פקודי | |
ספר ויקרא | ויקרא • צו • שמיני • תזריע • מצורע • אחרי מות • קדושים • אמור • בהר • בחוקותי | |
ספר במדבר | במדבר • נשא • בהעלותך • שלח לך • קרח • חקת • בלק • פינחס • מטות • מסעי | |
ספר דברים | דברים • ואתחנן • עקב • ראה • שופטים • כי תצא • כי תבוא • ניצבים • וילך • האזינו • וזאת הברכה |