תקופת הזוגות – הבדלי גרסאות
| שורה 32: | שורה 32: | ||
* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=5135 תקופת הזוגות והתנאים], שעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}} |
* [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main_id.asp?id=5135 תקופת הזוגות והתנאים], שעור מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך הסדרה [http://www.machonmeir.org.il/hebrew/main.asp?cat_id=42&page=1&rabbi=2 מבוא לתורה שבעל פה], אתר [[מכון מאיר]]. {{וידאו}} |
||
{{טווח שנים בתולדות עם ישראל |
{{טווח שנים בתולדות עם ישראל התחלה=3560 סיום=3680 תאור=תקופת הזוגות}} |
||
{{הזוגות}} |
{{הזוגות}} |
||
גרסה מ־12:22, 11 באפריל 2010
תבנית:השתלשלות ההלכה הכינוי תקופת הזוגות מכוון לתקופה של כמאתיים שנים באמצע תקופת בית שני, שבה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מחמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים. למרות שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים, ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים.
מקור השם
המילה זוג בעברית מציינת ריבוי של שני עצמים זהים. הכינוי ניתן לחכמים אלו שכיהנו במשותף כראשי הדור בדורות אלו, אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין.
הרקע ההיסטורי
התפקיד של אב בית הדין של הסנהדרין קדם לתקופת הזוגות. מינוי חכם לתפקיד נשיא היה חדש, והחל בתקופת הזוגות. בימי הדור הראשון לזוגות הצליחו מתיוונים להשתלט על משרת הכהן הגדול, ולמנות לה מתיוונים. לכהן הגדול היו תפקידים לצורכי פנים ולצורכי חוץ. החכמים מינו מקרבם נשיא נאמן לתורה, שיהווה אלטרנטיבה לתפקידי הכהן הגדול.
עם עזיבתה של הסנהדרין את לשכת הגזית 40 שנה לפני חורבן הבית (סנהדרין מא, א), ירד מעמדו של אב בית הדין. מכאן ואילך עמד הנשיא בלבד בראש חכמי התורה, ותמה תקופת הזוגות.
שמות הזוגות
רשימת הזוגות מופיעה במשנה מסכת אבות פרק א', בתוך רשימת ראשי החכמים שבתקופת בית שני:
- יוסי בן יועזר איש צרדה ויוסי בן יוחנן איש ירושלים.
- יהושע בן פרחיה וניתאי הארבלי.
- יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.
- שמעיה ואבטליון.
לאחר שמעיה ואבטליון הנהיגו את העם תקופה מסוימת בני בתירה שהעבירו את ההנהגה להלל הזקן. - הלל ושמאי. שמאי החליף חכם בשם מנחם שהיה בן הזוג המקורי של הלל, ולפי דברי המשנה (חגיגה ב, ב) "יצא מנחם, נכנס שמאי".
החכם המנוי ראשון בכל זוג כיהן כנשיא הסנהדרין, והשני כאב בית דין של הסנהדרין (משנה חגיגה ב, ב).
מחלוקת הסמיכה
על פי רש"י [1], הזוגות נחלקו במחלוקת הראשונה בתולדות ההלכה: הסמיכה על קרבן ביום טוב.[2]. מחלוקת זו לא הוכרעה במשך כמה דורות, כאשר בכל דור נחלקו ביניהם הנשיא ואב בית הדין של אותו דור. יש אומרים שלנשיא או לאב בית דין יש "זכות וטו" על ההצבעה, ומכיוון שנחלקו בה הנשיאים עם אבות בתי הדין - לא הושגה הכרעה[3].
הערות שוליים
- ^ מסכת חגיגה, דף ט"ז, א', בפסקה יוסי בן יועזר.
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', ב'.
- ^ הרב ראובן מרגליות, "יסוד המשנה ועריכתה", בירורים, ד.
קישורים חיצוניים
- תקופת הזוגות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תקופת הזוגות בלקסיקון לתרבות ישראל
- תקופת הזוגות והתנאים, שעור מפי הרב אורי שרקי, מתוך הסדרה מבוא לתורה שבעל פה, אתר מכון מאיר.
תבנית:טווח שנים בתולדות עם ישראל התחלה=3560 סיום=3680 תאור=תקופת הזוגות תבנית:הזוגות