לוסוניט – הבדלי גרסאות

לוסוניט
תכונות המינרל
הרכב כימי	CaAl2Si2O7(OH)2•H2O
מערך קריסטלוגרפי	אורתורומבי
צורת הגביש	הגבישים פריזמתיים דקים, לעתים קרובות לוחיים, באורך של עד חמישה סנטימטרים.
צבע	לבן או חסר צבע, אפור, כחלחל, ורדרד
ברק	זגוגי עד שמנוני
שקיפות	שקוף עד שקוף למחצה
פצילות	מושלמת בשני כיוונים
שבירה	בלתי שווה
קשיות	7.5 בסולם מוס
משקל סגולי	3.09
שרטוט	לבן
מידע נוסף	גבישים תאומים נפוצים.
מינרלים נלווים	פומפליט, אפידוט, טיטניט, גארנט, צרוסיט, מוסקוביט, ג'יידיט, קוורץ, גלאוקופן וקלציט

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־10:20, 25 ביולי 2009

שגיאות פרמטריות בתבנית:מינרל
פרמטרים [ שם המינרל, כותרת תמונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לאוסוניט הוא מינרל סורוסיליקטי (סורו ביוונית ערימה - סיליקט במבנה טטרהדרונים כפולים) ממוים של סידן, אלומיניום והידרוקסיל.

תכונות

הרכב

נוסחת המבנה הכימי של לאוסוניט היא Ca Al₂Si₂O₇(OH)₂•H₂O. הלאוסוניט הוא פולימורף של המינרל פרתאיט. ההרכב הטהור של הלאוסוניט (CaAl₂Si₂O₇(OH)₂•H₂O) קרוב מאוד לאנורתיט (CaAl₂Si₂O₈), המקביל הבלתי מיומם שלו, ועם זאת המשקל הסגולי של הלאוסוניט גדול יותר ואטומי האלומיניום מצויים בקוארדינציה שונה (Comodi et al‏, 1996). כמות המים הניכרת המצויה במבנה הגבישי של הלאוסוניט משתחררת כאשר הוא מתפרק למינרלים צפופים יותר בהתמרה בה הלחץ והטמפרטורה מתגברים. משמעות עובדה זו היא שהלאוסוניט מסוגל להוביל כמויות מים משמעותיות לעומקים רדודים בליתוספירה אוקיינית העוברה הפחתה (Clark et al‏, 2006). ניסויים על לאוסוניט על מנת לבדוק את תגובתו לשינויים בטמפרטורות ובלחצים הם בין ההיבטים הנלמדים ביותר, שכן אלו הגורמים המשפיעים ביותר על יכולותיו של הלאוסוניט להוביל מים לעומק מעטפת כדור הארץ, בדומה למינרלים אחרים כדוגמת אנטיגוריט, טלק, פנגיט, סטאורוליט ואפידוט המובילים באותה דרך OH‏ (Comodi et al‏, 1996).

קריסטלוגרפיה

הלאוסוניט מתגבש במערכת האורתורומבית, חבורת סימטריות נקודתית "חבורה אורתורומבית דיפירמידלית" $2/m\ 2/m\ 2/m$ , וחבורת סימטריות מרחבית Cmcm. הפרמטרים של תא היחידה הם: Å‏a=8.795‏, b=5.847Å‏, c=13.142Å. כאמור, למרות שלאנורתיט וללאוסוניט יש הרכב כימי דומה, המבנה הגבישי שלהם שונה. בעוד שבאנורתיט מצוי האלומיניום בקוארדינציה טטרהדרלית (האלומיניום מחליף את הצורן בארבעונים של ה-SiO₄), בלאוסוניט מצוי האלומיניום בקואורדינציה אוקטהדרלית. מבנה זה דומה יותר למבנה המינרלים בקבוצת האפידוט, גם הם סורוסיליקטים הבנויים משני ארבעונים מחוברים של SiO₄ בתוספת קטיון מחבר, שהלאוסוניט מצוי בלווייתם לעתים קרובות. המים הכלולים בהרכב שוכנים בתוך חללים הנוצרים על ידי טבעות של שני תמניונים של אלומיניום ושתי קבוצות של Si₂O₇, כל אחת מכילה מולקולה מבודדת של מים ואטום סידן. יחידות ההידרוקסיל מקושרות לאלומיניום (Baur‏, 1978).

תכונות פיזיקליות

הלאוסוניט מופיע בטבע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או גרגירית. הגבישים פריזמתיים דקים, לעתים קרובות לוחיים, באורך של עד חמישה סנטימטרים. תופעת גבישים תאומים נפוצה. ללאוסוניט יש פצילות מושלמת בשני כיוונים, והוא נשבר באופן בלתי שווה. הקשיות של המינרל בינונית-גבוהה, 7.5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא בממוצע 3.09.

תכונות אופטיות

אופטית המינרל הוא דו-צירי חיובי. מקדמי השבירה של הלאוסוניט הם: nα=1.665‏, nβ=1.672-1.676‏ ו-nγ=1.684-1.686. גבישי הלאוסוניט שקופים עד שקופים למחצה, וצבעם הוא בדרך כלל לבן או חסר צבע, אפור, כחלחל, ורדרד. שקף מנוסר דק של לאוסוניט הוא בדרך כלל חסר צבע עד ירוק כחלחל. הלאוסוניט ניחן בנפיצה חזקה ובפליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש. הוא נראה חסר צבע עד כחול חיוור מזווית אחת, חסר צבע עד צהוב חיוור מזווית שנייה וחסר צבע מזווית שלישית.

גילוי ומקור שם

המינרל נתגלה לראשונה ב-1895 בריד סטשיין (Reed Station) בחצי האי טיבורון (Tiburon) במחוז מרין (Marin) בקליפורניה שבארצות הברית. המינרל קרוי על שמו של פרופ' אנדרו קאופר לאוסון (Andrew Cowper Lawson‏; 1952-1861), גאולוג סקוטי-אמריקני שלימד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי שהיה, בין השאר, אחראי לגילוי שבר סן אנדראס. המינרל המקורי שמור כיום במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע שבוושינגטון.

שימושים

ללאוסוניט יש חשיבות כמינרל אינדקס שבעזרתו ניתן להעריך את תנאי התמרה שפעלו על סלעים בהם הוא מצוי. הלאוסוניט הוא מינרל מציין לתנאים של לחץ בינוני-גבוה (12-6 קילובר) וטמפרטורות נמוכות (°C300 – °C400), תנאים המתרחשים כשלוח אוקייני קר עובר הפחתה מתחת ללוח יבשתי. שימוש נוסף הוא כמינרל במכירה לאספנים.

מקור ותפוצה

הלאוסוניט נוצר בלחצים גבוהים ובטמפרטורה נמוכה, תנאים המתרחשים כשלוח אוקייני קר עובר הפחתה מתחת ללוח יבשתי, בייחוד בשיסטים של גלאוקופן וסרפנטין שעברו התמרה אזורית חלקית; כמו כן מפלגיוקלז במהלך סאוסוריטיזציה^[1] של גברו ודיוריט; לעתים רחוקות באקלוגיט.

הלאוסוניט הוא מינרל נפוץ מאוד. מקומות בהם ניתן למצוא לאוסוניט הם בדרך כלל לאורך שולי היבשות (אזורי הפחתה) כמו אלו של תצורת פרנסיסקו בקליפורניה בריד סטשיין (Reed Station) ובמקומות נוספים בחצי האי טיבורון (Tiburon) במחוז מרין (Marin) בקליפורניה, שבארצות הברית (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), וכן במקומות נוספים בקליפורניה: בערוץ ארויו מוצ'ו (Arroyo Mocho) שבמחוז אלמדה (Alameda), בערוץ פורטר (Porter Creek) במחוז סונומה (Sonoma) ובקובלו (Covelo) שבמחוז מנדוסינו (Mendocino), שם נתגלו גבישים גדולים; בפיימונטה שבאיטליה; בניו זילנד; בטבנסלי (Tavşanlı) שבטורקיה; באוגוסה במחוז סאיטמה ובאובוסאן במחוז אקיטה ביפן; בקומונה אוגואה (Ouégoa) שבקלדוניה החדשה (מושבה צרפתית באוקיינוס השקט); ובדרום מזרח האי סולוואסי שבאינדונזיה.^[2] פעמים רבות ניתן למצוא את המינרל על פני השטח או במחשוף של סלעים.

לקריאה נוספת

Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman. (1966). An introduction to the rock forming minerals. Longsman, Green and Co., Ltd., London, 528 pages.
Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., Wiley, ISBN 0-471-80580-7
Clarke G. L., Powell R., Fitzherbert J. A. (2006) The lawsonite paradox: a comparison of field evidence and mineral equilibria modeling, Australia. Journal of Metamorphic Geology, Vol. 24, 715-725.
Maekawa H., Shozul M., Ishll T., Fryer P., Pearce J. A. (1993) Blueschist metamorphism in an active subduction zone, Japan. Nature 364, 520-523.

קישורים חיצוניים

אתר WebMineral
אתר Mindat
פרויקט rruff
Comodi P. and Zanazzi P. F., Piazza University, Perugia, Italy, Effects of temperature and pressure on the structure of lawsonite , מקור: American Mineralogist‏, 81 עמ' 841-833
Baur W. H, University of Illinois, Chicago, Illinois, Crystal structure refinement of lawsonite , מקור: American Mineralogist‏, 63 עמ' 311-315, 1978
Pawley A. R., Redfern S. A. T., Holland T. J. B., Volume behavior of hydrous minerals at high pressure and temperature: I. Thermal expansion of lawsonite, zoisite, clinozoisite, and diaspore , מקור: American Mineralogist‏, 81 עמ' 340-335, 1996

הערות שוליים

^ תהליך בו הופך פלגיוקלז לתערובת של מינרלים המכונה סאוסוריט (זואיסיט, כלוריט, אמפיבול ופחמות), בעזרת נוזלים שיוריים במהלך השלבים האחרונים של התגבשות המאגמה.
^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.

[1] תהליך בו הופך פלגיוקלז לתערובת של מינרלים המכונה סאוסוריט (זואיסיט, כלוריט, אמפיבול ופחמות), בעזרת נוזלים שיוריים במהלך השלבים האחרונים של התגבשות המאגמה.

[2] לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.

[1]

[2]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 ==תכונות==
 ===הרכב===
-[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] של לאוסוניט היא [[סידן|Ca]][[אלומיניום|Al]]<sub>2</sub>[[צורן|Si]]<sub>2</sub>[[חמצן|O]]<sub>7</sub>([[הידרוקסיל|OH]])<sub>2</sub>•[[מים|H<sub>2</sub>O]]. הלאוסוניט הוא [[פולימורף]] של המינרל [[פרתאיט]]. כימית ומבנית שייך הלאוסוניט לקבוצת ה[[אפידוט]]. ההרכב הטהור של הלאוסוניט (CaAl<sub>2</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>7</sub>(OH)<sub>2</sub>•H<sub>2</sub>O) קרוב מאוד ל[[אנורתיט]] (CaAl<sub>2</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>8</sub>), המקביל הבלתי מיומם שלו, ועם זאת ה[[משקל סגולי|משקל הסגולי]] של הלאוסוניט גדול יותר ואטומי האלומיניום מצויים בקוארדינציה שונה (Comodi et al{{כ}}, 1996). כמות המים הניכרת המצויה במבנה הגבישי של הלאוסוניט משתחררת כאשר הוא מתפרק למינרלים צפופים יותר בהתמרה בה הלחץ והטמפרטורה מתגברים. משמעות עובדה זו היא שהלאוסוניט מסוגל להוביל כמויות מים משמעותיות לעומקים רדודים ב[[ליתוספירה]] אוקיינית העוברה [[הפחתה]] (Clark et al{{כ}}, 2006). ניסויים על לאוסוניט על מנת לבדוק את תגובתו לשינויים בטמפרטורות ובלחצים הם בין ההיבטים הנלמדים ביותר, שכן אלו הגורמים המשפיעים ביותר על יכולותיו של הלאוסוניט להוביל מים לעומק [[מעטפת כדור הארץ]], בדומה למינרלים אחרים כדוגמת [[אנטיגוריט]], [[טלק]], [[פנגיט]], [[סטאורוליט]] ו[[אפידוט]] המובילים באותה דרך OH{{כ}} (Comodi et al{{כ}}, 1996).
+[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] של לאוסוניט היא [[סידן|Ca]][[אלומיניום|Al]]<sub>2</sub>[[צורן|Si]]<sub>2</sub>[[חמצן|O]]<sub>7</sub>([[הידרוקסיל|OH]])<sub>2</sub>•[[מים|H<sub>2</sub>O]]. הלאוסוניט הוא [[פולימורף]] של המינרל [[פרתאיט]]. ההרכב הטהור של הלאוסוניט (CaAl<sub>2</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>7</sub>(OH)<sub>2</sub>•H<sub>2</sub>O) קרוב מאוד ל[[אנורתיט]] (CaAl<sub>2</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>8</sub>), המקביל הבלתי מיומם שלו, ועם זאת ה[[משקל סגולי|משקל הסגולי]] של הלאוסוניט גדול יותר ואטומי האלומיניום מצויים בקוארדינציה שונה (Comodi et al{{כ}}, 1996). כמות המים הניכרת המצויה במבנה הגבישי של הלאוסוניט משתחררת כאשר הוא מתפרק למינרלים צפופים יותר בהתמרה בה הלחץ והטמפרטורה מתגברים. משמעות עובדה זו היא שהלאוסוניט מסוגל להוביל כמויות מים משמעותיות לעומקים רדודים ב[[ליתוספירה]] אוקיינית העוברה [[הפחתה]] (Clark et al{{כ}}, 2006). ניסויים על לאוסוניט על מנת לבדוק את תגובתו לשינויים בטמפרטורות ובלחצים הם בין ההיבטים הנלמדים ביותר, שכן אלו הגורמים המשפיעים ביותר על יכולותיו של הלאוסוניט להוביל מים לעומק [[מעטפת כדור הארץ]], בדומה למינרלים אחרים כדוגמת [[אנטיגוריט]], [[טלק]], [[פנגיט]], [[סטאורוליט]] ו[[אפידוט]] המובילים באותה דרך OH{{כ}} (Comodi et al{{כ}}, 1996).
 ===קריסטלוגרפיה===