מתאו רנצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתאו רנצי
Matteo Renzi
מאו רנצי
מתאו רנצי, 2009
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
תאריך לידה 11 בינואר 1975 (בן 42)
מקום לידה פירנצה, איטליה איטליהאיטליה
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה מפלגת העם (19962002)
תנועת דמוקרטיה היא חירות (20022007)
המפלגה הדמוקרטית (2007 ואילך)
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג אנייסה לנדיני
ראש ממשלת איטליה ה-56
תקופת כהונה 22 בפברואר 201412 בדצמבר 2016 (שנתיים ו-42 שבועות)
הקודם אנריקו לטה
הבא פאולו ג'נטילוני
מזכיר המפלגה הדמוקרטית ה-5
תקופת כהונה 15 בדצמבר 2013 (3 שנים ו-35 שבועות)
הקודם גוגליאלמו אפיפאני
ראש עיריית פירנצה
תקופת כהונה 22 ביוני 200924 במרץ 2014 (4 שנים ו-39 שבועות)
הקודם לאונרדו דומניקי
הבא דריו נרדלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מָתֶּאוֹ רֶנצִיאיטלקית: Matteo Renzi; נולד ב-11 בינואר 1975) הוא פוליטיקאי ומדינאי איטלקי שכיהן כראש ממשלת איטליה בשנים 20142016. לשעבר ראש עיריית פירנצה; מדצמבר 2013 הוא מכהן כמזכיר הכללי של המפלגה הדמוקרטית, מפלגת השמאל - מרכז הגדולה באיטליה. מכנים אותו לעתים בתואר "טוני בלייר האיטלקי"[1]. ב-5 בדצמבר 2016, לאחר שנחל תבוסה במשאל העם שנערך במדינה, הודיע רנצי על התפטרותו. ב-30 באפריל 2017 זכה בשנית בראשות המפלגה העומדת בראשות ממשלת איטליה[2].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו וקריירה פוליטית מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתאו רנצי נולד בפירנצה בשנת 1975 כילד השני, מתוך ארבעה ילדים, לטיציאנו רנצי, מי שהיה חבר מועצת רינייאנו סול'ארנו (Rignano sull'Arno) בין השנים 1985 ל-1990 מטעם המפלגה הדמוקרטית-נוצרית באיטליה, וללאורה בובולי, וגדל ברינייאנו סול'ארנו. למד בבית ספר תיכון בפירנצה, וכמו כן השלים לימודי משפטים באוניברסיטת פירנצה ב-1999. רנצי הצטרף למפלגת העם האיטלקית ב-1996 והיה למזכיר המפלגה בפירנצה ב-1999. לאחר מכן נבחר לנשיא מחוז פירנצה ב-2004 לאחר שגרף 59% מהקולות בבחירות המחוזיות.

לאחר חמש שנות כהונה כנשיא המחוז הוא הכריז על התמודדותו לתפקיד ראש עיריית פירנצה בבחירות המוניציפליות וביוני 2009, משהצטרף למפלגה הדמוקרטית האיטלקית, ניצח בבחירות לראשות העיר עם 48% מהקולות לעומת 32% ליריבו, ג'ובאני גאלי, כדורגלן בעבר וחבר מפלגת החירות הפופוליסטית. רנצי החליף בתפקיד ראש העיר את לאונרדו דומניקי, שכיהן כראש העיר מאז 1999.

הפופולריות שלו גאתה, ובספטמבר 2012 הודיע כי ירוץ בבחירות הפנימיות לראשות המפלגה הדמוקרטית, זאת כדי לעמוד בראש קואליציית המרכז-שמאל בבחירות הכלליות ב-2013, ברם הוא הפסיד בבחירות לפייר לואיג'י ברסאני, שניצח עם 61% לעומת 39% שהשיג רנצי.

בראשות המפלגה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפטרות פייר לואיג'י ברסאני מראשות המפלגה הדמוקרטית באפריל 2013, רנצי התמודד שוב בבחירות לראשות המפלגה, הפעם ניצח וזכה ל-68% מהקולות לעומת יריביו ג'יאני קופרלו, עם 18% וז'וספה ציבאטי עם 14%. הוא מונה למזכיר המפלגה החדש ולמועמד המועדף על קואליציית המרכז-שמאל לתפקיד ראש ממשלת איטליה.

ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנצי בעת הצגת הממשלה החדשה, פברואר 2014
רנצי בפגישה עם חסן רוחני ועם עלי חמינאי באיראן, אפריל 2016

במהלך ינואר ופברואר 2014 עלה שמו של רנצי כמועמד רציני להחליף את אנריקו לטה בראשות הממשלה. רנצי החל לתקוף ביתר שאת את מדיניותו הכלכלית של לטה וקרא לו להתפטר כדי לאפשר הקמת ממשלה חדשה וב-14 בפברואר הגיש אנריקו לטה את התפטרותו לנשיא איטליה, ג'ורג'ו נפוליטנו. ב-17 בפברואר רנצי זומן לארמון קווירינאלה לקבל מידי הנשיא נפוליטנו את מפתחות הרכבת הממשלה החדשה באיטליה לאחר התפטרותו של ראש הממשלה המכהן אנריקו לטה מתפקידו[3][4][5][6]. ב-21 בפברואר 2014 הציג את ממשלתו בת 16 השרים ולמחרת הושבע רנצי לראש ממשלה והחל את כהונתו[7][8]. במהלך כהונתו הבטיח להנהיג רפורמות ולפעול נגד הפשע המאורגן[9][10]. ב-11 במרץ בית הנבחרים האיטלקי אישר את חוק רפורמת הבחירות שהציע רנצי, חוק שיאפשר לערוך רפורמה במערך הבחירות ובמבנה הסנאט האיטלקי.

רנצי מכונה "מפרק הגרוטאות" (Il Rottamatore) על שם התנועה הפוליטית שהקים לפני כמה שנים, שנועדה להילחם בכוחות הישנים והרקובים בפוליטיקה האיטלקית, ובניגוד לעמדת חבריו למפלגה, הוא פועל להוביל רפורמה לשינוי שיטת הממשל במטרה לסלק את המפלגות הקטנות מהזירה לטובת יצירת מערכת דו-גושית.

ב-5 בדצמבר 2016, לאחר שנחל תבוסה במשאל העם שנערך במדינה, הודיע רנצי על התפטרותו. רנצי הוא שהוביל את משאל העם במטרה להביא לשינויים בחוקת איטליה. ב-30 באפריל 2017, לאחר שניצח בבחירות המקדימות שב להנהיג את המפלגה הדמוקרטית, המרכיבה את ממשלת איטליה.

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסו של רנצי כלפי מדינת ישראל הוא חיובי בדרך כלל. שרת החוץ בממשלתו, פדריקה מוגריני ביקרה בישראל בראשיתו של מבצע צוק איתן, סיירה באשדוד, הביעה דאגה לנוכח הפגיעה בתושבים פלסטינים בעזה, אך לא דרשה מישראל לעצור את המבצע באופן מיידי. רנצי עצמו אמר שהוא מתנגד להכרה במדינה פלסטינית לפני חתימה על הסכם עם ישראל. הוא גם סבור שהבעיה העיקרית במזרח התיכון היא החימוש הגרעיני של האיראנים, והביע פעמים רבות את קרבתו לעם היהודי ולמדינת ישראל[11].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתאו רנצי נשוי משנת 1999 לאנייסה לנדיני, מורה בבית ספר תיכון, ולהם שני בנים ובת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מתאו רנצי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]