טריפה

טיגריס שטרף אייל סמבר. הטיגריסים עוזרים לווסת את אוכלוסיית האיילים.

כלב ים נמרי טורף פינגווין קיסרי.

טריפה (Predation) היא יחס-גומלין אקולוגי בו מין אחד (הנקרא טורף) ניזון מגופו של מין אחר (נטרף).

מערכת היחסים בין טורפים ונטרפים

מערכות היחסים בין טורפים ונטרפים הן מורכבות מאוד ובתוכן שני הצדדים נמצאים במירוץ אבולוציוני מתמיד של השתפרות והתגברות על היריב. חלק מאוד מעניין של מערכת היחסים הזו היא הדינמיקה הנוצרת בין אוכלוסיות של טורפים ונטרפים והשפעתם אחד על השני.

ניתן לראות כדוגמה את הדינמיקה בין אוכלוסיות של אריות וזברות. אריות טורפים זברות, הטריפה של הזברות מורידה את כמותן באוכלוסייה וגורמת לעלייה באוכלוסיית האריות כיון שהם ניזונים ויכולים לשגשג ולהתרבות. אם דינמיקה שכזו תמשיך באותו כיוון אז עתידה אוכלוסיית האריות לעלות עד שאוכלוסיית הזברות תיעלם, אך בפועל המצב הרבה יותר מורכב. אם כמות האריות גדלה וכמות הזברות קטנה יתרחש מצב בו אין מספיק זברות לכלכל את כל האריות ואוכלוסיית האריות תתחיל לרדת. בנוסף לכך, בדרך כלל הפרטים הנטרפים באוכלוסיית הזברות יהיו פרטים חלשים או חולים ולכן רק הזברות החזקות יצליחו לשרוד ולהתרבות, מה שיגרום לאוכלוסיית הזברות להיות בריאה וחזקה יותר, כזו שלאריות קשה יותר לטרוף. מצב זה יגרום להמשך הירידה באוכלוסיית האריות ועלייה באוכלוסיית הזברות. לחץ הטריפה על הזברות ירד ומספרן יגדל בעוד רק האריות החזקים ביותר יצליחו לשרוד. לאחר גדילת אוכלוסיית הזברות וצמצום אוכלוסיית האריות לפרטים החזקים ביותר יתרחש שוב מצב בו האריות מתחילים להפעיל לחץ טריפה יותר גדול על הזברות ולשגשג, בעוד מספר הזברות קטן. הדינמיקה הזו יכולה להמשיך לכל מיני כיוונים :

• עליה וירידה מתמדת של שתי האוכלוסיות.
• היכחדות אוכלוסיית הזברות.
• היכחדות אוכלוסיית האריות.
• סטטוס קוו, כלומר ששתי האוכלוסיות יישמרו פחות או יותר באותו גודל קבוע.

מודל אקולוגי תאורטי

ערכים מורחבים – משוואות לוטקה-וולטרה, רמת הזנה

זעמן שחור טורף קמטן חורש צעיר, צולם בעמק האלה.

מודל בסיסי באקולוגיה, הנקרא מודל לוטקה-וולטרה (Lotka-Volterra), מתאר את ההשפעה של טריפה על הדינמיקה של אוכלוסיות המין הטורף והמין הנטרף (כגון זאבים וארנבות).

נסמן את גודל אוכלוסיית הנטרפים ב-N ואת גודל אוכלוסיית הטורפים ב-P. אוכלוסיית הנטרפים מתרבה בקצב r ונטרפת על ידי הטורפים בקצב $aP$, כאשר a הוא קצב הטריפה של טורף בודד. הטורפים מתים מגורמים סביבתיים אחרים בקצב קבוע $\gamma$ ומתרבים בקצב $caN$ כתוצאה מטריפה. הביטוי של קצב ההתרבות של הטורפים מורכב ממספר הנטרפים שנטרפו, $aN$, וקבוע המרה, c, שממיר את האנרגיה שהופקה מהטריפה לייצור צאצאים על ידי הטורפים. השינויים באוכלוסיות הטורפים והנטרפים מתוארים לפיכך על ידי מערכת המשוואות הבאות:

${\frac {dN}{dt}}=rN-aNP$

${\frac {dP}{dt}}=caNP-\gamma P$

במודל זה מתקבלות תנודות מחזוריות באוכלוסיות הטורפים והנטרפים. לדוגמה, כאשר מספר הארנבות גדול יש טרף רב לזאבים. הזאבים יתרבו וידללו את אוכלוסיית הארנבות. כך יישאר פחות טרף לזאבים ומספרם יחל להתדלדל

. עם הקטנת מספר הזאבים תחזורנה הארנבות לשגשג וחוזר חלילה. תנודות דומות אכן נצפו בטבע.

תמונות של טורפים שונים

• 
  קויוט טורף כבשה
• 
  נמר טורף קודו סילבטיכוס
• 
  דב לבן שצד כלב ים מזוקן
• 
  נץ עם טרף לטאה
• 
  הרמין טורף ארנבון
• 
  פיתון חונק עז
• 
  שחף טורף סרטן
• 
  אריה שצד גנו כחול
• 
  חמסנים טורפים אפרוח פינגווין
• 
  נחש מים משובץ אוכל דג
• 
  דב חום אוכל דג
• 
  גמל שלמה אוכל דבורה
• 
  עכביש אוכל חגב

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טריפה בוויקישיתוף