התייוונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מתיוונים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל השמש הליוס בפסיפס בבית הכנסת בבית אלפא

התייוונות (מן "יוון") היא כינוי לתהליך בו אדם מסוים ממיר את תרבותו, ולעתים גם את דתו לתרבות ההלניסטית (שמקורה ביוון העתיקה), דתה, לשונה ומנהגיה.

בהקשר של עם ישראל, המפגש המשמעותי הראשון בין התרבויות היה בתקופת אלכסנדר מוקדון. בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל משפחות רבות התייוונו, אפילו אצל בני משפחות הכוהנים גדולים התופעה התרחשה. יש הטוענים שהכוהן הגדול מנלאוס ביחד עם אחיו שמעון ושני שליטי ישראל הסמוכים לו בשושלת ההנהגה יאסון, ואלקימוס הם הדמויות המרכזיות המזוהות עם מושג ההתייוונות על משמעויותיו במסורת היהודית. המושג מוכר ביותר מתקופת אנטיוכוס השלישי, שליט הממלכה הסלאוקית ומרד המכבים בשלטון הסלאוקי בימי מרד החשמונאים.

אצל יהודי הגולה של אותן שנים ההתייוונות במודע הייתה במשך תקופה לא מבוטלת עניין זניח כיוון שידוע על הקפדתם בנוגע לשמירת השבת, היהודים היו משתחררים מכל חגיגה עירונית הקשורה בעבודת אלילים, נמנעים ממאכלות אסורים ואף משמן של גויים, שלחו כספים לירושלים ונשמעו לנשיא/מלך יהודה.

ברבות השנים ניתן להבחין במספר סימנים המעידים על תהליך התייוונות והתבוללות השמות הפרטיים והלשונות הוחלפו, התורה תורגמה ליוונית, ספרות יהודית ביוונית, מנהגים יוונים אומצו, וחלה הטמעות תרבותית כוללת על יהודי התפוצות. יהודים "קלים" אלה שמתוך השפעתה של הפילוסופיה היוונית היו מתייחסים בקלות ראש כלפי מצוות התורה ואף היו משתדלים למצוא באגדות ובמצוות רמזים לעניינים פילוסופיים ומוסריים עד שלא ראו צורך להאמין בדברי התורה כפשוטם ולקיים המצוות כהלכתם, הספר החיצוני חכמת שלמה מוקיעם (חכמת שלמה ב,ז,י"ח).

טיבריוס אלכסנדר (בן אחיו של פילון) ואנטיוכוס המומר הם דוגמאות ליהודים מומרים.

ההתייוונות באה לידי ביטוי ברצון להידמות ליוונים באורח החיים, פיתוח החוש האסתטי, תרבות הגוף והספורט והפילוסופיה והחוכמה היוונית, נגד חכמת היהדות וסולם הערכים של היהדות, והמצוות שבין אדם לחברו. גם בתחום התרבות החומרית חל שינוי בעקבות תופעת ההתייוונות ואות לכך נמצא בבתי הכנסת ובפסלים מאותה תקופה. ההתייוונות היא תוצר של מפגש בין תרבויות: תרבות יוון ותרבות ישראל כשהמפגש יצר באותה תקופה נהירה של יהודים אל הדת והתרבות היוונית ברבדים השונים.

ההתייוונות הייתה רווחת בעיקר בקרב השכבות העירוניות, המבוססות והאריסטוקרטיות של העם היהודי. בכפר ודלת העם השקפה זו לא הייתה מקובלת כל כך. המתחים הפנימיים בין המתייוונים לשומרי המסורת היו בין הסיבות העיקריות לפריצת מרד החשמונאים בשלטון ההלניסטי בארץ ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלכסנדר פוקס, קוים לדמותו של העולם ההלנסטי - מדינת החשמונאים בהוצאת יד בן צבי והאוניברסיטה הפתוחה, ירושלים תל אביב, תשנ"ד, עמ' 47-54
  • מנחם שטרן, יהדות ויוונות בארץ ישראל במאות השלישית והשנייה לפנה"ס - מדינת החשמונאים בהוצאת יד בן צבי והאוניברסיטה הפתוחה, ירושלים תל אביב, תשנ"ד, עמ' 55-74
  • אוריאל רפפורט, על 'התייוונותם' של החשמונאים - מדינת החשמונאים בהוצאת יד בן צבי והאוניברסיטה הפתוחה, ירושלים תל אביב, תשנ"ד, עמ' 75-101
  • לימוד בנושא התייוונות באתר מדרשת

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]