ג'וליו אנדראוטי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:


אנדראוטי נודע בקשריו ההדוקים עם מוסדות [[הכנסייה הקתולית]] באיטליה וכן עם הו[[ותיקן]]. יש הטוענים כי אנדראוטי לא עשה את המירב כדי להציל את חייו של ראש ממשלת איטליה לשעבר וחברו למפלגה, [[אלדו מורו]] אשר נחטף על ידי ארגון [[הבריגדות האדומות]] והוצא להורג על ידם בשנת [[1978]]. בשנת [[2009]] צוין באיטליה יום הולדתו ה-90 של אנדראוטי במגוון רחב של כתבות בתקשורת. אנדאוטי כתב ספרים רבים והוא כותב לעתים מאמרים בעיתונות האיטלקית. אנדראוטי נודע באימרותיו הציניות, בהן:
אנדראוטי נודע בקשריו ההדוקים עם מוסדות [[הכנסייה הקתולית]] באיטליה וכן עם הו[[ותיקן]]. יש הטוענים כי אנדראוטי לא עשה את המירב כדי להציל את חייו של ראש ממשלת איטליה לשעבר וחברו למפלגה, [[אלדו מורו]] אשר נחטף על ידי ארגון [[הבריגדות האדומות]] והוצא להורג על ידם בשנת [[1978]]. בשנת [[2009]] צוין באיטליה יום הולדתו ה-90 של אנדראוטי במגוון רחב של כתבות בתקשורת. אנדאוטי כתב ספרים רבים והוא כותב לעתים מאמרים בעיתונות האיטלקית. אנדראוטי נודע באימרותיו הציניות, בהן:
* "מלבד ב[[מלחמות הפוניות]], שבהן הייתי צעיר מדי, האשימו אותי בהכל".
* "מלבד ב[[המלחמות הפוניות]], שבהן הייתי צעיר מדי, האשימו אותי בהכל".
* "הפוליטיקה היא מחלה שאף אחד לא רוצה להירפא ממנה".
* "הפוליטיקה היא מחלה שאף אחד לא רוצה להירפא ממנה".
* "אתה חוטא כאשר אתה מדבר סרה על אנשים, אולם לפעמים אתה עושה את הדבר הנכון".
* "אתה חוטא כאשר אתה מדבר סרה על אנשים, אולם לפעמים אתה עושה את הדבר הנכון".

גרסה מ־20:46, 4 ביולי 2010

ג'וליו אנדראוטי

ג'וליו אנדראוטי (Giulio Andreotti, נולד ב-1919) הוא מבכירי המדינאים האיטלקים שלאחר מלחמת העולם השנייה. הוא כיהן כראש ממשלת איטליה בשנים 1972-1973, 1979-1976 ו-1985-1992, כשר ההגנה, שר החוץ ושר הפנים. החל משנת 1991 מכהן אנדראוטי כסנטור לכל החיים בפרלמנט האיטלקי.

אנדראוטי נולד ברומא וסיים בה את לימודי המשפטים. לאחר מלחמת העולם השנייה וכינון הרפובליקה האיטלקית הצטרף אנדראוטי לשורות המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה. אנדראוטי נחשב לבן-חסותו של מנהיג המפלגה, שהייתה מפלגת השלטון באיטליה במשך שנים רבות, אלצ'ידה דה גספרי (Alcide De Gasperi). אנדראוטי נבחר לפרלמנט האיטלקי בשנת 1946 בו הוא חבר כם כיום (2010). אנדראוטי היה ראש ממשלת איטליה האחרון מטעם המפלגה הדמוקרטית-נוצרית, ותקופת הכהונה האחרונה שלו כראש ממשלה (1985-1992) התאפיינה בגילויי שחיתות רבים במפלגת השלטון, דבר שהביא לבסוף למפלתה בבחירות, ולהתפרקותה בשנת 1994.

בשנת 1993 נחקר אנדראוטי בחשד לקיום קשרים עם המאפיה האיטלקית, חקירה אשר הובילה למשפט שזכה לתהודה תקשורתית רבה באיטליה. אנדראוטי מכונה באיטליה "ג'וליו האלוהי" (Divo Giulio) וזאת בזכות הותק הרב שהוא צבר בפוליטיקה האיטלקית, אופיו הסמכותי וכושר המנהיגות שלו. סרט בשם זה "Il Divo" הופק על חייו של אנדראוטי, וזכה בפרס המבקרים בפסטיבל קאן בשנת 2008. בשנת 2006, בהיותו בן 87, נענה אנדראוטי לבקשה להציג את מועמדותו לתפקיד נשיא הרפובליקה האיטלקית, אך הפסיד.

אנדראוטי נודע בקשריו ההדוקים עם מוסדות הכנסייה הקתולית באיטליה וכן עם הוותיקן. יש הטוענים כי אנדראוטי לא עשה את המירב כדי להציל את חייו של ראש ממשלת איטליה לשעבר וחברו למפלגה, אלדו מורו אשר נחטף על ידי ארגון הבריגדות האדומות והוצא להורג על ידם בשנת 1978. בשנת 2009 צוין באיטליה יום הולדתו ה-90 של אנדראוטי במגוון רחב של כתבות בתקשורת. אנדאוטי כתב ספרים רבים והוא כותב לעתים מאמרים בעיתונות האיטלקית. אנדראוטי נודע באימרותיו הציניות, בהן:

  • "מלבד בהמלחמות הפוניות, שבהן הייתי צעיר מדי, האשימו אותי בהכל".
  • "הפוליטיקה היא מחלה שאף אחד לא רוצה להירפא ממנה".
  • "אתה חוטא כאשר אתה מדבר סרה על אנשים, אולם לפעמים אתה עושה את הדבר הנכון".

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וליו אנדראוטי בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
ערך זה הוא קצרמר בנושא איטליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.