שגיאה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימון שגיאה באיתות סמפור

שגיאה (טעות, משגה) היא מונח בעל משמעויות שונות בתחומים שונים. הכוונה הכללית במונח שגיאה היא, בדרך כלל, סטייה מן הנכון, האמיתי, עקב אי-ידיעה, שיפוט לקוי, היסח הדעת, רשלנות וכדומה.

שגיאה בתחומים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסטטיסטיקה, שגיאה היא ההפרש שבין הערך המחושב, המוערך, או הנמדד לבין הערך האמיתי, הנקוב או הנכון מבחינה תאורטית.

מבחנים סטטיסטיים עוסקים בשגיאות מסוג I ו-II.

מדע ניסויי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום המדע הניסויי שגיאה תלויה במידת הדיוק של מדידת תוצאת הניסוי. שגיאות כאלה מסווגות בדרך כלל לשתי משפחות: טעויות סטטיסטיות (ראו מעלה) וטעויות בשיטה. טעויות סטטיסטיות נובעות מתנודות אקראיות (ולכן גם בלתי ניתנות לחיזוי) במכשיר המדידה, בעוד שטעויות שיטתיות נגרמות על ידי תנודות לא אקראיות, אך לא מוכרות, במכשיר המדידה. במידה וניתן לזהות את הגורם לטעות שבשיטה, ניתן בדרך כלל לתקנה וכך לקבל מדידה מדויקת. ניתן גם להתייחס לטעויות כאלה כגורמי אי-ודאות.

הנדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעות אנוש שהובילה לנסיעתה של מכונית לתוך מספרה
תמרור שגוי שהוצב בכביש 443, סמוך לירושלים. התמרור הנכון נראה בפינה הימנית התחתונה

טעות הנדסית היא ההפרש שבין הביצועים או ההתנהגות המתוכננים של מערכת או אובייקט לבין הביצועים בפועל. מהנדסים שואפים לתכנן מערכות באופן שיענה או ימנע מתוצאות של שגיאה, בין אם מכוונת ובין אם לאו. טעות הנדסית בולטת היא קריסתו של גשר מצר טקומה, ארבעה חודשים לאחר פתיחתו לתנועה.

טעויות במערכת הנדסית עשויות אף להיות תוצאה של שגיאות חבויות בעיצוב שאינן מתגלות משך שנים, עד אשר מערכת נסיבות מסוימת מתרחשת וגורמת להן לבוא לידי ביטוי.

מערכות הנדסיות אמורות להיות חסינות מפני טעות אנוש, הכוללת הטייה קוגניטיבית, בעת תפעול המערכת. בשלב התכנון נעשה לעתים שימוש בהנדסת גורמי אנוש בניסיון למזער סוג זה של טעויות על ידי תכנון מערכות סלחניות יותר.

טעויות הנדסיות, המתרחשות בשלב תכנון המערכת או בעת תפעולה, זוכות פעמים רבות לתחקיר יסודי, שבא לאתר את שורש הטעות ולהציע דרכים לתיקונה או למניעתה. במיוחד נהוג תחקור כזה בתחום התעופה, שבו טעות עולה בקורבנות רבים.

בשלב מתקדם של תכנון המערכת משמש הניסוי, על אבטיפוס של המערכת או על מודל שלה, לאיתור טעויות בשלב התכנון וקודם כניסתה לשלב הייצור. בתחילת הייצור של מערכת היא מופצת לעתים בפיילוט, כלומר בהיקף מצומצם המאפשר איתור טעויות קודם להפצה בהיקף מלא.

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעות רפואית היא טעות הנעשית בידי הצוות המטפל במהלך טיפול בחולה. בין הטעויות הרפואיות הנפוצות: טעות באבחנה, טעות במתן תרופה (בין אם בסוג התרופה, במינון התרופה, בעיתוי מתן התרופה, או בדרך החדרת התרופה לגוף), טעות בניתוח (למשל, כריתת איבר שאינו חולה).

ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביולוגיה שגיאה היא כאשר לא קיימת נאמנות מוחלטת של עותק מידע למקור המידע. לדוגמה, בהתרבות א-מינית, אירעה שגיאה (או מוטציה) לכל נוקלאוטיד של ה-DNA השונה בין הילד להורה. שגיאות במובן זה אינן מקבלות ערך "טוב" או "רע", למרות ששגיאה עשויה לגרום לאורגניזם להסתגל באופן טוב או גרוע יותר לסביבתו.

פסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשליה היא שגיאה תפיסתית, גורמת לתחושה מוטעית עקב תגובה מוטעית לגירוי קיים. לעומתה, הזיה היא תחושה מוטעית ללא כל גירוי.

כאשר האדם שואף להגשים מטרה מסוימת, שגיאה יכולה למנוע ממנו להגיע להצלחה או להוביל אותו למצב של כישלון. כדי להימנע מכך ככל הניתן (או לצמצם את הנזק של שגיאה שהתרחשה) אפשר להשתמש בתהליכים של תכנון ופתרון בעיות.

בלשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלשנות המונח סוֹלְסִיזְם (באנגלית: solecism) מתאר מצב של סטייה מחוקי הדקדוק או התחביר הרשמיים או המקובלים. למשל: אי הקפדה על התאם בין שמות המספרים למין הדקדוקי (לדוגמה: עשר אנשים במקום עשרה אנשים. פי עשר במקום פי עשרה). הבלשנות ההיסטורית הנורמטיבית תראה סטיות אלו כשגיאה, בעוד הבלשנות המודרנית, המניחה שאין זה מתפקידו של הבלשן לקבוע נורמות אלא לתאר ולהבין את התופעות הקיימות, תראה בכך דוגמה לתהליכי שינוי בשפה.

טלקומוניקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הטלקומוניקציה, שגיאה היא סטייה מן הנתון המדויק אשר נגרמה על ידי תקלה במערכת או ביחידה של המערכת. דוגמה לשגיאה היא אירוע של קבלת ביט שגוי כתוצאה מתקלה במערכת. לעתים משולב במערכת התקשורת קוד תיקון שגיאות, המאפשר להתגבר על שגיאות מסוימות.

תכנות מחשבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסך המוות הכחול - הודעת שגיאה של חלונות
הודעה על שגיאה בתוך הודעת שגיאה

בהנדסת תוכנה, המונח שגיאה מתייחס לפעולה לא נכונה או לחישוב שגוי שבוצע על ידי התוכנה. באופן כללי, שגיאה נובעת מצירוף של "פגם" (קוד שאיננו מיישם נכון את הדרישות) ו"תקלה" (סיטואציה או אירוע המביא לידי ביטוי את הפגם שבתוכנה). במידה והמערכת מבצעת פעולה בלתי-רצויה, או שאיננה מבצעת פעולה רצויה, מצב זה נקרא "כשל". בעת כתיבת התוכנה על המתכנתים לבצע ניפוי שגיאות על מנת לאתר ולתקן שגיאות שנפלו בעת הכתיבה ובכך למנוע כשלים עתידיים.

בתוכנה, מתייחסים בדרך כלל לפגמים בכינוי "באגים". פגם יכול להיות קיים בתוכנה אבל לעולם לא לבוא לידי ביטוי בשגיאה (זאת במידה ואירוע של תקלה איננו מתרחש). באופן דומה שגיאה עלולה להתרחש מבלי לגרום לכשל במידה והתוכנה מאתרת את השגיאה ומצליחה להתאושש ממנה לפני שהיא גורמת לכשל של המערכת.

תוכנה עשויה לאתר שגיאה ולהתגבר עליה על ידי טיפול בחריגות. לדוגמה, ניסיון לשמור קבצים על תקליטור מלא היא שגיאה. מתכנתים נבונים כותבים קוד אשר מטפל בשגיאות העלולות להתרחש ומונע מהן להפוך לכשלים. אסטרטגיות להשגת מטרה זו כוללות קודי שגיאה וטיפול בחריגות. המשך פעולת המערכת בנוכחות שגיאה שלא טופלה עשויה לגרום ל"מפולת שגיאות", מצב שבו שגיאות הולכות ומצטברות ככל שהמערכת ממשיכה לפעול. כמו כן, במערכות הבנויות באופן היררכי, כשל מוחלט של מרכיב אחד במערכת עשוי להתבטא רק בתקלה במערכת גבוהה יותר. המערכת הגבוהה יותר בהיררכיה עשויה לאתר את התקלה ולתקן אותה.

בדיבור השגור, יש המשתמשים במונח שגיאה כדי לתאר פעולות שגויות מצדו של המתכנת. שגיאת תחביר היא שימוש לא נכון בשפת התכנות, תחביר אותו אין המחשב יכול לעבד. טעות לוגית היא שגיאה באלגוריתם שבו משתמש המתכנת ואשר גורם לתוצאות שגויות או לפעולות בלתי רצויות.

טעויות בדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר בן 200 עמודים יש כ-80,000 מילים. על-אף כל תהליכי הביקורת, ובפרט ההגהה, שעובר הספר עד להוצאתו לאור, קשה להגיע למצב של אפס ליקויים בכמות כה גדולה של מילים. לפיכך קורה שמשתרבבת למשפט שגיאת כתיב, מלה לא נכונה, מילת שלילה נעלמת והופכת את משמעותו של המשפט, וכדומה. בספר המובא לדפוס מכתב יד, עלולות ליפול גם טעויות העתקה. בעיתונות תורם גם לוח הזמנים הדוחק לטעויות דפוס (ולטעויות חמורות יותר).

לעתים מצורפת לספר רשימת תיקוני טעויות (אראטה), המנחה את הקורא בעניין טעויות שראוי לתקן קודם קריאת הספר.

טעויות בטקסט מתרחשות גם באתרי אינטרנט, אך בשונה מהוצאה לאור בדפוס על גבי נייר, במדיום האלקטרוני ניתן לתקן את הטעויות גם לאחר הפרסום.

כותרת בעיתון "ידיעות אחרונות" מבשרת לקוראים על טעות שנפלה בפרסום של רשות המסים
דפית ההקפה של שדה התעופה הרצליה (מרכז המסלול מסומן בכוכבית סגולה). בתרשים משמאל הודפס מתאר המסלול במיקום שגוי. גם מתאר ההקפה הודפס בטעות בצידו הדרומי של המסלול. כשל ההדפסה נבע מהנחה שגויה של הגלופה השחורה בסיבוב של 180⁰ ‏‏[1]. לטעות זו יכולות היו להיות תוצאות הרות-אסון אלמלא הוחלפה הדפית בחדשה לפני כניסתה לתוקף. בתרשים המתוקן (מימין) ניתן לראות את מתאר ההקפה הנכון, מצפון למסלול.
דף מתוך Judas Bible השמור בכנסיית St Mary's ב- Totnes (דבון, אנגליה). בעותק זה, שהודפס בשנת 1613, הודפסה המילה 'Judas' במקום המילה 'Jesus'. ניתן לראות את הדבקת המילה המתוקנת (מצוינת באדום)

מבחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחן הניתן לתלמיד כדי לבחון את ידיעותיו, יש משקל רב לשגיאות בתשובות התלמיד. מבחן שבו קל לבודק לגלות טעויות הוא מבחן רב ברירתי, שבו על הנבחן לסמן תשובה נכונה מבין תשובות אחדות המוצעות לו. במבחן אמריקאי תשובה שגויה אינה מזכה את הנבחן בנקודות. במבחן סיבירי לתשובה שגויה ניתן משקל שלילי, כך שהציון הסופי במבחן יכול להיות שלילי (בניגוד למבחן רגיל, שבו חוסר ידע גמור מוביל לציון 0).

במבחנים בהם הפתרון הנדרש כולל הן את הדרך לפתרון והן תשובה סופית, שגיאה בתשובה הסופית בשל טעות נגררת לא תוביל לפסילת השאלה במלואה אלא למתן ניקוד חלקי.

במבחן שבו התשובות נכתבות בסגנון חופשי על ידי הנבחן ובמבחן מעשי, על הבודק להתאמץ יותר בזיהוי שגיאות, אך גם כאן לשגיאות ניתן משקל רב.

הערכת חומרתן של טעויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות נדרשת הערכת חומרתן של טעויות, ובפרט הערכת מידת אחריותו של הטועה לטעות ולתוצאותיה. הערכה כזו נדרשת, למשל:

  • במשפט המוגש כנגד הטועה בעקבות הטעות (ראו להלן).
  • בקבלת החלטה לגבי הקריירה של עובד שטעה: האם הטעות תפגע במסלול הקידום שלו? האם הטעות מצדיקה את פיטוריו?
  • בדיון ציבורי בטעויות הרות אסון.

הארגון המתמודד עם הטעות נדרש להחלטה כבדת משקל: עם איזה טעויות להתמודד בדרך של הרתעה, ועם איזה טעויות להתמודד בדרך של הדרכה. אלה שתי דרכים סותרות, משום שהדרכה למניעת הטעות מצריכה תחקור יסודי של הנסיבות שבהן התרחשה, אך כאשר הטועה יודע שבסופו של תהליך הוא עתיד לתת את הדין על מידע שהוא מוסר, יעדיף את טישטוש טעותו והכחשתה על-פני שיתוף פעולה למניעת טעות דומה בעתיד.

ועדת וינוגרד עמדה אף היא על בעיה זו:

מנהיג המודה בטעות יוכל להכיר גם בצורך לתקנה. אלא שלא ברור אם ניתן להלין בישראל על מי שאינו מוכן להודות בטעות, שכן יש נטייה בתרבות הישראלית "לגמול" על כל הודאה בטעות בהדחה. רק מי שאינו עושה אינו טועה. התייחסות לטעות צריכה להיות דיפרנציאלית, ותלויה כמובן בגודל ובחומרת הטעות. תרבות שאינה מאפשרת למי שטעה להמשיך בתפקידו במקרים מתאימים אינה תרבות לומדת, והיא עלולה לאבד את האנשים המנוסים ביותר שלה רק על מנת לאפשר לאנשים שעדיין לא טעו לחזור על הטעויות שמהם היו נמנעים אלה שכבר טעו בהן. אחת מתוצאותיה הגרועות שלתרבות כזאת היא סירוב להודות בטעות, על כל השלכותיה, בשל מציאות הגומלת על הודאה כזו בדרך הנתפשת כבלתי צודקת.

– ועדת וינוגרד, דין וחשבון חלקי, אפריל 2007, עמ' 116

יחס המשפט לטעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טעות גורמת לעתים לנזק לרכוש, ולעתים אף עולה בחיי אדם. מצבים כאלה עשויים להביא לתביעה כנגד הטועה, בשתי צורות:

  • תביעת נזיקין, שבה נדרש הטועה לפצות על הנזק שנגרם עקב טעותו.
  • תביעה פלילית, שבו תובעת המדינה להטיל עונש על הטועה, בדרך כלל משום שהטעות נבעה לא מיד הגורל, אלא גם מרשלנות של הטועה.

ביטוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי ביטוח אחדים עוסקים במתן פיצוי בגין נזק שנגרם עקב טעות. בביטוח רכוש ניתן פיצוי גם בגין נזק שנגרם עקב טעות של המבוטח, כגון שריפה שפרצה עקב טעות, או תאונת דרכים שנגרמה עקב טעות.

ביטוח אחריות מנהלים מפצה מנהלים בחברה על תביעת נזיקין שהוגשה נגדם ומקורה בטעות שנעשתה בתום לב.

ביטוח אחריות מקצועית מאפשר לבעלי מקצועות מסוימים לבטח עצמם מפני תביעת נזיקין שתוגש נגדם עקב טעות שעשו בעבודתם. ביטוח זה מקובל במיוחד במקצועות עריכת דין ורפואה.

ביטויי לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טעות - לעולם חוזר - ראשי תיבות: טל"ח. הפרשנות העממית לביטוי היא כי לא ניתן להימנע משגיאות, אך למעשה פירושה, כאשר היא נכתבת בשולי חשבון או טקסט מחייב כלשהו, שאם נפלה טעות בחשבון, רשאי הטועה לחזור בו מטעותו.
  • טעות אופטית - הדבר איננו כפי שהוא נראה במבט ראשון.
  • לטעות זה אנושי, לסלוח זה אלוהי - ביטויים שבאים להבהיר כי לעתים יש לסלוח על טעות.
  • לטעות זה אנושי, כדי לחזור על טעות שוב ושוב נחוץ מחשב.
  • נח בשבע שגיאות - כתיבה רצופת שגיאות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'וזף ט' האלינן, מדוע אנו טועים, זמורה-ביתן, 2011.
  • מריו ליביו, שגיאות גאוניות, הוצאת אריה ניר, 2013.‏[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏"פרסום מידע תעופתי פנים ארצי" בהוצאת הממונה על התקינה במנהל התעופה האזרחית, עדכון מס' 4, 1 במאי 1997‏
  2. ^ אירי ריקין, חמש השגיאות המדעיות שקידמו את האנושות, באתר הארץ, 8 באפריל 2014