ישיבת היישוב החדש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:32, 20 באוגוסט 2009

תבנית:ישיבה ישיבת הרב עמיאל (הנודעת יותר בשם ישיבת היישוב החדש) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בצפון תל אביב.

רקע

הישיבה נוסדה בשנת 1939 על ידי הרב משה אביגדור עמיאל, רבה של תל אביב, מראשי הציונות הדתית ופעיל בתנועת המזרחי, שראה אותה כישיבה שתפנה לבני היישוב החדש, להבדיל מהיישוב הישן, והרב אלעזר מנחם שך היה ריש מתיבתא בישיבה. להקמת בניין הישיבה נערכה תחרות אדריכלים, בה זכה האדריכל יעקב נטל.

ראש הישיבה היה בתחילה הרב ראובן טרופ, זאת עד אשר חלה, אז תפס הרב יהודה קולודצקי את ראשות הישיבה. בהקדמה לאחד מספריו של הרב ראובן טרופ, "בינת ראובן", מספר בנו על העוולה שנעשתה לאביו כאשר חלה והוזקק לצאת לטיפולים בחו"ל, אז ניצל זאת אדם אחר (הרב קולדצקי) על מנת להשתלט על ראשות הישיבה. יש לציין כי בקרב תלמידי הרב קולודצקי רווחת הדיעה כי גירסת הסיפור שונה, וכי הרב טרופ לא היה מסוגל להמשיך ולכהן בראשות הישיבה עקב מחלתו. וכן נמצאו מסמכים המעידים שהדברים נעשו על פי הוראת החזון איש. הרב קולדצקי המשיך לעמוד בראשה עד פטירתו בשנת 2006, אז ירש אותו בנו, הרב כתריאל קולודצקי.

אישיותו של הרב קולודצקי עיצבה את אופיה הנוקשה וההישגי של הישיבה. הרב ישעיה שטיינברגר כתב על כך:[1]

הרב קולודצקי הנהיג משטר נוקשה, ושלט ביד רמה בנפשות חניכיו, לפעמים גם בוגריו. הנפגעים האשימוהו במניפולציות רגשיות פוגעניות. אבל ההצלחה חסרת אח ורע של עשורים רבים מדברת בעד עצמה. היום כאשר החיבוק והליטוף, הידידות עם התלמידים, הם הבסיס של החינוך כמעט בכל אתר – ה"ישוב" היווה חריג מרתק ומאתגר בנוף הומוגני

צוות הרבנים מורכב בעיקרו מבני משפחתו של קולודצקי: בנו ושני חתניו. לאחר פטירתו של הרב יהודה קולדצקי פרש מזכיר הישיבה הוותיק גרשון דבורי לגמלאות.

אופי הישיבה

בניגוד לרוב הישיבות התיכוניות השייכות לזרם הדתי לאומי, ישיבת היישוב החדש היא אפוליטית ולומדים בה, בני חו"ל, ציבור דתי לאומי ציבור חרדי מודרני, אבל כל רבניה וכמעט כל תלמידיה הבוגרים משתייכים לציבור החרדי המודרני ו/או הדתי לאומי. בשל כך הישיבה קולטת לתוכה תלמידים רבים בני הציבור החרדי המודרני, אשר מעוניינים בהשגת תעודת בגרות. ההנהגה החרדית מתנגדת ללימודים תיכוניים, ומביעה גם התנגדות פומבית לקיומה של הישיבה, אבל למרות זאת הישיבה היא חלק מהסטטוס קוו בעולם החרדי.

כמעט כל הבוגרים ממשיכים אחר סיום הלימודים לישיבות חרדיות גבוהות ורק מיעוט הולך לישיבות הסדר או למסלול שירות צבאי אחר. רבני הישיבה מעדיפים שהבוגרים ימשיכו בישיבות חרדיות. תורתם של רבני הציונות הדתית, כולל זו של הרב קוק, אינה נלמדת בישיבה.

אלו מהתלמידים שאינם גרים בגוש דן לומדים בישיבה בתנאי פנימיה. אחרים לומדים יום לימודים ארוך של 13 שעות, שמתוכן רק שעתיים וחצי מוקצות ללימודי חול. בשל מיעוט לימודי החול, נמשכים הלימודים בישיבה 5 שנים, ולא 4 כמקובל, עד להשגת תעודת הבגרות. האופי הנוקשה וההשגי של הישיבה מכתיב גם מיעוט פעילות ספורטיבית והעדר טיולים במסגרת הישיבה.

הישיבה נחשבת לאליטיסטית והישגית מאוד, אם כי חל פיחות מסוים מאוד במעמדה בשנים האחרונות, גם בשל פטירת הרב קולדצקי, וגם בשל הקמת ישיבות חרדיות מודרניות נוספות. ועם זאת עדיין היא נחשבת לישיבה עם ההשגים הטובים ביותר גם בהשוואה למוסדות חינוך אחרים. הישיבה ידועה בעיקר במשמעת הקפדנית שנוהגת בה. התומכים בסגנון פדגוגי זה מציינים את יוקרתה של הישיבה ואת הישגיהם הגבוהים של התלמידים, בגמרא ובלימודי החול. יצויין כי אחוז העוברים את בחינות הבגרות הוא מהגבוהים שבמוסדות החינוך בארץ. בלימוד גמרא מקובלת בישיבה שיטת הלימוד הישיבתית הליטאית-בריסקאית.

בוגרים מפורסמים

לישיבה בוגרים רבים במגוון תחומים: מחקר, רפואה, משפטים, שופטים, דיינים, ורבנים. עם הבוגרים נמנים העיתונאי ישראל סגל, שתיאר בספריו בביקורתיות את הישיבה ואת מאפייניה, השחקן שלמה ניצן, עורך הדין יעקב ויינרוט, ח"כ הרב משה גפני, חברי בית הדין הגדול הרבנים שלמה דייכובסקי ואברהם שרמן, הרב דוד לאו, רב העיר מודיעין, והרב יגאל רוזן, ראש ישיבת אור ישראל, הרב מרדכי גרינברג, ראש ישיבת כרם ביבנה. הרב אריה הנדלר סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים ומרצה בבר-אילן. גם יגאל עמיר למד בישיבה.

קישורים חיצוניים

תבנית:אין בינוויקי

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 להקמת בניין הישיבה נערכה תחרות אדריכלים, בה זכה האדריכל [[יעקב נטל]].
-ראש הישיבה היה בתחילה הרב [[ראובן טרופ]], זאת עד אשר חלה, אז תפס הרב [[יהודה קולודצקי]] את ראשות הישיבה. בהקדמה לאחד מספריו של הרב ראובן טרופ, "בינת ראובן", מספר בנו על העוולה שנעשתה לאביו כאשר חלה והוזקק לצאת לטיפולים בחו"ל, אז ניצל זאת אדם אחר (הרב קולדצקי) על מנת להשתלט על ראשות הישיבה. יש לציין כי בקרב תלמידי הרב קולודצקי רווחת הדיעה כי גירסת הסיפור שונה, וכי הרב טרופ לא היה מסוגל להמשיך ולכהן בראשות הישיבה עקב מחלתו. וכן נמצאו מסמכים המעידים שהדברים נעשו על פי הוראת [[החזון איש]]. הרב קולדצקי המשיך לעמוד בראשה עד מותו בשנת [[2006]], אז ירש אותו בנו, הרב כתריאל קולודצקי.
+ראש הישיבה היה בתחילה הרב [[ראובן טרופ]], זאת עד אשר חלה, אז תפס הרב [[יהודה קולודצקי]] את ראשות הישיבה. בהקדמה לאחד מספריו של הרב ראובן טרופ, "בינת ראובן", מספר בנו על העוולה שנעשתה לאביו כאשר חלה והוזקק לצאת לטיפולים בחו"ל, אז ניצל זאת אדם אחר (הרב קולדצקי) על מנת להשתלט על ראשות הישיבה. יש לציין כי בקרב תלמידי הרב קולודצקי רווחת הדיעה כי גירסת הסיפור שונה, וכי הרב טרופ לא היה מסוגל להמשיך ולכהן בראשות הישיבה עקב מחלתו. וכן נמצאו מסמכים המעידים שהדברים נעשו על פי הוראת [[החזון איש]]. הרב קולדצקי המשיך לעמוד בראשה עד פטירתו בשנת [[2006]], אז ירש אותו בנו, הרב כתריאל קולודצקי.
 אישיותו של הרב קולודצקי עיצבה את אופיה הנוקשה וההישגי של הישיבה.
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 אלו מהתלמידים שאינם גרים ב[[גוש דן]] לומדים בישיבה בתנאי [[פנימיה]]. אחרים לומדים יום לימודים ארוך של 13 שעות, שמתוכן רק שעתיים וחצי מוקצות ללימודי חול. בשל מיעוט לימודי החול, נמשכים הלימודים בישיבה 5 שנים, ולא 4 כמקובל, עד להשגת תעודת הבגרות. האופי הנוקשה וההשגי של הישיבה מכתיב גם מיעוט פעילות ספורטיבית והעדר טיולים במסגרת הישיבה.
-הישיבה נחשבת לאליטיסטית והישגית מאוד, אם כי חל פיחות מסוים מאוד במעמדה בשנים האחרונות, גם בשל הקמת ישיבות חרדיות מודרניות נוספות. ועם זאת עדיין היא נחשבת לישיבה עם ההשגים הטובים ביותר גם בהשוואה למוסדות חינוך אחרים. הישיבה ידועה בעיקר במשמעת הקפדנית שנוהגת בה. התומכים בסגנון פדגוגי זה מציינים את יוקרתה של הישיבה ואת הישגיהם הגבוהים של התלמידים, ב[[גמרא]] ובלימודי החול. יצויין כי אחוז העוברים את בחינות הבגרות הוא מהגבוהים שבמוסדות החינוך בארץ. בלימוד גמרא מקובלת בישיבה שיטת הלימוד הישיבתית ה[[ליטאים|ליטאית]]-[[שיטת בריסק|בריסקאית]].
+הישיבה נחשבת לאליטיסטית והישגית מאוד, אם כי חל פיחות מסוים מאוד במעמדה בשנים האחרונות, גם בשל פטירת [[יהודה קולודצקי|הרב קולדצקי]], וגם בשל הקמת ישיבות חרדיות מודרניות נוספות. ועם זאת עדיין היא נחשבת לישיבה עם ההשגים הטובים ביותר גם בהשוואה למוסדות חינוך אחרים. הישיבה ידועה בעיקר במשמעת הקפדנית שנוהגת בה. התומכים בסגנון פדגוגי זה מציינים את יוקרתה של הישיבה ואת הישגיהם הגבוהים של התלמידים, ב[[גמרא]] ובלימודי החול. יצויין כי אחוז העוברים את בחינות הבגרות הוא מהגבוהים שבמוסדות החינוך בארץ. בלימוד גמרא מקובלת בישיבה שיטת הלימוד הישיבתית ה[[ליטאים|ליטאית]]-[[שיטת בריסק|בריסקאית]].
 ==בוגרים מפורסמים==
-לישיבה בוגרים רבים במגוון תחומים: מחקר, רפואה, משפטים, שופטים, דיינים, ורבנים. עם הבוגרים נמנים העיתונאי [[ישראל סגל]], שתיאר בספריו בביקורתיות את הישיבה ואת מאפייניה, השחקן [[שלמה ניצן (שחקן)|שלמה ניצן]], עורך הדין [[יעקב ויינרוט]], ח"כ הרב [[משה גפני]], חברי בית הדין הגדול הרבנים [[שלמה דייכובסקי]] ו[[אברהם שרמן]], הרב [[דוד לאו]], רב העיר [[מודיעין (עיר)|מודיעין]], והרב [[יגאל רוזן]], ראש [[ישיבת אור ישראל]] המנהיג בישיבתו משטר דומה. הרב [[מרדכי גרינברג]], ראש ישיבת [[כרם ביבנה]]. הרב [[אריה הנדלר]] סגן ראש [[ישיבת ההסדר שעלבים]] ומרצה ב[[בר-אילן]]. גם [[יגאל עמיר]], רוצח ראש הממשלה [[יצחק רבין]], למד בישיבה בשנים 1984 - 1989.
+לישיבה בוגרים רבים במגוון תחומים: מחקר, רפואה, משפטים, שופטים, דיינים, ורבנים. עם הבוגרים נמנים העיתונאי [[ישראל סגל]], שתיאר בספריו בביקורתיות את הישיבה ואת מאפייניה, השחקן [[שלמה ניצן (שחקן)|שלמה ניצן]], עורך הדין [[יעקב ויינרוט]], ח"כ הרב [[משה גפני]], חברי בית הדין הגדול הרבנים [[שלמה דייכובסקי]] ו[[אברהם שרמן]], הרב [[דוד לאו]], רב העיר [[מודיעין (עיר)|מודיעין]], והרב [[יגאל רוזן]], ראש [[ישיבת אור ישראל]], הרב [[מרדכי גרינברג]], ראש ישיבת [[כרם ביבנה]]. הרב [[אריה הנדלר]] סגן ראש [[ישיבת ההסדר שעלבים]] ומרצה ב[[בר-אילן]]. גם [[יגאל עמיר]] למד בישיבה.
 ==קישורים חיצוניים==