לדלג לתוכן

ישיבת ההסדר שעלבים

ישיבת שעלבים
אולם בית המדרש, נובמבר 2009
אולם בית המדרש, נובמבר 2009
אולם בית המדרש, נובמבר 2009
ישיבת הסדר
השתייכות ציונות דתית, פא"י ישיבות הסדר
תקופת הפעילות שנת ה'תשכ"א – הווה
מייסדים הרב מאיר שלזינגר
בעלי תפקידים
ראש ישיבת ההסדר הרב מיכאל ימר (מתשע"ו)
תלמידים
למעלה מ-300
מיקום
מיקום קיבוץ שעלבים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°52′03″N 34°59′22″E / 31.8675981°N 34.9894601°E / 31.8675981; 34.9894601
http://shaalvim.co.il

ישיבת שעלבים היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הנמצאת בקריית החינוך שעלבים. בראשות הישיבה עומד הרב מיכאל ימר. הישיבה הוקמה בשנת תשכ"א (1961), היא ישיבת ההסדר השניה שהוקמה והרביעית בגודלה,ידועה כ"אם הגרעינים התורניים" לומדים בה כ-350 תלמידים (נכון לאלול תשפ"ב).

ישיבת ההסדר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה על ידי הרב מאיר שלזינגר בשנת תשכ"א (1961), והיא ישיבת ההסדר השנייה שהוקמה לאחר ישיבת כרם ביבנה. הרב שלזינגר שימש אז, ומשך שנים רבות לאחר כך, כרב קיבוץ שעלבים. הישיבה נוסדה בנוכחות הרב יחזקאל אברמסקי והרב שלמה זלמן אויערבך, ראש ישיבת קול תורה רבו של הרב שלזינגר. לאחר הרב מאיר שלזינגר, ראש הישיבה היה הרב אברהם אבידן, בוגר ישיבת חברון וכולל "מכון ירושלים" ואשר כיהן כסגן הרב הצבאי הראשי וכר"מ בישיבה.

כחמש שנים לאחר הקמתה, תלמידי ישיבת ההסדר יחד עם תושבי קיבוץ שעלבים נלחמו ולקחו חלק בשמירה על האזור בפני האיום הירדני, במלחמת ששת הימים. בתקופה שקדמה למלחמה, סבל הקיבוץ והאזור מפגיעות קשות מכיוון ששכן לצידו של הגבול הירדני על עמק איילון. כאשר פרצה מלחמת ששת הימים, ניתנה פקודה צבאית לשמור על מוצבי האזור בכל דרך כך שהדרך לשדה התעופה ולתל אביב לא תיפתח ללוחמים הירדנים. בהמשך המלחמה השתתפו התלמידים בכוח הפריצה של צה"ל ללטרון ולעמק איילון כולו.

משך שנים רבות שימש הרב יצחק גיטלמן, תלמיד הרב ירוחם ליבוביץ כמשגיח רוחני בישיבה. לאחריו שימש הרב משה צוריאל כמשגיח של הישיבה ולאחריו הרב אריה בן יעקב. השיעור היומי הכי גבוה (שיעור ד') נמסר שנים רבות על ידי הרב שמעון זלזניק, תלמיד של הרב איסר זלמן מלצר. הרב זלזניק גם מסר שיעור כללי שבועי ושיחה מוסרית שבועית. שיעור כללי שבועי נוסף נמסר על ידי הרב יצחק דזימיטרובסקי, תלמיד הרב שמואל רוזובסקי ור"מ בישיבת קול יעקב. הרב זכריה בן שלמה שימש כראש הכולל בישיבה בעבר. ניתן להחשיב את התקופה, בשנות (לערך) 1970-1985 שבה שימשו רבנים אלה בצמרת הישיבה, כ"שנות הזהב" של הישיבה[דרוש מקור], בה הגיעה לשיאה ברמת הלימוד. רוב רבני הישיבה כיום הם בוגרי הישיבה מן התקופה הזאת.

קריית חינוך שעלבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קריית חינוך שעלבים

סביב הישיבה הלכה והתגבשה עם השנים קריית חינוך ובה מוסדות חינוך שונים דוגמת ישיבה תיכונית, ישיבה קטנה לאומית, חטיבת ביניים, בית ספר יסודי "שלהבת" בנים,תלמוד תורה, בית ספר יסודי "שלהבת" בנות, אולפנה לבנות, מרכז לבני חו"ל, מכון למחקר תורני ועוד.

דרכה החינוכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה דוגלת בהתווית גישה חינוכית אחידה, ברורה וקבועה אך השיטה החינוכית מורכבת מנרטיבים שונים ומגוונים (ליטאיות, חסידות, מוסר, הרב קוק והרב סולובייצ'יק) בנוסף לשיעורי ראש הישיבה והר"מים, בעבר, התקיים מידי בוקר שיעור ב'עין אי"ה' מפי הרב משה גנץ, תלמיד הרצי"ה ור"מ בישיבה. את מועמדי הישיבה לגיוס מדריך הרב שאול בטאט בהלכות צבא ועירובין בפרט. בנוסף, בכל בוקר מתקיימים שיעור בהלכות שבת של הרב מרדכי ברקוביץ, אברך בכולל דיינות בישיבה ושיעור במהר"ל מפי הרב נתן אמור שגם הוא אברך בכולל.

כחלק מדרכה החינוכית של הישיבה, בסוף סדרי ערב מתקיימים 'אשכולות' - תוכניות לימוד שונות ומגוונות בנושאים שונים. כדוגמת: הלכה, אמונה בעומק, מוסר, תנ"ך וגמרא.

ראשות הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב מיכאל ימר-ראש הישיבה החל משנת התשע"ו, הרב ימר הוא בוגר הישיבה והיה החברותא של הרב אהרן מרצבך, לימים רב הקיבוץ שעלבים ושל הרב אוריאל לביא לימים אב"ד בירושלים.
  • הרב יחזקאל יעקבסון (נולד ב-1955 בירושלים), מרבני הציונות הדתית, עמד בראשות הישיבה משנת תשס"ג (2003). בשנת ה'תשע"ו, הודיע הרב יעקבסון על פרישתו, ואת מקומו החליף סגנו הרב מיכאל ימר[1].
  • סגן ראש הישיבה היה עד לשנת תשע"ג הרב אריה הנדלר המתמחה בתחום החסידות, ובנוסף בתלמוד, מדרש, קבלה ומחשבת ישראל ושימש שנים רבות גם כר"מ של שיעור א'. בשנת תשע"ד החליפו בתפקיד הרב מיכאל ימר, ששימש שנים רבות כר"מ בישיבה.

השירות הצבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול ה"הסדר"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס לצה"ל במסגרת ה"הסדר". בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיבה ללמוד במסגרת "תורתו אומנותו", הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "מחיל אל חיל", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל בצה"ל.

מסלולים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבנים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הרבנים המלמדים בה הם בוגרי הישיבה עצמה, ומתוכם:

בוגרים בולטים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית בני חו"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה פועלת זה שנים רבות תוכנית לבני חו"ל. בחורים בוגרי ישיבות תיכוניות בעיקר מרחבי ארצות הברית מגיעים לשנת לימודים אחת לפחות בישיבה. שיעורי העיון בגמרא ניתנים על ידי צוות הר"מים של תוכנית בני חו"ל שכולו מורכב מבוגרי תוכנית בני חו"ל בישיבה עצמה. את שיעוריהם מעבירים הר"מים בעברית, ברמה גבוהה ובסגנון עיוני ישיבתי.

במהלך שנת הלימודים נערכות פעילויות משותפות לתלמידים הישראלים ולבני חו"ל. בישיבה פועל אולפן עברית המתקיים בשעות הפסקת הצהרים והמופעל על ידי אחד מתלמידי הישיבה. במהלך השנה, בימי שישי ובעיקר בחופשות, יוצאים בני חו"ל לסיורים ולטיולים שמטרתם היכרות עם ארץ ישראל, עם ישראל, והמורשת הישראלית.

שירות צבאי לבני חו"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק נכבד[דרוש מקור: כמה?] מבני החו"ל מתגייסים לשירות צבאי עם חבריהם הישראלים במסגרת ה"מח"ל" (מתנדב חוץ לארץ).. בשנים האחרונות נפתחה מדרשה לנשים בירושלים[דרוש מקור: היכן?].

מדי שנה יוצאת משלחת מקרב בני חו"ל למסע לפולין, בראש המשלחת וכמדריך המסע עומד הרב אריה הנדלר.

אוצר הספרים והוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר הספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספריית הישיבה היו, נכון ל-2012, כ-130,000 כרכים של יהדות, תורה ונ"ך, משנה, גמרא בעיון ובבקיאות, מחשבת ישראל, חסידות, קבלה ועוד. בנוסף קיים באוצר מאגר של אלפי שיעורים מוקלטים. רוב מוחלט באוצר הספרים הוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין הישיבה לבין משפחת החייל אברהם מוצן (אחיו של החזן יעקב מוצן), שנהרג במלחמת שלום הגליל[2].

ההוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדי שנה מוציאה הישיבה את "שעלי הילולים", חוברת המכילה מאמרים תורניים פרי יצירותיהם של תלמידי שיעור ב', המאמרים עוסקים בסוגיות אשר השתלבו במהלך השנה על המסכת הנלמדת. בעבר, יצא כתב העת של הישיבה - "שעלי דעת".[3] בכל מספר שנים יוצאים לאור ספרים הערוכים על ידי רבני הישיבה, לדוגמה:

  • "המלוכה והממשלה" - על מלכות ישראל בתקופת "ראשית צמיחת גאולתנו".
  • "בקרובי אקדש" - אסופת מאמרים לזכר נפגעי הפיגוע בישיבת מרכז הרב (ה'תשס"ח), ואסופת מאמרים לזכר נרצחי רצף הפיגועים בשנת תשפ"ג.
  • "מספרא לסייפא" - על לימוד תורה ושירות בצה"ל. בדרך כלל יוצא על ידי תלמידי שיעור ב' לפני גיוסם וכולל חידושי תורה ו/או עיון בסוגיות.
  • בשנים האחרונות מוציאים לאור את השיעורים הכלליים של ראש הישיבה כספר,הוא נקרא "נבואה שעריך" ועד כה יצאו שני כרכים.

בשנים האחרונות הוקמה ההוצאה לאור 'משעול' שהוציאה מספר ספרים של רבני הישיבה ובוגריה.

מכון שלמה אומן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון שלמה אומן הוא מכון תורני למחקר ופרסום של ספרים תורניים. נקרא על שמו של תלמיד הישיבה וחייל צה"ל שלמה אומן, בנו של פרופ' ישראל אומן, שנהרג בקרב במלחמת שלום הגליל. המכון נוצר על ידי שיתוף פעולה בין ישיבת שעלבים ו'מכון ירושלים', בראש המכון עומד מאז שנת תשנ"ב הרב יואל קטן.

המכון עוסק במחקר תורני של ספרות תורנית ובהוצאה לאור של ספרי הראשונים והאחרונים מכתבי-יד ודפוסים ישנים, בשילוב מנגנון של השוואת נוסחאות, הערות, מראי-מקומות והפניות. בין עורכי המכון נמנים הרב משה צוריאל, הרב יואל עמיטל, הרב עמיחי כנרתי, הרב צבי ארנטל.

ערך מורחב – שעלי תורה

שעלי תורה, אשר שמה נגזר מ"שעלבים", היא רשת גרעינים תורניים אשר הוקמה בשנת 1988, ומטרתה הפצת התורה והמסורת היהודית באמצעות גרעינים תורניים - חברתיים הפרוסים ברחבי הארץ, בעיקר באזורי הפריפריה, בהם הם מקדמים את נושאי הרוח והחברה.

באמצעות הגרעינים התורנים - חברתיים ברחבי הארץ להם שותפים מאות משפחות ומתנדבים, משלבת שעלי תורה בין פעילות חינוכית-תורנית ("שעלי תורה"), לבין פעילות רווחה ומפעלי חסד ("שעלי תקווה"). נכון ל-2008, הקימה הרשת 10 גרעינים עם יותר מ-500 משפחות ומאות מתנדבים.

הגרעין הראשון של שעלי תורה הוקם בעיר בית שמש בשנת תשמ"ח (1988), על ידי משפחות בוגרות ישיבת שעלבים בהנהגת הרב רחמים נסימי, בוגר הישיבה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עדן בן פורת, חילופים בראשות ישיבת שעלבים, ערוץ 7, ל' באדר תשע"ו, 10/03/16
  2. ^ עידן הראל, ישיבת שעלבים מציגה:80,000 כותרים ו-130,000 ספרים, 12 ביוני 2012, באתר דתילי
  3. ^ כתב העת שעלי דעת, באתר אסיף