קסת דיו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המשך עבודה - עפ"י ויקיגרמנית
המשך עבודה, מויקיגרמנית ומהמקורות המצויינים בערך
שורה 6: שורה 6:


במשך מאות שנים, עד המצאת העט הנובע, היתה קסת הדיו כלי חיוני לכתיבת [[כתב יד (כתב)|כתב יד]]. כשהוחלפה באמצעי כתיבה אחרים חדלה מלהוות כלי יומיומי והפכה למושא [[אספנות]].
במשך מאות שנים, עד המצאת העט הנובע, היתה קסת הדיו כלי חיוני לכתיבת [[כתב יד (כתב)|כתב יד]]. כשהוחלפה באמצעי כתיבה אחרים חדלה מלהוות כלי יומיומי והפכה למושא [[אספנות]].

==היסטוריה==
מקורה של קסת הדיו לוט בערפילי הזמן. בין קסתות הדיו הראשונות היו כלים מ[[קרן (זואולוגיה)|קרן]] [[פרה|שור]] ללא כל עיטורים, שמטרתן פונקציונלית בלבד. בתקופת [[רומא העתיקה]] כבר היו קסתות [[ארד]] מעוטרות. בישראל התגלו ב[[ארכאולוגיה#חפירות|חפירות]] הצלה ב[[שועפט]], על הכביש ל[[רמאללה]], קסתות דיו מעוטרות מ[[חרס]] מ[[המאה השנייה]] ‏‏<ref>דבורה א' סקלר-פרנס, ‏[http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.asp?id=179&mag_id=110 ירושלים, שועפט, כביש רמאללה]‏, בגיליון 117 (2005) של "חדשות ארכיאולוגיות"</ref>.

ב[[ימי הביניים]] יכולת הכתיבה היתה נחלת מעטים. בני ה[[אצולה]] לא כתבו בעצמם אלא השתמשו ב[[לבלר (מקצוע)|לבלר]]ים וקסתות הדיו היו בדרך כלל פשוטות, עשויות [[עץ (חומר גלם)|עץ]], [[מתכת]] או זכוכית. עם התגברות ה[[אוריינות]] בסוף ימי הביניים הפכה קסת הדיו ל[[סמל סטטוס]] אצל בני האצולה ואף בקרב סוחרים ובעלי מלאכה מצליחים. קסתות דיו הפכו להיות מפוארות ועוצבו כחלק ממערכות מעוטרות ומפוסלות של ציוד לשולחן כתיבה. כמו מוצרי צריכה אחרים, עיצובן הושפע מהאופנה ומהתרבות בה יוצרו.



שולחנות בבתי הספר כללו חור בו הונחה קסת הדיו (או בקבוקון דיו) כדי לאבטח אותה.

== הערות שוליים ==
<references />


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־10:10, 4 באפריל 2009

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מערכת פורצלן לשולחן כתיבה, כוללת שתי קסתות דיו ושני פמוטים, מעוטרת בכרובים. תוצרת גרמניה, 1765

קסת דיועברית ארכאית: דְּיוֹתָה) היא צנצנת או מכל קטן, עשויה לרוב זכוכית, פורצלן, כסף, פליז או פיוטר ומיועדת לאיחסון דיו במיקום נוח עבור הכותב. הכותב או האמן טובל מכחול, קולמוס או עט ציפורן בדיו לפי צרכיו, או משתמש בקסת כמקור למילוי המכל של עט נובע.

לקסת דיו יש לרוב מכסה (מחובר באמצעות ציר או מתברג) שנועד למנוע את זיהום הדיו, התאיידותו, שפיכתו בשוגג וחשיפת יתר שלו לאוויר.

במשך מאות שנים, עד המצאת העט הנובע, היתה קסת הדיו כלי חיוני לכתיבת כתב יד. כשהוחלפה באמצעי כתיבה אחרים חדלה מלהוות כלי יומיומי והפכה למושא אספנות.

היסטוריה

מקורה של קסת הדיו לוט בערפילי הזמן. בין קסתות הדיו הראשונות היו כלים מקרן שור ללא כל עיטורים, שמטרתן פונקציונלית בלבד. בתקופת רומא העתיקה כבר היו קסתות ארד מעוטרות. בישראל התגלו בחפירות הצלה בשועפט, על הכביש לרמאללה, קסתות דיו מעוטרות מחרס מהמאה השנייה ‏‏[1].

בימי הביניים יכולת הכתיבה היתה נחלת מעטים. בני האצולה לא כתבו בעצמם אלא השתמשו בלבלרים וקסתות הדיו היו בדרך כלל פשוטות, עשויות עץ, מתכת או זכוכית. עם התגברות האוריינות בסוף ימי הביניים הפכה קסת הדיו לסמל סטטוס אצל בני האצולה ואף בקרב סוחרים ובעלי מלאכה מצליחים. קסתות דיו הפכו להיות מפוארות ועוצבו כחלק ממערכות מעוטרות ומפוסלות של ציוד לשולחן כתיבה. כמו מוצרי צריכה אחרים, עיצובן הושפע מהאופנה ומהתרבות בה יוצרו.


שולחנות בבתי הספר כללו חור בו הונחה קסת הדיו (או בקבוקון דיו) כדי לאבטח אותה.

הערות שוליים

  1. ^ דבורה א' סקלר-פרנס, ‏ירושלים, שועפט, כביש רמאללה‏, בגיליון 117 (2005) של "חדשות ארכיאולוגיות"

קישורים חיצוניים