פגוציט

וידאו המראה שני מקרופאג'ים המעכלים קונידיות

תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק של נויטרופיל (בצהוב) בולע חיידקי אנטרקס

פָגוֹצִיט, בעברית נקרא תָּא בּוֹלְעָן הוא תא שבולע גופים קטנים אחרים. מקור השם הוא מיוונית עתיקה: פאגוס=אוכל, טורף; ציטוס=תא.

הפגוציטים בולעים ללא הבחנה כל גוף זר: חיידקים, נגיפים, פטריות חד-תאיות וגם גופים קטנים לא חיים כגון אבק ופיח.

תהליך הבליעה נקרא פאגוציטוזה. השלבים בפאגוציטוזה:

1. הפאגוציט מזהה גורם זר
2. יצירת קשר בין החיידק לתא הפגוציט
3. החיידק מוקף על ידי התא
4. נוצרת בועית סביב החיידק
5. ליזוזומים מתאחים עם הבועית
6. עיכול החיידק השלם.

פגוציטוזה היא צורה של אנדוציטוזה, שבה החלקיק החודר לתא הוא גדול במיוחד. כך נקרא התהליך שבו אמבות ויצורים חד-תאיים אחרים בולעים חלקיקי מזון שאינם מסוגלים לעבור דרך ממברנת התא הבררנית, וכן התהליך שבו הפגוציטים, המשתייכים למערכת החיסון, בולעים פתוגנים וגורמים מזהמים.

במערכת החיסון של האדם ישנם שלושה סוגים של תאי דם לבנים המשמשים כפגוציטים:

• מונוציטים: נמצאים בעיקר בדם.
• מקרופאג'ים: אלו הם מונוציטים שעברו התמיינות קלה; הם נמצאים בעיקר ברקמות.
• נויטרופילים: גרנולוציטים המהווים את חלק הארי של תאי הדם הלבנים.

למרות שגם תאים דנדריטיים בולעים פתוגנים, הם אינם נחשבים בדרך-כלל לפגוציטים.

בליעת פתוגנים על ידי פגוציטים, וכן בליעת מזון על ידי אמבות, מתרחשת באופן הבא:

• הפגוציט שולח שלוחות ציטופלסמיות אל עבר הפתוגן (אותו הוא מזהה באמצעות מולקולות סוכר הנמצאות על-גבי ממברנת תא הפתוגן).
• השלוחות נדבקות אל הפתוגן ומושכות אותו לעבר תא הפגוציט.
• ציטופלסמת הפגוציט סוגרת אט-אט על הפתוגן ועוטפת אותו מכל הכיוונים. נוצרת בועית, המכילה את הפתוגן בתוכה והנקראה פגוזום.
• ליזוזום הנמצא בציטופלסמת הפגוציט מתלכד עם הפגוזום ליצירת פגוליזוזום.
• הליזוזום משחרר את תוכנו: אנזימים מעכלים הגורמים להרס ופירוק הפתוגן.
• שרידי הפתוגן נפלטים מהפגוציט באמצעות אקסוציטוזה (התלכדות הדרגתית של הבועית המכילה את השרידים עם ממברנת התא, עד להשתלבות מלאה של הבועית בממברנה ופליטת תוכנה אל מחוץ לתא).

הפגוציטים ה"נמרצים" ביותר בגוף הם המאקרופאג'ים; הללו מכילים מספר רב מאוד של ליזוזומים, ו"תיאבונם" רב במיוחד.

הליזוזום לא משתמש באנזימים בלבד לשם עיכול הפתוגן, אלא משחרר גם נגזרות רעילות של חמצן. לפרטים נוספים על חומרים אלו, ראו: אנארובי.