ארד – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
WikiMan3 (שיחה | תרומות)
←‏היסטוריה: עקביות בשימוש במילה העברית ארד במקום ברונזה
שורה 4: שורה 4:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
הברונזה הומצאה לפני כ-5,300 שנים על ידי אנשי [[תקופת הברונזה]], ונתנה לתקופה זו את שמה. כלי הברונזה הקדומים ביותר נתגלו ב[[ממלכת פרס|פרס]] וב[[מסופוטמיה]] ותוארכו לאלף הרביעי לפנה"ס. מקור השם "ארד" במילה השומרית "אורודו" שפירושה נחושת{{הערה|1=ספר המתכות- פרקים בתולדות הכימיה, פרק 3, פרופ' י. קלוגאי, [[הוצאת ראובן מס]], 1960}}. באותה תקופה יצר האדם [[כלי|כלי עבודה]], [[כלי נשק]] ו[[שריון]] מ[[מתכת]] זו. כלי הברונזה היו חזקים ועמידים מ[[כלי אבן|כלי האבן]] וה[[נחושת]] שקדמו להם. בסגסוגות הכלים מתקופת הברונזה ניתן למצוא [[ארסן]], שהפך את הסגסוגת לחזקה יותר. להקשיית הנחושת שימש גם זרחן שהופק מעצמות ותכולת זרחן של עד 0.25% נמצאה בארד עתיק. כדי לקבל קושי רב יש להוסיף לנחושת 22-30% בדיל. כלי ניתוח עתיקים מארד קשה מכילים בנוסף לנחושת (57-73%) ובדיל (18-31%) גם [[עופרת]] (כ-8%).
הארד הומצא לפני כ-5,300 שנים על ידי אנשי [[תקופת הברונזה]] (ארד), ונתן לתקופה זו את שמה. כלי הארד הקדומים ביותר נתגלו ב[[ממלכת פרס|פרס]] וב[[מסופוטמיה]] ותוארכו לאלף הרביעי לפנה"ס. מקור השם "ארד" במילה השומרית "אורודו" שפירושה נחושת{{הערה|1=ספר המתכות- פרקים בתולדות הכימיה, פרק 3, פרופ' י. קלוגאי, [[הוצאת ראובן מס]], 1960}}. באותה תקופה יצר האדם [[כלי|כלי עבודה]], [[כלי נשק]] ו[[שריון]] מ[[מתכת]] זו. כלי הארד היו חזקים ועמידים מ[[כלי אבן|כלי האבן]] וה[[נחושת]] שקדמו להם. בסגסוגות הכלים מתקופת הברונזה ניתן למצוא [[ארסן]], שהפך את הסגסוגת לחזקה יותר. להקשיית הנחושת שימש גם זרחן שהופק מעצמות ותכולת זרחן של עד 0.25% נמצאה בארד עתיק. כדי לקבל קושי רב יש להוסיף לנחושת 22-30% בדיל. כלי ניתוח עתיקים מארד קשה מכילים בנוסף לנחושת (57-73%) ובדיל (18-31%) גם [[עופרת]] (כ-8%).


כיוון שנדיר למצוא [[עפרה (מחצב)|עפרות]] נחושת ובדיל בסמיכות זו לזו, היה ייצור הארד קשור לסחר בין אזורים שונים. מקור חשוב לבדיל היה [[האיים הבריטיים]], וה[[פיניקים|פניקים]] סחרו עם בריטניה וייבאו בדיל בתמורה לסחורות מ[[אגן הים התיכון]].
כיוון שנדיר למצוא [[עפרה (מחצב)|עפרות]] נחושת ובדיל בסמיכות זו לזו, היה ייצור הארד קשור לסחר בין אזורים שונים. מקור חשוב לבדיל היה [[האיים הבריטיים]], וה[[פיניקים|פניקים]] סחרו עם בריטניה וייבאו בדיל בתמורה לסחורות מ[[אגן הים התיכון]].


הברונזה הייתה חזקה מה[[ברזל]], מתכת נוספת שהייתה נפוצה באותה תקופה. ברזל איכותי לא היה זמין עד אלפי שנים מאוחר יותר. עם זאת, עידן הברונזה פינה את מקומו לעידן הברזל כשסחר ה[[בדיל]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] דעך במהלך ההגירות הגדולות של המאות ה-12 וה-11 לפני הספירה, מה שהעלה את מחיר הברונזה. השימוש בברונזה נמשך גם בעידן הברזל, אם כי חשיבות הארד הייתה קטנה בהרבה.
הארד היה חזק מה[[ברזל]], מתכת נוספת שהייתה נפוצה באותה תקופה. ברזל איכותי לא היה זמין עד אלפי שנים מאוחר יותר. עם זאת, עידן הברונזה פינה את מקומו לעידן הברזל כשסחר ה[[בדיל]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] דעך במהלך ההגירות הגדולות של המאות ה-12 וה-11 לפני הספירה, מה שהעלה את מחיר הארד. השימוש בארד נמשך גם בעידן הברזל, אם כי חשיבות הארד הייתה קטנה בהרבה.


==תכונות החומר==
==תכונות החומר==
לסגסוגות מבוססות-נחושת יש [[טמפרטורת התכה|טמפרטורות התכה]] נמוכות מאלו של [[פלדה]] וקל יותר לייצר אותן ממרכיביהן. הן בנות השוואה לפלדה ב[[צפיפות החומר|צפיפות]], כשרוב סגסוגות הנחושת כבדות יותר בעד 10 אחוזים, אף על פי שאלו שמכילות הרבה [[אלומיניום]] או [[צורן (יסוד)|צורן]] עשויות להיות צפופות פחות מפלדה. ברונזה רכה וחלשה מפלדה, ויותר [[אלסטיות|אלסטית]], אף על פי ש[[קפיץ|קפיצי]] ברונזה קשיחים פחות עבור אותו גודל. ברונזה עמידה ל[[איכול]], בעיקר איכול כתוצאה ממגע עם מי הים, וגם לעייפות המתכת יותר מפלדה. ברונזה [[מוליכות חום|מוליכה חום]] וזרם [[חשמל|חשמלי]] טוב מאשר רוב סוגי הפלדה. עלות סגסוגות המבוססות על נחושת היא גבוהה יותר מעלות פלדה, אך נמוכה מעלות סגסוגות המבוססות על [[ניקל]].
לסגסוגות מבוססות-נחושת יש [[טמפרטורת התכה|טמפרטורות התכה]] נמוכות מאלו של [[פלדה]] וקל יותר לייצר אותן ממרכיביהן. הן בנות השוואה לפלדה ב[[צפיפות החומר|צפיפות]], כשרוב סגסוגות הנחושת כבדות יותר בעד 10 אחוזים, אף על פי שאלו שמכילות הרבה [[אלומיניום]] או [[צורן (יסוד)|צורן]] עשויות להיות צפופות פחות מפלדה. ארד רך וחלש מפלדה, ויותר [[אלסטיות|אלסטי]], אף על פי ש[[קפיץ|קפיצי]] ארד קשיחים פחות עבור אותו גודל. ארד עמיד ל[[קורוזיה|איכול]], בעיקר איכול כתוצאה ממגע עם מי הים, וגם ל[[עייפות החומר|עייפות המתכת]] יותר מפלדה. ארד [[מוליכות חום|מוליך חום]] וזרם [[חשמל|חשמלי]] טוב מאשר רוב סוגי הפלדה. עלות סגסוגות המבוססות על נחושת היא גבוהה יותר מעלות פלדה, אך נמוכה מעלות סגסוגות המבוססות על [[ניקל]].


במאה העשרים החלו לשלב [[צורן (יסוד)|צורן]] בסגסוגות הנחושת. ברונזת צורן משמשת למגוון שימושים בתעשייה כמו גם ליצירת [[פסל (יצירה)|פסל]]ים מודרניים.
במאה העשרים החלו לשלב [[צורן (יסוד)|צורן]] בסגסוגות הנחושת. ברונזת-צורן (ארד-צורן) משמשת למגוון שימושים בתעשייה כמו גם ליצירת [[פסל (יצירה)|פסל]]ים מודרניים.


ברונזה הייתה החומר המקובל ממנו הכינו [[פעמון|פעמונים]] ו[[מצלתיים]] וכיום [[סקסופון|סקסופונים]] כמו גם ליציקת פסלי מתכת. סגסוגות מתכת נוטות להתרחב מעט לפני שהן מתקשות, וכך הן יכולות למלא את כל הפרטים הקטנים ב[[תבנית (דפוס)|תבנית]].
ארד היה החומר המקובל ממנו הכינו [[פעמון|פעמונים]] ו[[מצלתיים]] וכיום [[סקסופון|סקסופונים]] כמו גם ליציקת פסלי מתכת. סגסוגות מתכת נוטות להתרחב מעט לפני שהן מתקשות, וכך הן יכולות למלא את כל הפרטים הקטנים ב[[תבנית (דפוס)|תבנית]].


לארד, ולארד זרחתי בפרט, יש מקדם [[חיכוך]] נמוך עם מתכות אחרות, מה שהפך אותה שימושית לבניית [[תותח|תותחים]] כדי למנוע היצמדות כדורי-תותח לקנה. גם כיום משתמשים בברונזה ל[[מסב]]ים, תותבות ב[[אלקטרוניקה]] ומטרות אחרות, והיא נפוצה במיוחד לייצור מסבים ב[[מנוע חשמלי|מנועים חשמליים]] קטנים.
לארד, ולארד זרחתי בפרט, יש מקדם [[חיכוך]] נמוך עם מתכות אחרות, מה שהפך אותו שימושי לבניית [[תותח|תותחים]] כדי למנוע היצמדות כדורי-תותח לקנה. גם כיום משתמשים בארד ל[[מסב]]ים, תותבות ב[[אלקטרוניקה]] ומטרות אחרות, והוא נפוץ במיוחד לייצור מסבים ב[[מנוע חשמלי|מנועים חשמליים]] קטנים.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־16:44, 18 באוגוסט 2020

יציקות ארד עתיקות

אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה. סגסוגת ארד טיפוסית מכילה 88% נחושת ו-12% בדיל. יש סגסוגות ארד שבהן יסודות אחרים כמו זרחן, מנגן, אלומיניום או צורן, מחליפים את הבדיל.

היסטוריה

הארד הומצא לפני כ-5,300 שנים על ידי אנשי תקופת הברונזה (ארד), ונתן לתקופה זו את שמה. כלי הארד הקדומים ביותר נתגלו בפרס ובמסופוטמיה ותוארכו לאלף הרביעי לפנה"ס. מקור השם "ארד" במילה השומרית "אורודו" שפירושה נחושת[1]. באותה תקופה יצר האדם כלי עבודה, כלי נשק ושריון ממתכת זו. כלי הארד היו חזקים ועמידים מכלי האבן והנחושת שקדמו להם. בסגסוגות הכלים מתקופת הברונזה ניתן למצוא ארסן, שהפך את הסגסוגת לחזקה יותר. להקשיית הנחושת שימש גם זרחן שהופק מעצמות ותכולת זרחן של עד 0.25% נמצאה בארד עתיק. כדי לקבל קושי רב יש להוסיף לנחושת 22-30% בדיל. כלי ניתוח עתיקים מארד קשה מכילים בנוסף לנחושת (57-73%) ובדיל (18-31%) גם עופרת (כ-8%).

כיוון שנדיר למצוא עפרות נחושת ובדיל בסמיכות זו לזו, היה ייצור הארד קשור לסחר בין אזורים שונים. מקור חשוב לבדיל היה האיים הבריטיים, והפניקים סחרו עם בריטניה וייבאו בדיל בתמורה לסחורות מאגן הים התיכון.

הארד היה חזק מהברזל, מתכת נוספת שהייתה נפוצה באותה תקופה. ברזל איכותי לא היה זמין עד אלפי שנים מאוחר יותר. עם זאת, עידן הברונזה פינה את מקומו לעידן הברזל כשסחר הבדיל בים התיכון דעך במהלך ההגירות הגדולות של המאות ה-12 וה-11 לפני הספירה, מה שהעלה את מחיר הארד. השימוש בארד נמשך גם בעידן הברזל, אם כי חשיבות הארד הייתה קטנה בהרבה.

תכונות החומר

לסגסוגות מבוססות-נחושת יש טמפרטורות התכה נמוכות מאלו של פלדה וקל יותר לייצר אותן ממרכיביהן. הן בנות השוואה לפלדה בצפיפות, כשרוב סגסוגות הנחושת כבדות יותר בעד 10 אחוזים, אף על פי שאלו שמכילות הרבה אלומיניום או צורן עשויות להיות צפופות פחות מפלדה. ארד רך וחלש מפלדה, ויותר אלסטי, אף על פי שקפיצי ארד קשיחים פחות עבור אותו גודל. ארד עמיד לאיכול, בעיקר איכול כתוצאה ממגע עם מי הים, וגם לעייפות המתכת יותר מפלדה. ארד מוליך חום וזרם חשמלי טוב מאשר רוב סוגי הפלדה. עלות סגסוגות המבוססות על נחושת היא גבוהה יותר מעלות פלדה, אך נמוכה מעלות סגסוגות המבוססות על ניקל.

במאה העשרים החלו לשלב צורן בסגסוגות הנחושת. ברונזת-צורן (ארד-צורן) משמשת למגוון שימושים בתעשייה כמו גם ליצירת פסלים מודרניים.

ארד היה החומר המקובל ממנו הכינו פעמונים ומצלתיים וכיום סקסופונים כמו גם ליציקת פסלי מתכת. סגסוגות מתכת נוטות להתרחב מעט לפני שהן מתקשות, וכך הן יכולות למלא את כל הפרטים הקטנים בתבנית.

לארד, ולארד זרחתי בפרט, יש מקדם חיכוך נמוך עם מתכות אחרות, מה שהפך אותו שימושי לבניית תותחים כדי למנוע היצמדות כדורי-תותח לקנה. גם כיום משתמשים בארד למסבים, תותבות באלקטרוניקה ומטרות אחרות, והוא נפוץ במיוחד לייצור מסבים במנועים חשמליים קטנים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ספר המתכות- פרקים בתולדות הכימיה, פרק 3, פרופ' י. קלוגאי, הוצאת ראובן מס, 1960