בקעת סיירים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''בקעת סיירים''' היא [[עמק|בקעה]] באזור דרום [[הנגב]]. |
'''בקעת סיירים''' היא [[עמק|בקעה]] באזור דרום [[הנגב]]. |
||
הבקעה גובלת בצפון ב[[בקעת עובדה]] ו[[צוקי עובדה]], במזרח ב[[הר ברך]], בדרום ב[[הרי אילת]] ובמערב ב[[הר הוגן]], [[הר שגוב]] ו[[גבול |
הבקעה גובלת בצפון ב[[בקעת עובדה]] ו[[צוקי עובדה]], במזרח ב[[הר ברך]], בדרום ב[[הרי אילת]] ובמערב ב[[הר הוגן]], [[הר שגוב]] ו[[גבול ישראל-מצרים]]. |
||
רוחבה של הבקעה הוא כ-2 [[ק"מ]] ואורכה כ-6 [[ק"מ]]. הבקעה נמצאת באחד מקטעיו של [[נחל חיון]] הזורם אל אזור [[הערבה]]. |
רוחבה של הבקעה הוא כ-2 [[ק"מ]] ואורכה כ-6 [[ק"מ]]. הבקעה נמצאת באחד מקטעיו של [[נחל חיון]] הזורם אל אזור [[הערבה]]. |
||
גרסה מ־08:38, 8 באוגוסט 2010
בקעת סיירים היא בקעה באזור דרום הנגב.
הבקעה גובלת בצפון בבקעת עובדה וצוקי עובדה, במזרח בהר ברך, בדרום בהרי אילת ובמערב בהר הוגן, הר שגוב וגבול ישראל-מצרים.
רוחבה של הבקעה הוא כ-2 ק"מ ואורכה כ-6 ק"מ. הבקעה נמצאת באחד מקטעיו של נחל חיון הזורם אל אזור הערבה.
הבקעה נכבשה במהלך מלחמת העצמאות במבצע עובדה שנערך בשנת 1949. הבקעה נקראה על שם סיירי הפלמ"ח מחטיבת הנגב אשר סיירו באזור במהלך מבצע עובדה בנסיונם למצוא דרך לאילת אשר תעקוף את מעבר ראס אל נאקב שנשלט על ידי הצבא המצרי ואשר היה המעבר היחידי דרכו היה ניתן להגיע למפרץ אילת (מלבד המעבר מכיוון הערבה בה פעלה חטיבת גולני).
בבקעה נמצא מחנה מגן סיירים, מחנה צבא הקרוי על שמו של האלוף קלמן מגן. המחנה שימש בעבר את חיל השריון וכיום משמש את חיל האיסוף הקרבי.