ישיבת חפץ חיים (כפר סבא) – הבדלי גרסאות
יותר מדויק |
ראה דיון בדף השיחה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה ב[[מגדיאל]], |
בחול המועד פסח [[תש"ג]] ([[1943]]) התקיימה ב[[פתח תקווה]] הוועידה הארצית השלישית של תנועת [[צעירי אגודת ישראל]] (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל, אולם רק לאחר מספר שנים הוקמה הישיבה בפועל. מייסד הישיבה ומנהלה היה [[אברהם ריין]]. היא נקראה על שם [[החפץ חיים]], שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה ב[[מגדיאל]], ולאחר מכן הועתק משכנה לכפר סבא. |
||
ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה. |
ל[[ר"מ]]ים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב [[זלמן רוטברג]]), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]], שהיה אז תלמיד ב[[ישיבת לומז'ה]] בפתח תקווה. הרב גולדשמיד כיהן באותה תקופה כרב שכונה ביפו במקום חמיו שנפטר ולא יכל לעמוד בראשות הישיבה. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לעמוד בראשות הישיבה, מכיוון שלא היו נשואים. בשנת [[תש"ו]] ([[1946]]), התמנה הרב שטיינמן לראשות הישיבה בעצת [[החזון איש]]{{הערה| [http://beinenu.com/sites/all/modules/pubdlcnt/pubdlcnt.php?file=/sites/default/files/alonim/108_16_76.pdf אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא], עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו}}, לאחר שהיה עד אז מאברכי [[בית מדרש לתורת ארץ ישראל]] בפתח תקווה. |
||
בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטשינסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר. |
בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטשינסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר. |
גרסה מ־08:58, 23 ביוני 2019
ישיבת צעירי אגודת ישראל - חפץ חיים היא ישיבה קטנה שפעלה בשנות ה-40 וה-50 בכפר סבא. בראשה עמד הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן.
היסטוריה
בחול המועד פסח תש"ג (1943) התקיימה בפתח תקווה הוועידה הארצית השלישית של תנועת צעירי אגודת ישראל (צא"י). אחת ההחלטות שהתקבלו הייתה הקמת ישיבה לבני היישוב החדש בארץ ישראל, אולם רק לאחר מספר שנים הוקמה הישיבה בפועל. מייסד הישיבה ומנהלה היה אברהם ריין. היא נקראה על שם החפץ חיים, שנפטר עשור קודם לכן. בתחילה שכנה הישיבה במגדיאל, ולאחר מכן הועתק משכנה לכפר סבא.
לר"מים התמנו הרבנים נחום גולדשמיד, דוד רוטברג (אחיו של הרב זלמן רוטברג), יעקב משה הנפלינג ושמואל אליהו אורלנסקי. הבוחן בישיבה היה הרב משה סולובייצ'יק, שהיה אז תלמיד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. הרב גולדשמיד כיהן באותה תקופה כרב שכונה ביפו במקום חמיו שנפטר ולא יכל לעמוד בראשות הישיבה. הרבנים רוטברג וסולובייצ'יק לא הסכימו לעמוד בראשות הישיבה, מכיוון שלא היו נשואים. בשנת תש"ו (1946), התמנה הרב שטיינמן לראשות הישיבה בעצת החזון איש[1], לאחר שהיה עד אז מאברכי בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה.
בתחילה שכנה הישיבה במבנה קטן ברחוב אוסטשינסקי 7 בכפר סבא. כעבור זמן עברו הלימודים לבית הכנסת הגדול בעיר.
פעילות הישיבה מומנה מכספי תרומות של תושבי כפר סבא. כמו כן נסע ריין לארצות הברית למסע גיוס כספים.
בשנות ה-50 עברה הישיבה להיות תחת חסותה של ישיבת חברון וכמשגיח כיהן הרב מנחם אריה קניגסהפר. בסוף שנות ה-50 הופסקה פעילות הישיבה. בתשכ"ד חודשה פעילות ישיבה במקום, תחת הנהגת האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג[2], אך ככל הנראה גם גלגול זה של הישיבה לא האריך ימים.
מבוגרי הישיבה
- מאיר וונדר
- הרב שמחה קסלר - רבה של מודיעין עילית
- הרב אברהם קסלר - מראשי ישיבת תפארת ציון
- הרב דוד כץ - ראש ישיבת משכן יעקב בחיפה
- הרב ישראל קליינר
- הרב נתן זוכובסקי
- הדיין הרב שמואל דיקמן
קישורים חיצוניים
- שתי ישיבות בכפר סבא, הצופה, 7 בנובמבר 1956
- אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו
הערות שוליים
- ^ אודות ישיבת חפץ חיים בכפר סבא, עלון כאיל תערוג 132, בשלח תשע"ו, באתר בינינו
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית הנאמן, ניסן תשכ"ד, עמ' 37, באתר היברובוקס