נתאי הארבלי
 | |||||
| שלט הנושא את אמרתו בבית הכנסת העתיק בארבל | |||||
| מקום קבורה |
 ארבל (זיהוי עממי) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים | ארבל | ||||
| תקופת פעילות | זוג שני של תקופת הזוגות בימי יוחנן הורקנוס הראשון | ||||
| השתייכות | חז"ל, זוגות, תנאים, פרושים | ||||
| השקפה דתית | פרושים, יהדות רבנית | ||||
| רבותיו | יוסי בן יועזר איש צרדה, יוסי בן יוחנן איש ירושלים | ||||
| תלמידיו | יהודה בן טבאי, שמעון בן שטח | ||||
| בני דורו | יהושע בן פרחיה | ||||
| |||||
ניתאי הארבלי (בכתבי-יד: מַתַּיִי הָאַרְבְּלִי; המחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס[1]), היה אב בית הדין,[2] לצידו של יהושע בן פרחיה ששימש כנשיא הסנהדרין. יחד הם הזוג השני[3] בתקופת הזוגות. תלמידם[4] של יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, ורבם[5] של יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח.
במחלוקת המפורסמת של תקופת הזוגות, על הסמיכה ביום טוב[6], מוזכר שמו בין אלו שאחזו בדעה שמותר לסמוך על הקרבן ביום טוב.
מקובל לזהות את ארבל כמקום מושבו של הארבלי.[7] אמנם, ישנם חוקרים שהציעו זיהוי אלטרנטיבי למקום מושבו, כגון יישוב בשם דומה בעמק יזרעאל, או אפילו הערים אירביד בירדן או ארביל בעיראק.[8] השאלה המתעוררת היא האם התואר "הארבלי" מסמל את מקום מושבו, או את העיר ממנה הוא או אבותיו באו[9].
שמו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכתב יד קאופמן של המשנה[10] (כמו כן בכתב יד פארמה למשנה, המשניות שבתלמוד הירושלמי[11], פיוט של אלעזר בירבי קליר[12] ועוד) הגרסה היא "מַתַּיִי הָאַרְבְּלִי" (קיצור השם "מתתיה" או "מתתיהו"[13]) והשם ניתאי (או נתאי) הוא כנראה שגיאה של מעתיק שקרא בטעות את המ"ם כנו"ן ויו"ד[14] והאל"ף היא לפי שיטת הכתיבה הבבלית של הדיפתונג ay.
אמרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעט דברים נמסרו בשמו:
ניתאי הארבלי אומר: הרחק משכן רע, ואל תתחבר לרשע, ואל תתיאש מן הפורענות.
יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך, ניתאי הארבלי אומר לסמוך.
- אבות דרבי נתן נוסח ב' (אמרה זו מיוחסת בדרך כלל לחברו יהושע בן פרחיה, בשינויים קלים):
ניתאי הארבלי אומ'[ר]. עשה לך רב לחכמה וקנה לך חבר למשנה והוי דן את כל האדם לכף זכות
— אבות דרבי נתן, נוסח ב', פרק יח (דף יט, סוף עמוד ב')
- אבות דרבי נתן נוסח א':
נתאי הארבלי אומר הרחק משכן רע. אחד שכן בבית ואחד שכן בחוץ ואחד שכן בשדה. ואין הנגעים באים אלא על ביתו של רשע ועונותיו של רשע גרמו לסמוך כותלו של צדיק. כיצד כותל שבין רשע לבין צדיק נראה נגע בכתלו של רשע ובכותלו של צדיק וסותרים כותלו של צדיק בגינו של רשע
— אבות דרבי נתן, הוספה ד' לנוסח א'
בית כנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב"רשימת כנסיות אליהו", הרשימה העתיקה ביותר של אתרים קדושים בארץ ישראל שהתגלתה עד כה ושטרם פורסמה לציבור הרחב, מוזכרת "כנסת" המיוחסת אליו בארבל.[דרוש מקור]
בית הכנסת העתיק בארבל נחקר לראשונה בשנת 1875, על ידי חברי המשלחת סקר ארץ-ישראל המערבית של הקרן לחקר ארץ ישראל. קלוד קונדר כותב בספרו שזה אתר ארכאולוגי חשוב המשתרע על פני שטח גדול. הוא מקדיש חלק ניכר מהדיווח שלו על האתר לבית הכנסת, שירטט את תוכנית בית הכנסת, והשרידים גם צוירו. על פי דיווחו של קונדר הם מדרום מזרח לשרידים נמצאה באר בנויה אבני בזלת. מצפון נמצאו שרידי קברים שקועים בסלע ושרידי סרקופגים וכן שרידי גת[15]. בשנת 1905 נחקר שוב על ידי משלחת גרמנית בראשותם של קרל ואצינגר והיינריך קוהל. הם גם שרטטו תוכנית של מבנה בית הכנסת. מבנה בית הכנסת בנוי באבני גזית. הוא כלל פתח כניסה מונומנטלי עשוי אבן אחת. ייחודו של בית הכנסת הוא במיקום פתח הכניסה שלו. בנוסף חלקו של בית הכנסת בנוי וחלקו חצוב בסלע. בדרך כלל בבתי הכנסת הגליליים הפתח של הכניסה היה בדרום, וציר בית הכנסת היה צפון-דרום. בבית כנסת זה ציר המבנה הוא מזרח-מערב, כשפתח הכניסה שלו הוא ממזרח. מפתח הכניסה יש ירידה של מספר מדרגות שהובילה את החוקרים להשערה שבשלב ראשון שכן במקום בית כנסת קטן יותר. בצדו הדרומי של בית הכנסת נמצאת גומחה מעוגלת. בשנות ה-60 של המאה ה-20 חקר נחמן אביגד את הגומחה וקבע שזו גומחה של ארון קודש השייכת לתקופה מאוחרת יותר של בית הכנסת – התקופה הביזנטית. אורך אולם בית הכנסת כ-18 מטר ורוחבו כ-17 מטר. האולם היה מחולק על ידי מספר טורי עמודים. בצידי האולם ניצבו שורות של ספסלי אבן למתפללים. משקוף הכניסה סותת בחלקו בסלע הטבעי במקום, וחלקו בנוי מאבנים מעוטרות.
תארוך בית הכנסת אינו מוסכם, ואצינגר וקוהל תיארכו את בית הכנסת על סמך העיטורים, למאות השנייה והשלישית. בשנת 2000 נחפר האזור ממערב לבית הכנסת, נמצאו במקום מבנים ושני מקוואות טהרה שהיו חלק מהיישוב מהתקופה הרומית והביזנטית. בשנת 2007 נתגלה בית הכנסת נוסף כקילומטר מצפון בח'רבת ואדי חמאם. שאלת התיארוך של בתי הכנסת הביא לוויכוח שהתחדש בקרב ארכאולוגים והיסטוריונים. חוקרים רבים סבורים כי נבנו דווקא בתקופה הביזנטית, בעיקר במאות החמישית והשישית, ולא בתקופה הרומית, במאות השנייה והשלישית לספירה[16]. בשנת 2012, החלה חפירה מחודשת באתר בית הכנסת על ידי מכללת כנרת במסגרת החוג ללימודי ארץ ישראל.
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקום קבורתו לא נזכר בספרות חז"ל, אך על פי מסורת עממית מימי הביניים נקבר בעירו - ארבל.
האזכורים לקברו מצויים בכתבי עולי הרגל החל מהמאה ה-12[17] (או המאה ה-11[18]). ביניהם ניתן למנות את פתחיה מרגנסבורג (1175-1190), שמואל ב"ר שמשון (1210-1211), מנחם החברוני (1215), יעקב השליח[דרוש מקור] (המאה ה-13), הרמב"ן[19] (המאה ה-13), מחבר תוצאות ארץ ישראל (המאה ה-13-המאה ה-14) ועוד.
זיהוי הקבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר שפורסם בשנת 2007 נטען שקברו, על פי המסורת, נמצא ביישוב ארבל, על בסיס התיאור בכתבי עולי הרגל:
על פי עולי הרגל מקום קברו של נתאי הארבלי הוא בצד שכנגד ר' זירא, בתוך היישוב – כפר, ובקצהו, מפלס אחד מעל בית הכנסת, בסמוך לבאר – מעין של היישוב, בנוי ע"י אדם ככיפה [תקרה בצורת קשת] מרובעת [המסגרת העליונה], ואבנים ארוכות בנויות על גבי המערה לאורך המערה, והם הכיפה [תקרה] של המערה. תיאור זה הינו המיקום המדוייק הנמצא בקצה המזרחי של הכפר, ובסמוך לו [מזרחית דרומית] ישנה הבאר העתיקה של הכפר ששימשה [לפי גודלה] את מרבית תושבי הכפר.
— י' סטפנסקי, י' הרצברג, י' גבאי. "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל". כרך א', מערכת: ארבל (מהדורת 2011)
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו נקרא הר ניתאי, במה הררית המתנשאת מעל נחל ארבל. בנוסף, על שמו קיים רחוב בשכונת קטמונים בירושלים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין לאו, הפרק "יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 121-108.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מ. בר יוסף, נתאי הארבלי, ביאוגרפיות של חכמי המשנה, תל אביב, תשל, עמ' 37, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אביגדור שנאן, "פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות", פרק א', ז'
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ח'
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב'
- ^ אביגדור שנאן, "פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות", פרק א', ז'
- ^ אביגדור שנאן, "פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות", פרק א', ז'
- ^ אביגדור שנאן, "פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות", פרק א', ז'
- ^ אבות פרק א' משנה ו', כתב יד קאופמן, באתר הספרייה הלאומית
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה ב'
- ^ קדושתות לשבועות - סילוק "אלה החוקים אשר הם נתנו משחקים", באתר המילון ההיסטורי ללשון העברית
- ^ אביגדור שנאן, "פירוש ישראלי חדש על פרקי אבות"
- ^ 'נִתַּאי הָאַרְבֵּלִי אוֹמֵר: הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רָע.', בעמוד הפייסבוק של המחלקה ללשון העברית ולבלשנות חברתית, אוניברסיטת בן-גוריון, 23 בדצמבר 2020.
- ^ אירביד בספרו של קונדר
- ^ רן שפירא, הבנאים מהר ניתאי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2007
עוזי ליבנר, משיח פתאום יבוא, בבקעת ארבל יצמח טובו, באתר הארץ, 8 בינואר 2008 - ^ ניתאי הארבלי, באתר אהלי צדיקים
- ^ "יחוס הצדיקים", רשימת צבי אילן ג' (המאה ה-11-המאה ה-12)
- ^ פירוש הרמב"ן לתורה, בראשית לד, יב