זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־07:22, 14 בספטמבר 2021

זיהום האוויר בחיפה, נשר, הקריות וסביבתן הוא זיהום אוויר שעיקר מקורו הוא מהמפעלים המזהמים שבמפרץ חיפה, אך לא רק^[1]. ידוע כי קיים קשר מובהק בין זיהום אוויר לבין תחלואה בסרטן. חיפה היא בין השיאניות בישראל בתחלואה בסרטן, וקיימת בה תחלואה עודפת בהשוואה לממוצע הארצי.

נמל חיפה כגורם לזיהום אוויר

לנמל חיפה תרומה משמעותית לזיהום האוויר במפרץ חיפה, על פי דוח שפרסמה הקואליציה לבריאות הציבור ונערך על ידי אבי מושל (2012) נמצא כי אלפי טונות של חומרים אורגנים נדיפים נפלטים בשנה מכלי השיט בנמל חיפה^[2].

על מנת למנוע את זיהום האוויר מכלי השיט אישרה מדינת ישראל בשנת 2005 את הנספח השישי לאמנת מרפול שעניינה מניעת זיהום מכלי שיט, אך נכון לשנת 2019, טרם הוסדרו הליכי החקיקה המתאימים לצורך אכיפת הנספח.

זיהום קרקע מים ואוויר

אזור מפרץ חיפה נחשב לאחד ממוקדי זיהום הסביבה, קרקע, מים ואוויר במדינת ישראל על הסיכון הבריאותי הכרוך בזיהום לאדם, לחי ולצומח בשל ריכוז גדול של מפעלי תעשייה מזהמים, שגם מונעים באנרגיה מזהמת בהתעכב המעבר לשימוש בגז טבעי, לצד ריכוזי אוכלוסייה וזאת למרות ירידה שחלה בחלוף השנים בפליטת מזהמים עקב שינויים טכנולוגיים במפעלים ומעבר לשימוש בדלקים פחות מזהמים ובמנועים מתקדמים בתחבורה.

הגוף שאחראי על ניטור איכות האוויר במפרץ חיפה ובישראל בכלל הוא המשרד להגנת הסביבה. התאגדות של רשויות מקומיות מהאזור יצרה איגוד ערים, המקדם את איכות הסביבה באזור המפרץ.

באזור חיפה פועלות 25 תחנות לניטור איכות אוויר, מתוכן 23 תחנות כלליות/תחנות לניטור מקורות פליטה נייחים ו- 3 תחנות תחבורתיות. תחנת אחוזה משמשת כתחנה כללית עבור ניטור המזהמים גופרית דו-חמצנית (SO2), תחמוצות חנקן (NOx), פחמן חד-חמצני CO וחלקיקים נשימים עדינים ותחנה תחבורתית עבור ניטור המזהמים: תחמוצות חנקן בנזן, טולואן, קסילן ואתיל בנזן. בחיפה יש את מספר תחנות לניטור אוויר הגדול ביותר בישראל. לשם השוואה, באזור גוש דן ישנן רק 15 תחנות ניטור אוויר ובירושלים 5 תחנות בלבד^[3].

קשר זיהום-תחלואה

בשנת 2015 שב לדיון ציבורי ביתר שאת מצב התחלואה בחיפה, והקשר בין מחלות סרטן, מחלות לב, נזקים לעוברים ולילדים ואסתמה אצל ילדים ומבוגרים לנוכחות מזהמים במרחב העיר.

בספטמבר 2015 הכריזה ממשלת ישראל שבאזור חיפה יש זיהום אוויר חריג ונתוני תחלואה עודפת. לאור ממצאים אלו החליטה ממשלת ישראל לקדם תוכנית לאומית להפחתת הזיהום ממפעלים וכלי רכב בחיפה. התוכנית מאמצת המלצות של המשרד להגנת הסביבה להשגת הפחתה משמעותית של מזהמי אוויר שונים, כולל תרכובות אורגניות נדיפות וחומר חלקיקי עד שנת 2018. צעדי התוכנית כוללים צוותים לקידום תוכניות לשינוי מתקני תעשייה, הסבת מתקנים שונים וכלי רכב לגז טבעי, הגבלת תנועה והתקנת מסננים על רכבי דיזל מזהמים, קידום מוניות חשמליות, הקטנת הזיהום הנפלט מאוניות בנמל, הרחבת מערך הניטור, קידום תוכנית מחקר אפידמיולוגית, הפחתת הסכנה של אחסון חומרים מסוכנים והגברת השקיפות^[4].

בד בבד מתחולל מאבק אזרחי למנוע את הרחבת בתי הזיקוק, הנמל ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה^[5]^[6].

ביולי 2017, על אף המאבק הציבורי בוטל המחקר האפידימיולוגי שהיה אמור לבדוק את הקשר בין הזיהום לתחלואה, על אף התנגדותם של ארגוני הסביבה ואנשי האקדמיה העוסקים בנושא^[7]. כשנתיים וחצי לאחר מכן, בינואר 2019, הכריז המשרד להגנת הסביבה על מספר מחקרים חדשים שיצאו לדרך באזור זה:

ארבעה מחקרים אפידמיולוגיים במפרץ חיפה, בתמיכה תקציבית של המשרד להגנת הסביבה בהיקף שלושה מיליון ש"ח: חשיפה לזיהום אוויר במהלך היריון; הקשר בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר ולאי ספיקה לבבית; ניטור ביולוגי אנושי; וקשר בין זיהום אוויר לבין סיכונים בריאותיים.
חמישה מחקרים שבוחנים היבטים סביבתיים של תחליפי נפט לתחבורה (כגון חשמל, גז או הנעה היברידית), בתמיכה תקציבית של המשרד להגנת הסביבה בהיקף שני מיליון ש"ח^[8].

סכנת אפר"ן

דו"ח מיוחד של מבקר המדינה פורסם ביוני 2019 והתמקד בזיהום האוויר והסביבה במפרץ והיבטים בפעולות הממשלה בנושא. הדו"ח אישש את ממצאי וטענות ארגוני החברה האזרחית הסביבתיים בשנים שחלפו אל מול חולשת המאסדר - המשרד להגנת הסביבה והרחיב את קשת הסיכונים באזור גם לאירוע פתע רב נפגעים (להלן: אפר"ן) שמקורו בריבוי חומרים מסוכנים (להלן: חומ"ס) המרוכזים בתא שטח קטן. הדו"ח מתריע בפני המועדות של חיפה, נמלה ובנותיה לאפר"ן בהינתן מעורר התחלי כתקלה, תאונה, אסון טבע (חיפה, הקריות ומתקני התעשייה והתשתית במפרץ נבנו על העתק הכרמל, ומשום כך תתרחש שם רעידת אדמה במועד בלתי ידוע בעתיד), או פגיעה מכוונת מחימוש או בפיגוע שיתניעו שרשרת מחוללי נזק שתחילתם באירוע חומ"ס נקודתי שיתפתח לאירוע חומ"ס מצרפי הרה אסון משום ריכוז החומרים בתא שטח קטן הנושק לריכוזי אוכלוסייה. סקר סיכונים לאירוע חומ"ס מצרפי של המשרד להגנת הסביבה יושלם רק ב-2020, באיחור של ארבע שנים מהתוכנית המקורית. על פי דו"ח המבקר רשות הכבאות וההצלה לא ערוכה להתמודד עם אירוע רב נפגעים ועליה להביא עובדה זאת ללא דיחוי לידיעת כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות ממשלת ישראל והמשרד להגנת הסביבה.

הערות שוליים

^ קיימים גורמים מזהמים נוספים באיזור
^ אשכנזי, אלי (2014-08-13). "פעילי סביבה: הנמל הפרטי החדש בחיפה יגדיל את זיהום המפרץ בעשרות אחוזים". הארץ. נבדק ב-2017-08-27.
^ דוח פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה תמונת מצב, דצמבר 2014, באתר המשרד להגנת הסביבה
^ תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015
^ שירי ספקטור בן-ארי, ‏סוגיות סביבתיות ותכנוניות במפרץ חיפה: תכנית "מתחם בז"ן" ותכנית "קרקעות הצפון", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 28 ביולי 2014
^ נייר עמדה - עוצרים את הרחבת בז"ן, באתר מגמה ירוקה
^ "המדינה תפסיק את המחקר השנוי במחלוקת על הקשר בין זיהום לסרטן במפרץ חיפה". הארץ. נבדק ב-2017-08-27.(הקישור אינו פעיל)
^ יצאו לדרך ארבעה מחקרים אפידמיולוגיים במפרץ

[1] קיימים גורמים מזהמים נוספים באיזור

[2] אשכנזי, אלי (2014-08-13). "פעילי סביבה: הנמל הפרטי החדש בחיפה יגדיל את זיהום המפרץ בעשרות אחוזים". הארץ. נבדק ב-2017-08-27.

[3] דוח פליטות ואיכות אוויר במפרץ חיפה והסביבה תמונת מצב, דצמבר 2014, באתר המשרד להגנת הסביבה

[gov529-4] תוכנית לאומית לצמצום זיהום אוויר והפחתת סיכונים סביבתיים באזור מפרץ חיפה החלטת ממשלה מספר 259, באתר משרד הגנת הסביבה, 06/09/2015

[5] שירי ספקטור בן-ארי, ‏סוגיות סביבתיות ותכנוניות במפרץ חיפה: תכנית "מתחם בז"ן" ותכנית "קרקעות הצפון", באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 28 ביולי 2014

[6] נייר עמדה - עוצרים את הרחבת בז"ן, באתר מגמה ירוקה

[7] "המדינה תפסיק את המחקר השנוי במחלוקת על הקשר בין זיהום לסרטן במפרץ חיפה". הארץ. נבדק ב-2017-08-27.(הקישור אינו פעיל)

[8] יצאו לדרך ארבעה מחקרים אפידמיולוגיים במפרץ

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 בד בבד מתחולל מאבק אזרחי למנוע את הרחבת [[בתי זיקוק לנפט|בתי הזיקוק]], ה[[נמל חיפה|נמל]] ומפעלים מזהמים נוספים בחיפה{{הערה|{{מממ|שירי ספקטור בן-ארי|סוגיות סביבתיות ותכנוניות במפרץ חיפה: תכנית "מתחם בז"ן" ותכנית "קרקעות הצפון"|02ec6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c/2_02ec6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c_11_6682|28 ביולי 2014}}}}{{הערה|[http://www.green.org.il/נייר-עמדה-עוצרים-את-הרחבת-בזן/ נייר עמדה - עוצרים את הרחבת [[בז"ן]]], באתר [[מגמה ירוקה]]}}.
-ביולי 2017, על אף המאבק הציבורי בוטל המחקר האפידימיולוגי שהיה אמור לבדוק את הקשר בין הזיהום לתחלואה, על אף התנגדותם של ארגוני הסביבה ואנשי האקדמיה העוסקים בנושא{{הערה|{{Cite news|url=https://images.haaretz.co.il/news/science/1.4195855|title=המדינה תפסיק את המחקר השנוי במחלוקת על הקשר בין זיהום לסרטן במפרץ חיפה|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2017-08-27}}{{קישור שבור}}}}. כשנתיים וחצי לאחר מכן, בינואר 2019, הכריז המשרד להגנת הסביבה על מספר מחקרים חדשים שיצאו לדרך באזור זה:
+ביולי 2017, על אף המאבק הציבורי בוטל המחקר האפידימיולוגי שהיה אמור לבדוק את הקשר בין הזיהום לתחלואה, על אף התנגדותם של ארגוני הסביבה ואנשי האקדמיה העוסקים בנושא{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/science/1.4195855|title=המדינה תפסיק את המחקר השנוי במחלוקת על הקשר בין זיהום לסרטן במפרץ חיפה|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2017-08-27}}{{קישור שבור}}}}. כשנתיים וחצי לאחר מכן, בינואר 2019, הכריז המשרד להגנת הסביבה על מספר מחקרים חדשים שיצאו לדרך באזור זה:
 * ארבעה מחקרים אפידמיולוגיים במפרץ חיפה, בתמיכה תקציבית של המשרד להגנת הסביבה בהיקף שלושה מיליון ש"ח: חשיפה לזיהום אוויר במהלך היריון; הקשר בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר ולאי ספיקה לבבית; ניטור ביולוגי אנושי; וקשר בין זיהום אוויר לבין סיכונים בריאותיים.
 * חמישה מחקרים שבוחנים היבטים סביבתיים של תחליפי נפט לתחבורה (כגון חשמל, גז או הנעה היברידית), בתמיכה תקציבית של המשרד להגנת הסביבה בהיקף שני מיליון ש"ח{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.colbonews.co.il/environment/49255/|הכותב=|כותרת=יצאו לדרך ארבעה מחקרים אפידמיולוגיים במפרץ|אתר=|תאריך=}}}}.