שיחה:הטבח ביהודי יורק – הבדלי גרסאות

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת Biegel בנושא הגזרה שלא ללון ביורק
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 74: שורה 74:
:זה אגב יותר מדויק ממנהג שלא ללון ביורק, כי לא ללון זה פועל יוצא של איסור לגור בה. ואם כך לא ללון אפילו לילה אחד זו החמרה לאיסור זה אם ניתקן כך.
:זה אגב יותר מדויק ממנהג שלא ללון ביורק, כי לא ללון זה פועל יוצא של איסור לגור בה. ואם כך לא ללון אפילו לילה אחד זו החמרה לאיסור זה אם ניתקן כך.
:בכל אופן ניכר שמצד אחד הכותב בן עזר לא מבין בנושא ההלכתי מאידך הוא מצטט אחרים שמכירים את זה בהקשר ההיסטורי, וייתכן שמה שהוא מציין שהוסרה הגזירה אין הכוונה הלכתית אלא למעשה בכך שאותה קהילה ליברלית התחדשה בעיר ? [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 19:39, 28 בפברואר 2021 (IST)
:בכל אופן ניכר שמצד אחד הכותב בן עזר לא מבין בנושא ההלכתי מאידך הוא מצטט אחרים שמכירים את זה בהקשר ההיסטורי, וייתכן שמה שהוא מציין שהוסרה הגזירה אין הכוונה הלכתית אלא למעשה בכך שאותה קהילה ליברלית התחדשה בעיר ? [[משתמש:מי-נהר|מי-נהר]] - [[שיחת משתמש:מי-נהר|שיחה]] 19:39, 28 בפברואר 2021 (IST)
::
אני לא מתנגד לציין שזו אגדה אורבנית, אלא רק לתקן את הרושם המוטעה שנוצר כפי שהערך כעת. ועכשיו לטענותיו של [[משתמש:מי-נהר]]: ראשית לא אמרתי שטבח יורק הוא פחות מאירועים אחרים (וגם לא יותר. אני לא מחלק ציונים לדם של אבותי ואחי שנשפך כמים. כל דם הוא אדום להחריד). ודאי שהוא יותר נצרב ממקומות אחרים (לא על כל פוגרום או עלילת דם יש ערך בויקיפדיה, כאינדיקציה). אבל בוא נסכם שפרעות תתנ"ו ופרעות ת"ח ות"ט וגירוש ספרד הותירו חותם יותר עמוק על התודעה היהודית, ובכל זאת הקהילות שם התחדשו ומעולם לא החרימו. יש כמובן גם הבדל בין מקום שהפורעים באו מתוכו כמו ביורק לבין מקום שהפורעים שטפו אותו כגל כמו בשו"ם. ועדיין, זו תגובה חריגה שאומרת דרשני. טענתך שלא התחדשה קהילה בעיר מוטעית. גם אם נוציא לרגע את הקהילה הרפורמית הנוכחית, היו עוד לפחות פעמיים שנוסדה קהילה יהודית מסורתית בעיר, כולל שנים לא ארוכות אחרי הטבח. אני מתכנן בע"ה כשאתפנה להרחיב בערך [[יורק]] על תולדות קהילת יורק מהמקורות שבידי, אבל בודאי היו שם כמה וכמה פעמים התיישבויות של יהודים ואולי אפילו רבנים. הציטוט מבן עזר לא מעלה ולא מוריד. מצאתי מעל עשרה מקורות שמציינים את האגדה הזו, אבל לא מקור אחד שהיא אכן נכונה. [[משתמש:Biegel|Biegel]] - [[שיחת משתמש:Biegel|שיחה]] 20:56, 28 בפברואר 2021 (IST)

גרסה מ־21:56, 28 בפברואר 2021

האם הערך מועתק?

מפה [1]? הערך חדש מאוד והתוכן דומה. יש חשש להפרת ז"י. Dangling Reference - שיחה 02:24, 5 במאי 2010 (IDT)תגובה

סומן בהתאם. הידרו - שיחה 02:29, 5 במאי 2010 (IDT)תגובה
שוכתב שלא בהתאם. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 16:11, 5 במאי 2010 (IDT)תגובה
זה עדיין דומה ועדיין מועתק, כתוב מחדש בלי להעתיק בדף הזמני. הידרו - שיחה 17:28, 5 במאי 2010 (IDT)תגובה
אתה טועה. אבל לומשנה שזה בינתיים ככה; רק שלא יימחק. אשכתב אותו שוב. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 17:31, 5 במאי 2010 (IDT)תגובה
שום דבר בערך לא מועתק. ואגב, מוטי מרינגר הוא לא מקור גרוע. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 02:21, 6 במאי 2010 (IDT)תגובה

דרישת מקור

לא הבנתי למה ישנה תבנית מקור על הטענה שנטען שהרב הרג 60 איש. הרי המקור מופיע שני משפטים מעל הטענה. דניאל ב. 11:08, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה

כן, רק שכרגע אף אחד לא יודע איפה זה בדיוק מופיע בתוספות על הגמרא. זה חיבור שמשתרע על פני כ-2500 דפים. זה כמו להגיד "זה כתוב בתנ"ך". גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 12:03, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לפי הערך זה כתוב ב"ספר הזכירה" של רבי אפרים מבונא. דניאל ב. 12:07, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה
כן, אבל סביר שהוא מתבסס על הפירוש המוזכר מהתלמוד, וזה לא מוזכר. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 12:08, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לא כתוב שהוא מתבסס על הפירוש מהתלמוד. אם הרב אכן כתב כך בספר הזכירה אז זה מספיק כדי להוכיח שהטענה אכן קיימת. לא צריך את המקור הראשוני. אין העתק מקוון של התלמוד שניתן לבצע בו חיפוש? דניאל ב. 12:11, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לא אמרתי שזה לא מספיק, ולכן לא הסרתי את הטענה גם לאחר זמן רב. אבל הרב ההוא לא נכח בטבח, כך שסביר שהוא מתבסס על עדויות ממנו, ורצוי להביא את המקור.
העתק מקוון של התלמוד קיים, אבל התלמוד נכתב לפני הטבח; זה מופיע בפירוש התוספות על התלמוד, וגירסה מקוונת ומועתקת של זה איני מכיר. גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 12:14, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה
זה לא משנה שהרב לא נכח בטבח. המשפט טוען "על פי הציטוט אף הוא עצמו שחט 60 איש" וזה משפט אמיתי לחלוטין ללא תלות בשאלה אם הוא אכן שחט 60 איש או לא. המשפט רק טוען שהרב אפרים טען כך. דניאל ב. 12:18, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הכל בסדר. אין שום בעיה. רק רצוי להביא את המקור העדותי (בייחוד לאור העובדה שמצויין בערך שזו מובאה מהתוספות). גוונא + שיחה + פורטל הלכה זקוק לדם חדש 12:27, 1 ביוני 2010 (IDT)תגובה

סתירה לכאורה

נכתב בערך "כ-500 יהודים מבני העיר, ובראשם תלמיד חכם מתלמידיו של רבינו תם - רבנו יום טוב בר יצחק מיואני - נמלטו והתבצרו במצודת קליפורד שבעיר.", ובהמשך: "היהודים המתבצרים התאבדו במצודה. מעטים בלבד מהיהודים הצליחו להימלט, אך גם רובם נהרג. בפוגרום נספו כ-150 יהודים," ? אביהושיחה 08:15, 25 בספטמבר 2014 (IDT)תגובה

קישור הערך בבינוויקי

הערך היה מקושר בטעות לערכו של רב המוזכר בו. הוא אמור להיות מקושר לפרק הזה: en:History of the Jews in England (1066–1290)#Massacres at London and York (1189–1190). מישהו יודע לעשות זאת? ביקורת - שיחה 01:42, 10 במאי 2015 (IDT)תגובה

דיווח על טעות

פרטי הדיווח

הערת שוליים מס. 2 הקישור שבור. דווח על ידי: 213.57.158.83 22:35, 2 ביולי 2015 (IDT)תגובה

תוקן, תודה. ‏Uziel302שיחהאמצו ערך יתום! 06:34, 3 ביולי 2015 (IDT)תגובה

עניין ההלכה שאסור ללון בעיר

אפשר להוסיף בבקשה מקור לעניין ההלכה שאסור ליהודים ללון בעיר? --EldadHe - שיחה 21:48, 16 במרץ 2016 (IST)תגובה


איך לקרוא את השם אברווך?

אין ניקוד וקשה להבין ככה. Siúnrá - שיחה 16:27, 18 בספטמבר 2020 (IDT)תגובה

הגזרה שלא ללון ביורק

כתוב בערך בצורה ברורה שיהודי אנגליה קיבלו על עצמם שלא ללון ביורק ועד היום בעלי עסקים לנים מחוץ לעיר. כותב השורות הגדיל לעשות וכתב שזה מוזכר בספרי הלכה שונים. הצבתי תבנית "דרוש מקור".

א. אם הכותב הטוח כי העניין מוזכר בספרי הלכה שונים- יתכבד ויציין זאת. ב. מבחינה היסטורית, הרי הקהילה התחדשה עוד לפחות 3 פעמים מאז הטבח ביורק (אמנם הפעם האחרונה בידי יהודים לא אורתודוקסים). ג. חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי מקור הלכתי לכך כולל בספרים שנכתבו באנגליה (לא ראינו אינה ראיה). ד. לצערנו היו עוד מאות קהילות שבוצעו בהן פוגרומים נוראיים ואכזריים. דם יהודי ספוג בכל שעל אדמה, ובמיוחד באירופה. גם אנגליה עצמה ידעה מעשי טבח מזעזעים אחרים. באף אחד מהם לא התקבלה גזרה שלא ללון באותה העיר. יהודים חזרו לגור בקהילות שו"ם אחרי תתנ"ו, בקהילות אוקראינה ופולין אחרי ת"ח ות"ט, ועוד. לכן צריך מקור ספציפי שכאן זה היה שונה. ה. כאן כתוב שזו פיקציה. אני לא משוכנע שזה המקור האובייקטיבי ביותר עלי אדמות (או ליתר דיוק עלי שרתים), אך "למיחש בעי". אם מישהו איתר מקור לכך (או מקור מפורש להיפך) - שיפרט בבקשה בערך ויסיר את התבנית שהצבתי.

בברכה, Biegel - שיחה 15:18, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

ולסיום, אתייג את חברינו המלומדים בעלי הידע בהלכה בעלי הידע בהלכה ואמרי אביטן, שילוני, Neriah, תלם, פיטר פן, david7031, צור החלמיש, יאיר דב, מי-נהר, Yechiel.sh, בן עדריאל, אבי84, איש גלילי, biegel, יודוקוליס, Adieu, קובץ על יד, Itay tayri, מודה במקצת, HaShumai, צורייה בן הראש, אייל, גופיקו, יצחק צבי, Aviadhr, איש הישראלי, איתמראשפר, נתן טוביאס, NilsHolgersson2בעלי הידע בתולדות עם ישראל. Biegel - שיחה 16:51, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה
מצאתי חצי מקור. הרב יצחק זילברשטיין מציין זאת בחשוקי חמד נדרים פג ע"ב ללא ציון מקור. לדעתי לא מספיק. Biegel - שיחה 17:15, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

ולחיזוק: ב"לקט שאלות המצויות" (אה"ע עמ' קכ) כתב בפירוש משם הרב שמואל הלוי וואזנר שאלו שמועות בלבד ואין סיבה לחשוש למעשה. Biegel - שיחה 17:32, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

גם אם מדובר באגדה אורבנית (וכרגע נראה שכך הוא), יש לדעתי מקום לציין אותה בערך, ולהביא את דברי הרב וואזנר.--Nahum - שיחה 18:43, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה
מסכים עם Nahum מי-נהר - שיחה 18:50, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה
אבקש גם להעיר שאמנם פותח הדיון הנכבד שאל שאלות טובות אך בעניין הנחת המוצא שטבח יורק הוא לצערינו עוד אחד מהאירועים של קידוש השם ובכן איכשהו התקבע האירוע הזה במיוחד ובפרט באנגליה, כאחד מהדוגמאות לכך, נוסף על דוגמאות בולטת אחרות אם כי במדינות אחרות. כך שהנחת המצא שזה אינו אירוע בולט איננה נכונה. אינני מומחה מספיק לתקופה אבל ייתכן שהשילוב בין מאפייני הדמוגרפיה (איפה ניתן להתיישב וכו) וסיבותיהם באנגליה באותה תקופה גרמו לכך שקהילת יהודי יורק הייתה מהיותר חשובות שם. כמו גם היותה של אנגליה מפלט לכאורה מהרדיפות של הנוצרים באירופה מה שהתברר גם כן שלא. מי-נהר - שיחה 18:58, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

יש לצין גם שהשאלה של Biegel נוגעת גם למה שנכתב בערך יורק בפרק על הטבח. מי-נהר - שיחה 19:03, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

וסליחה עוד הערה. העובדה שלמרות שיורק נחשבה במשך מאות שנים לאחת הערים בחשובות באנגליה ויעידו על כך תואר הדוכס, לכן עצם העובדה שבניגוד לערים בולטות אחרות לא התפחתה בעיר קהילה יהודית ואף לא בעידן המודרני אומרת דורשני. מי-נהר - שיחה 19:17, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

עוד בענין בחדשות בן עזר כאן נכתב - "רק לאחר ימים, בליל ה"סדר" הבלתי-נשכח בבית משפחת פרופ' דייויד פטרסון ואשתו ג'וסי באוקספורד, נודע לי כי במשך כל השנים היה חרם מצד יהודים על מגורים ביורק, ולא היו יהודים ביורק, והחרם הזה הוסר רק לפני כעשרים שנה! " (סוף ציטוט)
זה אגב יותר מדויק ממנהג שלא ללון ביורק, כי לא ללון זה פועל יוצא של איסור לגור בה. ואם כך לא ללון אפילו לילה אחד זו החמרה לאיסור זה אם ניתקן כך.
בכל אופן ניכר שמצד אחד הכותב בן עזר לא מבין בנושא ההלכתי מאידך הוא מצטט אחרים שמכירים את זה בהקשר ההיסטורי, וייתכן שמה שהוא מציין שהוסרה הגזירה אין הכוונה הלכתית אלא למעשה בכך שאותה קהילה ליברלית התחדשה בעיר ? מי-נהר - שיחה 19:39, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה

אני לא מתנגד לציין שזו אגדה אורבנית, אלא רק לתקן את הרושם המוטעה שנוצר כפי שהערך כעת. ועכשיו לטענותיו של משתמש:מי-נהר: ראשית לא אמרתי שטבח יורק הוא פחות מאירועים אחרים (וגם לא יותר. אני לא מחלק ציונים לדם של אבותי ואחי שנשפך כמים. כל דם הוא אדום להחריד). ודאי שהוא יותר נצרב ממקומות אחרים (לא על כל פוגרום או עלילת דם יש ערך בויקיפדיה, כאינדיקציה). אבל בוא נסכם שפרעות תתנ"ו ופרעות ת"ח ות"ט וגירוש ספרד הותירו חותם יותר עמוק על התודעה היהודית, ובכל זאת הקהילות שם התחדשו ומעולם לא החרימו. יש כמובן גם הבדל בין מקום שהפורעים באו מתוכו כמו ביורק לבין מקום שהפורעים שטפו אותו כגל כמו בשו"ם. ועדיין, זו תגובה חריגה שאומרת דרשני. טענתך שלא התחדשה קהילה בעיר מוטעית. גם אם נוציא לרגע את הקהילה הרפורמית הנוכחית, היו עוד לפחות פעמיים שנוסדה קהילה יהודית מסורתית בעיר, כולל שנים לא ארוכות אחרי הטבח. אני מתכנן בע"ה כשאתפנה להרחיב בערך יורק על תולדות קהילת יורק מהמקורות שבידי, אבל בודאי היו שם כמה וכמה פעמים התיישבויות של יהודים ואולי אפילו רבנים. הציטוט מבן עזר לא מעלה ולא מוריד. מצאתי מעל עשרה מקורות שמציינים את האגדה הזו, אבל לא מקור אחד שהיא אכן נכונה. Biegel - שיחה 20:56, 28 בפברואר 2021 (IST)תגובה