ביצת קוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
SpBot (שיחה | תרומות)
שורה 40: שורה 40:


[[en:Kuk Swamp]]
[[en:Kuk Swamp]]
[[de:Historische Agrarlandschaft von Kuk]]
[[es:Kuk]]
[[es:Kuk]]
[[fr:Kuk (site agricole)]]
[[fr:Kuk (site agricole)]]

גרסה מ־05:34, 27 בספטמבר 2009


שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת עולמית

פרמטרים ריקים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האתר החקלאי המוקדם קוק
Kuk Swamp
אתר מורשת עולמית
קובץ:Site 887.jpg
מדינה פפואה גינאה החדשהפפואה גינאה החדשה פפואה גינאה החדשה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2008, לפי קריטריונים 3, 4, 5
שטח האתר 116 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 5°47′01″S 144°19′54″E / 5.7837111111111°S 144.33172222222°E / -5.7837111111111; 144.33172222222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביצת קוק (אנגלית: Kuk Swamp) הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בפפואה גינאה החדשה, ומשערים כי הפעילות החקלאית החלה בו לפני אלפי שנים. האתר, הכולל 116 הקטאר של קרקעות לחות, שוכן במחוז ווסטרן היילנד שבמרכז האי גינאה החדשה. האתר נמצא של בגובה 1,550 מטרים מעל גובה פני הים בעמק ואהגי ההררי.

בטריטוריה שבה שוכן האתר מתגורר כיום שבט הקאוולקה, והחל משנות ה-90 חברי השבט מגדלים במקום תפוחי אדמה מתוקים, בננות וקפה. בשנת 2008 הכריז ארגון אונסק"ו על האזור כעל אתר מורשת עולמית.

באתר יש שרידים ארכאולוגיים שהשתמרו היטב, ומהם ניתן ללמוד על הקפיצה הטכנולוגית בין ניצול צמחים לחקלאות שהתרחשה לפני כ-6,500 שנים. האתר משמש דוגמה טובה למעבר בין שיטות חקלאות שונות לאורך זמן, החל מתילי אדמה שבהם מגדלים גידולים חקלאיים ועד למערכות ניקוז המנקזות את הקרקעות הלחות.

תיאור

האתר מחולק לארבעה אזורים:

  • עדויות לצריכת צמחים (10,000 עד 7,000 לפני הספירה): עדויות אלה שנויות במחלוקת, והן התגלו מתחת לשכבה של חרסית אפורה. בחפירות שנערכו באזור זה התגלו עדויות לערוגות, נחלים על-קרקעיים ותשתית לקיומם של צמחים. כלי האבן שהתגלו באזור קשורים ככל הנראה לעיבוד טארו (צמח מסדרת כף הצפרדע), בטטה, וצמחים עמילניים ועציים אחרים.
  • עדויות להתפתחות מערכת חקלאית מסודרת (7,000 עד 6,400 לפנה"ס): העדויות המוסכמות הקדומות ביותר הן הבסיסים של התילים החקלאיים מהתקופה שבה החקלאות החלה להתפשט. תושבי האזור גידלו בננות ובטטות על תילי אדמה גדולים, ובשוליהם לגדל את הטארו. הקבוצה הגדולה ביותר בעולם של בננות מבויתות התפתחה מאחד המינים שגדלו באזור זה. בתקופה זו אזורים שלמים בעמק שבו נמצא האתר היו מכוסים בדשא, ושרידים לאזורים הללו נותרו עד להגעתם של כורי הזהב הראשונים ב-1933.
  • עדויות למערכת ניקוז (4,000 לפנה"ס): גידול התבואה בגינאה החדשה התפתח באופן מואץ בתקופה שלפני 4,350 עד 3,980 שנים. גידולי הבננה שגשגו באזורים הרוויים במים הודות למערכות של חפירים עם תעלות ניקוז גדולות. מערכת זו התקיימה בצורות שונות במשך אלפי שנים, והפסיקה לתפקד לפני כמאה שנים.
  • עדויות להתפשטות צמחים מבויתים מאזור קוק: במחקרים גנטיים שנערכו התברר כי מקורה של הבננה המבויתת בדרום מזרח אסיה הוא מגינאה החדשה. מיקרו-מאובנים צמחיים מהאתר מחזקים את הטענות הגנטיות והפיטוגאוגרפיות שלפיהן גינאה החדשה הייתה המקום הראשון שבו התבצע ביות של בננה ובטטה, ואף המקור למספר שיטות עיבוד חקלאיות. נטען כי מערכת חקלאית המשלבת מאפיינים מגינאה החדשה ומסין התפשטה לאורך האוקיינוס השקט על הוואי, אי הפסחא וניו זילנד,

היסטוריה

עד לפני כמאה שנים הקרקעות החקלאיות באזור קוק שימשו לגידול בננות וגידולי קרקע על האדמה שממנה נוקזו המים, ובאזורי הדשא שבשולי העמק שהובערו באופן מכוון מדי כמה שנים על מנת לטפח את הקרקע עבור בעלי חיים. שיטה זו הייתה בשימוש עד לשנות ה-30 כאשר הגיעו כורי הזהב האירופאים הראשונים. מטעי הקפה והתה הראשונים הוקמו לאחר סלילתה של דרך גישה בשנות ה-50.

ב-1968 ביצת קוק נחכרה מאנשי הקוואלקה עלח ידי אוסטרליה למשך 99 שנים, ולאחר העברת הבעלות הוקמה במקום תחנת מחקר. הביצה יובשה באמצעות מערכת של תעלות ניקוז מקבילות, ושתילת עצי אקליפטוס לאורך הדרכים הישרות סימנה את גבולות חלקות המחקר. זמן קצר לפני שפפואה גינאה החדשה זכתה לעצמאות ב-1975 החלו החפירות הארכאולוגיות באתר בניהולה של האוניברסיטה האוסטרלית הלאומית. עד לשנת 1977 נחשפו שרידים של מערכות ניקוז עתיקות. התושבים המקומיים החלו לעבד את הקרקע מחדש לאחר סגירתה של תחנת המחקר ב-1991. למרות שתחנת המחקר הייתה פעילה במשך תקופה קצרה בלבד היא השפיעה במידה משמעותית על דפוסי החקלאות המקומיים. הגידולים החקלאיים המודרניים כוללים (בנוסף לגידולים המסורתיים) גם גידולים מסחריים כגון קפה.

ב-1997 החלו המוזיאון והאוניברסיטה הלאומיים של פפואה גינאה החדשה לפעול למען הפיכתה של ביצת קוק לאתר מורשת עולמית. ב-1998 וב-1999 נערכו מספר מחקרים שמטרתם הייתה לבדוק מחדש ממצאים קודמים ולשפר את התיארוך שלהם.

קישורים חיצוניים