אורבנו רטאצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורבנו רטאצי
Urbano Rattazzi
אורבנו רטאצי
אורבנו רטאצי
לידה 29 ביוני 1808
אלסנדריה, הקיסרות הראשונה הקיסרות הראשונההקיסרות הראשונה
פטירה 5 ביוני 1873 (בגיל 64)
פרוזינונה, ממלכת איטליה ממלכת איטליהממלכת איטליה
מדינה ממלכת איטליהממלכת איטליה ממלכת איטליה
השכלה אוניברסיטת טורינו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה סיעת הימין
בן או בת זוג Laetitia Marie Wyse Bonaparte עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת איטליה
3 במרץ 18628 בדצמבר 1862
(40 שבועות ויום)
תחת מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה
10 באפריל 186727 באוקטובר 1867
(28 שבועות ו־5 ימים)
תחת מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה
חתימה Urbano Rattazzi Signature.svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורבנו פיו פרנצ'סקו רטאציאיטלקית: Urbano Pio Francesco Rattazzi;‏ 29 ביוני 18085 ביוני 1873) היה מדינאי ופוליטיקאי איטלקי, מאבות איחוד איטליה וראש ממשלת איטליה ה-3 (ב-1862) וה-8 (ב-1867).

רטאצי נולד ב-29 ביוני 1808 באלסנדריה, פיימונטה, הקיסרות הצרפתית הראשונה, ומשנת 1838 החל לעבוד בלשכת עורכי דין לאחר שהשלים את לימודיו. בשנת 1848 נשלח ללשכת הצירים של ממלכת סרדיניה בטורינו כנציג מטעם מחוז הבחירה של עיר הולדתו. דרך יכולתו הרטורית בעת דיונים הוא תרם להפלת ממשלת בלבו, ולזמן קצר החזיק בתיק שר ההדרכה הציבורית; לאחר מכן, בקבינט ג'יוברטי (1848–1849), הוא כיהן במשרת שר הפנים, ועם פרישתו של ג'יוברטי בשנת 1849 הפך למעשה לראש הממשלה. התבוסה במלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה אילצה את רטאצי להתפטר במרץ 1849.

בחירתו לנשיא לשכת הצירים בשנת 1852 הייתה אחת התוצאות המוקדמות ביותר של ברית פוליטית בינו לבין קמילו בנסו די קאבור, קרי איחודם של אנשי הימין המתונים. לאחר שהתמנה לשר המשפטים בשנת 1853 נשא מספר הליכי רפורמה, שחלקם כללו דיכוי של מסדרי נזירים שונים. התסיסה האזרחית שנגרמה מהרפורמות הובילה אותו להתפטר מתפקידו בשנת 1858, אך נכנס שוב לקבינט בראשות לה מרמורה בשנת 1859 כשר הפנים.

כתוצאה מהמשא ומתן על העברת ניס וסבויה לידי הקיסרות הצרפתית השנייה הוא פרש פעם נוספת מהממשלה בינואר 1860. הוא מונה בידי ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה לראש ממשלת איטליה במרץ 1862, לאחר פיטורי בטינו ריקאסולי, אך כתוצאה ממדיניות הדיכוי שלו כלפי ג'וזפה גריבלדי ואנשיו שפעלו באופן עצמאי הוא הודח מתפקידו בדצמבר אותה השנה. הוא התמנה בשנית לראשות הממשלה בשנת 1867, מאפריל עד אוקטובר, ולא הספיק לקדם את מדיניותו. הוא נפטר בפרוזינונה ב-5 ביוני 1873.

אשתו, עמה התחתן בשנת 1863, הייתה בתם של סר תומאס ווייס, הקונסול הבריטי באתונה, ולאטיטיה בונפרטה, אחייניתו של נפוליאון בונפרטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אורבנו רטאצי בוויקישיתוף