קרל מרטל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:13, 30 בנובמבר 2018

קרל מרטל (לטינית: Carolus Martellus, "קרל הפטיש" וליתר דיוק "קרל המקבי"; צרפתית: Charles Martel; גרמנית: Karl Martell; נולד בשנת 688 לערך - מת ב-22 באוקטובר 741), היה מנהיג פוליטי וצבאי פרנקי ששימש כמאיורדומוס למלכים המרובינגים ושלט דה-פקטו בתקופת אינטררגנום שבין 737 למותו ב-741, תוך שימוש בתואר "דוכס" ו"נסיך הפרנקים".

קרל מרטל ידוע בין היתר בשל ניצחונו בקרב טור (732), קרב שבו חיל הרגלים החזק, אותו הקים, הביס ליד פואטיה צבא מוסלמי שפלש מספרד צפונה. מרטל נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של ראשית ימי הביניים. במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא נוצח רק בקרב אחד - קרב קלן (716) - והוא נחשב לאחת הדמויות שהשפיעו על דמותם של הפיאודליזם והאבירות בימי הביניים.

ב-739 הציע לו האפיפיור לקבל תואר קונסול אך הוא סירב. האפיפיור גריגוריוס השלישי שלח לקרל מרטל את מפתח הקבר של פטרוס הקדוש ומינה אותו כמגן הכנסייה הקתולית מפני הלומברדים שהיו אריאנים. פפין, שירש את התואר, סילק את הלומברדים מנחלות האפיפיור, החזיר אותן לאפיפיור ויצר את התשתית להקמת מדינת הוותיקן.

קרל מרטל היה בן למשפחה מצאצאי ארנולף ממץ ומצד סבתו משושלת הפפינים. הוריו היו המאיורדומוס פפין מהרסטל ובת זוגו (מנישואי פרידל), אלפאידה. על פי מסורות, הוא נולד באנדן (Andenne), עיר המצויה בימינו בולוניה במחוז נאמור. לאחר מות אביו ב-714, ובהיעדר יורשים לגיטימיים (שני בניו של פפין מנישואיו לפלקטרודה, רעייתו החוקית - דרוגו משמפן, וגרימו הצעיר היו מתים), ביקש לתפוס את תפקיד המאיורדומוס. פרטרודה התנגדה להעניק את השלטון לבן הלא-לגיטימי, כלאה אותו וניסתה להעלות במקומו את תאודואלד, בנו של גרימו, אבל המזימה לא צלחה בידה.

קרל מרטל מת בקיארזי (Quierzy). נכדו הוא קרל הגדול. לאחר מותו נחלקה פרנקיה בין שני בניו, קרלומן ופפין הגוץ. אחיהם למחצה גריפו נכלא על ידי שני האחים במנזר.

הכינוי "מרטל" הוא מאוחר והוענק לו על ידי רושמי רשומות כמאה שנה לאחר מותו, כנראה בהשראת כינויו של יהודה המקבי.^[1]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קרל מרטל בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

^ Pierre Riche, The Carolingians: A Family Who Forged Europe, University of Pennsylvania Press, 1993. עמ' 44.

[1] Pierre Riche, The Carolingians: A Family Who Forged Europe, University of Pennsylvania Press, 1993. עמ' 44.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{השושלת הקרולינגית}}
 [[קובץ:Charles Martel 01.jpg|ממוזער|שמאל|200px|פסל של קרל מרטל. נוצר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] ומוצג ב[[ארמון ורסאי]]]]
-'''קרל מרטל''' ([[לטינית]]: '''Carolus Martellus'''; [[צרפתית]]: '''Charles Martel'''; [[גרמנית]]: '''Karl Martell'''; נולד בשנת [[688]] לערך - מת ב-[[22 באוקטובר]] [[741]]), המכונה גם "'''קרל הפטיש'''" (כ[[פטיש קרב|פירוש המילה מרטל]]), היה [[מנהיג פוליטי]] וצבאי [[פרנקים|פרנקי]] ששימש כ[[מאיורדומוס]] למלכים ה[[השושלת המרובינגית|מרובינגים]] ושלט דה-פקטו בתקופת [[אינטררגנום]] שבין [[737]] למותו ב-741, תוך שימוש בתואר "דוכס" ו"נסיך הפרנקים".
+'''קרל מרטל''' ([[לטינית]]: '''Carolus Martellus''', "קרל ה[[פטיש קרב|פטיש]]" וליתר דיוק "קרל המקבי"; [[צרפתית]]: '''Charles Martel'''; [[גרמנית]]: '''Karl Martell'''; נולד בשנת [[688]] לערך - מת ב-[[22 באוקטובר]] [[741]]), היה [[מנהיג פוליטי]] וצבאי [[פרנקים|פרנקי]] ששימש כ[[מאיורדומוס]] למלכים ה[[השושלת המרובינגית|מרובינגים]] ושלט דה-פקטו בתקופת [[אינטררגנום]] שבין [[737]] למותו ב-741, תוך שימוש בתואר "דוכס" ו"נסיך הפרנקים".
 קרל מרטל ידוע בין היתר בשל ניצחונו ב[[קרב טור]] ([[732]]), קרב שבו חיל הרגלים החזק, אותו הקים, הביס ליד [[פואטיה]] צבא מוסלמי שפלש מספרד צפונה. מרטל נחשב לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של [[ראשית ימי הביניים]]. במהלך הקריירה הצבאית שלו הוא נוצח רק בקרב אחד - [[קרב קלן]] ([[716]]) - והוא נחשב לאחת הדמויות שהשפיעו על דמותם של ה[[פיאודליזם]] וה[[אביר]]ות בימי הביניים.
@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 קרל מרטל היה בן למשפחה מצאצאי [[ארנולף ממץ]] ומצד סבתו מ[[שושלת הפפינים]]. הוריו היו המאיורדומוס [[פפין מהרסטל]] ובת זוגו (מ[[נישואי פרידל]]), [[אלפאידה]]. על פי מסורות, הוא נולד ב[[אנדן]] (Andenne), עיר המצויה בימינו ב[[ולוניה]] במחוז [[נאמור (מחוז)|נאמור]]. לאחר מות אביו ב-[[714]], ובהיעדר יורשים לגיטימיים (שני בניו של פפין מנישואיו ל[[פלקטרודה]], רעייתו החוקית - [[דרוגו משמפן]], ו[[גרימו הצעיר]] היו מתים), ביקש לתפוס את תפקיד המאיורדומוס. פרטרודה התנגדה להעניק את השלטון לבן הלא-לגיטימי, כלאה אותו וניסתה להעלות במקומו את תאודואלד, בנו של גרימו, אבל המזימה לא צלחה בידה.
 קרל מרטל מת ב[[קיארזי]] (Quierzy). נכדו הוא [[קרל הגדול]]. לאחר מותו נחלקה [[פרנקיה]] בין שני בניו, [[קרלומן]] ו[[פפין הגוץ]]. אחיהם למחצה [[גריפו]] נכלא על ידי שני האחים ב[[מנזר]].
+הכינוי "מרטל" הוא מאוחר והוענק לו על ידי רושמי רשומות כמאה שנה לאחר מותו, כנראה בהשראת כינויו של [[יהודה המקבי]].{{הערה|1=Pierre Riche, The Carolingians: A Family Who Forged Europe, University of Pennsylvania Press, 1993. עמ' 44.}}
 == קישורים חיצוניים ==

השושלת הקרולינגית
שבט פפין	פפין הזקן (אנ') (580–640) • גרימואלד הזקן (אנ') (616–656) • כילדברט המאומץ (אנ') (מת ב-662)
שבט ארנולף	ארנולף ממץ (אנ') (582–640) • כלודולף ממץ (אנ') (מת ב-696 או 697) • אנסגיסל (אנ') (מת לפני 679) • פפין האמצעי (635–714) • גרימואלד הצעיר (אנ') (מת ב-714) • דרוגו משמפן (אנ') (670–708) • תאודואלד (אנ') (מת ב-714)
השושלת הקרולינגית	קרל מרטל (686–741) • קרלומן (אנ') (מת ב-754) • פפין הגוץ (714–768) • קרלומן הראשון (751–771) • קרל הגדול (מת ב-814) • לואי החסיד (778–840)
לאחר הסכם ורדן (843)	לותאר הראשון (795–855) • קרל הקירח (823–877) • לואי הגרמני (804–876)