חיל האיסוף הקרבי
![]() ![]() ![]() | |
סמל הכומתה, הדגל ותג יחידת המטה של החיל | |
הצופה שלפני המחנה | |
פרטים | |
---|---|
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
סוג | חיל |
אירועים ותאריכים | |
תאריך הקמה | אפריל 2000 |
מקים היחידה | אמנון סופרין |
תאריך פירוק | יולי 2020 |
נתוני היחידה | |
ציוד עיקרי | M16 ,M4, מקלע נגב, ראו פרק אמצעי איסוף |
פיקוד | |
יחידת אם |
![]() |
דרגת המפקד |
![]() |
מפקדים | מפקדי החיל |

חיל האיסוף הקרבי (לשעבר חיל מודיעין השדה או בראשי תיבות: מוד"ש) היה חיל בזרוע היבשה של צה"ל. ראשיתו בחיל מודיעין שדה שהוקם בשנת 2001. חיל מודיעין השדה ההיסטורי פוצל ב-2009 לשתי יחידות. הראשונה הייתה חיל האיסוף הקרבי, שעסק בתחום איסוף המודיעין הקרבי. השנייה היא מערך מודיעין השדה, האחראי על מחלקות המודיעין בדרג הנפרש, מרמת הגדוד ועד רמת הגיס, שקיים עד היום באגף המודיעין.
בשנותיו האחרונות חיל האיסוף הקרבי היה מצוות למערך הגנת הגבולות, יחד עם יחידות חי"ר גבולות, עד לאיחודם הסופי לחיל הגנת הגבולות ביולי 2020.[1] כיום החיל קיים כמערך בתוך חיל הגנת הגבולות.
תולדות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרם הקמת צה"ל נאסף מודיעין קרבי על ידי יחידת "השחר" של הפלמ"ח, אשר שימשה כיחידת מסתערבים שבין היתר אספה מודיעין בשטח האויב. בזמן מלחמת העצמאות קיים צה"ל תצפיות באזור נגבה וניצנים אשר אספו מידע על הכוחות המצריים, כמו כן עמדו תצפיות לעבר כוחות הלגיון הירדני. בתקופה שלאחר המלחמה ריכז צה"ל את מאמציו בהקמת גוף מודיעין אסטרטגי ולא פעל לאיסוף מודיעין בשטח.
במלחמת ששת הימים החזיק צה"ל מערכת תצפיות בפיקוד הצפון שנתנה מענה מודיעיני על כוחות סוריה ולבנון. לאחר המלחמה הוקמו נקודות תצפית רבות לאורך תעלת סואץ אשר עליהן התבססה רשת המעוזים שקמה מאוחר יותר.
בשנת 1969, במהלך מלחמת ההתשה, נכנס למערך הצה"לי, אז תחת חיל הקשר, מכשיר המכ"ם הקרקעי "קשת", לזיהוי תנועות בשטח. בתחום המודיעיני שלט באזור התעלה איסוף המודיעין הקרבי. איסוף המודיעין התבצע תחת אש וכלל תצפיות וטיסות מודיעיניות.
במלחמת יום הכיפורים נעשה שימוש נרחב ב"קשת" ברמת הגולן ואצל כוחות שריון ומוצבים. תוצאותיה של המלחמה כללו בין היתר את ההבנה לגבי הצורך במודיעין שדה יעיל. בשנת 1974, לאחר שמערך צוותי הקשת גדל לשלוש פלוגות, הוא הפך לגדוד ה"קשתות", בגלגולו הנוכחי גדוד נשר - 414.[2] בדו"ח ועדת אגרנט מצוין כי "קיים צורך במודיעין חזותי... על מנת לאתר באופן מדויק ומפורט את היערכות האויב ופעילותו עד רמת המטרה הבודדת...". לאור הבנות אלו ובעקבות דו"ח הוועדה, הוקמה בשנת 1974 יחידת תצפיות מטכ"לית (ית"מ) בגזרת רמת הגולן. עם תום מלחמת שלום הגליל ב־1985 הורחבה היחידה, ולאחר התבססות כוחות צה"ל במוצבי רצועת הביטחון, נוספה ליחידה פלוגת תצפיות נוספת בגזרת לבנון.
התרחבות נוספת נעשתה באמצע שנות ה-80. כתוצאה מפרוץ האינתיפאדה הראשונה בשטחי יש"ע, נוצר צורך ביחידות תצפית ניידת. כדי לענות על הדרישה, הוקמו פלוגות שיוחדו לשטחי יהודה ושומרון. הפלוגות צורפו ליחידה המטכ"לית ולחיל התותחנים והיו למעשה הגופים המקצועיים הראשונים שעסקו בתצפית ואיסוף מודיעין בצה"ל מאז ראשית דרכו. במרוצת השנים היוו הפלוגות הללו את השלד לחיל מודיעין שדה. יחידת התצפית של חיל התותחנים פורקה לאחר החתימה על הסכמי אוסלו.
בשנת 1993 הוקמה היחמ"מ על ידי סגן-אלוף יוסי גרינפלד. תפקיד היחידה היה לספק מודיעין בזמן-אמת לכוחות הפועלים והכוונת אש לעבר אויב. היחידה שהוקמה הייתה מסופחת למחלקת מודיעין שדה במפקדת חילות השדה (מפח"ש - בשנות האלפיים, זרוע היבשה), וחייליה חבשו כומתות שחורות עם סמל מודיעין. בזמן שהיית צה"ל בדרום לבנון תפקדה היחמ"מ כיחידה נבחרת בתחום איסוף המודיעין הקרבי, ולצדה פעלו פלוגת לבנון של הית"מ באזור הגבול וגדוד הקשתות שהפעיל אמצעי מכ"ם. באסון המסוקים נהרגו שני לוחמי יחמ"מ. עקב עתירה לבג"ץ בעניין פרסום שמותיהם, התגלה לציבור דבר קיומה של היחידה. לוחמים מפלוגת לבנון של הית"מ נספו אף הם באסון.
באפריל 2000, עקב הבנת הצורך הגובר באיסוף מודיעין קרבי על ידי גופים מקצועיים, והנחיצות לאגד גופי איסוף קיימים במסגרת מאורגנת, הוחלט על הקמת חיל מודיעין השדה במסגרת מפקדת זרוע היבשה בצה"ל. האינתיפאדה השנייה זירזה את תהליך הקמת החיל.[3]
צבע כומתה ושם החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימיו הראשונים של החיל חבשו החיילים כומתות בעלי מגוון צבעים שונים (ירוק, שחור, אדום ואחרים, בהתאם לשיוך הפיקודי של יחידת התצפיות הספציפית). בשנת 2003 נקבע כי לכל חיילי החיל תהיינה כומתות בצבע "ירוק בקבוק" (כצבע כומתת חיל המודיעין), שעליהן סיכת מודיעין שדה (מוד"ש), שהחליפה את סיכת חיל המודיעין.
בשנת 2009[4][5] שונה שמו של החיל ל"חיל האיסוף הקרבי". זאת, בעקבות ההחלטה לצמצם את תחומי עיסוקו של החיל לאיסוף קרבי בלבד, והעברת האחריות לחיל המודיעין בכל הקשור להכשרתם של מש"קי המודיעין של יחידות השדה וקציני המודיעין שלהן. בסוף שנת 2014 אושרה כומתה חדשה בצבע חום בהיר - צהוב.[6] הכומתה נכנסה לשימוש בספטמבר 2015.[7] באפריל 2018 פורסם באתר צה"ל כי בציון שנה להקמת מערך הגנת הגבולות והכפפתו לחיל, הוחלט להחליף את הכומתה לכומתה בגווני חום - צהוב, זהה לזו של לוחמי חי"ר גבולות.
בטקס החלפת הכומתה שהתקיים ביום חמישי 29 במרץ, אמר רמ"ח איסוף, אל"ם מוטי פוגל: "מפקדת מערך הגנת הגבולות ציינה את חג הפסח במעמד הענקת כומתות המערך. הכומתה המערכית שהוענקה לקציני וחיילי המפקדה מסמלת, יותר מכל, את איחודם של כלל בעלי התפקידים והמקצועות בהגנת הגבולות תחת קורת גג אחת - מערך הגנת הגבולות".[8] על אף שחיילי מפקדת המערך חובשים את הכומתה החדשה, לוחמי האיסוף ומפקדים בכירים עם רקע איסופי נשארו עם הכומתה הצהובה.
בשנת 2020 הפך מערך הגנת הגבולות לחיל הגנת הגבולות, וחיל האיסוף הקרבי למערך בתוך חיל זה.
יחידות החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדודי האיסוף כפופים מקצועית לראש מערך האיסוף בחיל הגנת הגבולות, ופיקודית לשלושת הפיקודים המרחביים ולאוגדות המרחביות הספציפיות - עוצבת הגליל, אוגדת הבשן, אוגדת איו"ש, אוגדת עזה ועוצבת אדום. חמשת גדודי האיסוף מורכבים, באופן כללי, מצוותי לוחמים (לוחמי איסוף, פלוגות ייעודיות, יחמ"ם ובעבר גם בלונאים, רכובים ושילונים), וכן מפלוגות תצפיתניות ובקא"סיות המאיישות חמ"לי איסוף.
הכשרת אנשי החיל מתבצעת בבית הספר להגנת הגבולות (בראשי תיבות: בהל"ג; בעבר "ביסל"ק" - בית הספר לאיסוף קרבי, וקודם לכן "ביסלמ"ש" - בית הספר למודיעין שדה), הנמצא בבקעת סיירים.
יחידות חיל האיסוף הקרבי וגדודיו | |||||
---|---|---|---|---|---|
תג | שם | מספור | פיקוד | אוגדה | הערות |
גדוד שחף | 869 | פיקוד הצפון | עוצבת הגליל | פועל בגזרת גבול לבנון | |
גדוד עיט | 595 | פיקוד הצפון | אוגדת הבשן | פועל בגזרת רמת הגולן וגבול סוריה | |
יחידת[9] ניצן | 636 | פיקוד המרכז | אוגדת איו"ש | פועלת בגזרת איו"ש ובקעת הירדן | |
יחידת[9] נשר | 414 | פיקוד הדרום | אוגדת עזה | פועלת בגזרת רצועת עזה וגבול מצרים | |
גדוד איתם | 727 | פיקוד הדרום | עוצבת אדום | פועל בגזרת גבול ירדן וגבול מצרים |
פלוגות לוחמים ייעודיות קיימות בכל הגדודים של החיל, כאשר בכלל הגזרות ישנן שתי פלוגות לגזרה, מלבד איו"ש, שם ישנן שלוש פלוגות. פלוגות אלה מורכבות מצוותים בעלי סד"כ קטן ופעילותן לרוב מורכבת ומסווגת. הכשרת הלוחמים בפלוגות אלו אורכת כשמונה חודשים ובדרך כלל מלווה בטירונות יחידה - אל"ת - לאחר העלייה לקו המבצעי. ההגעה לפלוגות הללו אפשרית לבעלי פרופיל רפואי 82 ומעלה.
הפלוגות הייעודיות:
- פלוגות ייעודיות 636
- פלוגת זיקית,[10] פלוגת נץ[11] ופלוגת חנית[12] - שייכות לפיקוד המרכז ופועלות באיו"ש.[13] אף על פי שעיקר תפקידו של החיל הוא איסוף מודיעין קרבי, פלוגות אלו מתמחות גם בסיכול של פעילות חבלנית ותפיסתם של המבצעים, ומבצעות פעילויות שונות וייחודיות בהקשרים אלו. בין מוקדי הפעילות: טיפול בהפרות סדר באיו"ש, מעצרים, פעילויות עם יחידות מיוחדות, שיתופי פעולה עם גורמי ביטחון, מיפוי מצלמות, התגנבויות לכפרים לצורך איסוף מידע מודיעיני בשטח מבצעים תצפיות בעזרת רחפנים מתקדמים, מקימים מארבי תצפית ומארבי ירי לסיכול פיגועים ועוד.
- צוותים מהפלוגות הייעודיות של יחידת ניצן משמשים ככוח אופרטיבי לצד כוחות שונים מחטיבת עוז בתרחישים בעומק שטח האויב, במסגרת שיתופי פעולה אורגניים בתחומי האיסוף והיירוט, בין השאר בתרגילי החטיבה ויחידת דובדבן בקפריסין וביוון.
- פעילות הפלוגות יחד עם תצפיתניות היחידה הקנתה ליחידה זכייה באות ההערכה המבצעי מטעם הרמטכ"ל לשנת 2020.[14]
- יחמ"מ (יחידת מודיעין מטרות)
- שייכת לפיקוד הצפון. ביחידה קיימות ארבע פלוגות רגליות, שתיים בגזרת לבנון תחת גדוד שחף (פלוגות א' ו-ג') ושתיים בגזרת סוריה תחת גדוד עיט (ב' ו-ד'). הפלוגות מתמחות בתצפיות חשאיות וארוכות טווח על מטרות בעומק שטח האויב, ומתמקדות בבניית בנק מטרות עשיר וארוך טווח עבור כוחות האש של הצבא. כמו כן פועלת תחת גדוד שחף פלגת תצ"מ (תצפיות מיוחדות), בעבר תחת השם "מוביל", שמשתמשת באמצעים מתקדמים יותר וייעודה שונה.
- צוותים מהיחמ"מ משמשים ככוח אופרטיבי ובשיתופי פעולה בשגרה לצד כוחות שונים מיחידת אגוז.
- כמו כן, בפלוגה ד' שבגזרת סוריה קיימים צוותים מגדריים של לוחמות בלבד בנוסף לצוותי הלוחמים.
- פלוגות ייעודיות 414
- שייכות לפיקוד הדרום ועיקר פעילותן ברצועת עזה. בעבר הייתה קיימת פלוגה אחת בלבד. הפלוגה גדלה והתפצלה לשתי פלוגות בעלות אפיוני פעילות שונים. הפלוגות עוסקות באיסוף מודיעין שוטף על פעילות הטרור ברצועת עזה, הפללת תשתיות, מבני ופעילי טרור ומפרי סדר, ואף משתמשות באמל"ח ייחודי להטלת גז מרחפנים לעבר מוקדי הפרות סדר.[15] מאפייני ההפעלה של הפלוגות כוללים מבצעים עם יחידות מיוחדות וגופים ביטחוניים שונים.
- פלוגות ייעודית 727
- פלוגת נחשול ופלוגה ב', לשעבר הפלוגה הניידת, מורכבות מלוחמות בלבד ושייכות לעוצבת אדום. הלוחמות בפלוגות מתמחות בהסוואה ופעילותן מתמקדת בין השאר בסיכול הברחות, פריצות והסתננויות של מחבלים ופליטים בלתי חוקיים.[16]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבוע המלחמה של גדוד שחף, ינואר 2020
חי"ר גבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חי"ר גבולות
מערך הגנת הגבולות | |||||
---|---|---|---|---|---|
תג | שם | מספור | חטיבה | הערות | |
![]() |
גדוד קרקל | 33 | חטיבת פארן | פועל בגזרת גבול מצרים | |
![]() |
גדוד ברדלס | 277 | חטיבת פארן | פועל בגזרת גבול מצרים, הערבה ואזור יהודה ושומרון | |
![]() |
גדוד אריות הירדן | 41 | חטיבת הבקעה | פועל בגזרת צפון בקעת הירדן | |
![]() |
גדוד לביא הבקעה | 47 | חטיבת הבקעה | פועל בגזרת דרום בקעת הירדן |
סמלים היסטוריים של החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
תג יחידה של מפקדת קצין חיל מודיעין השדה ראשי לפני שהפך לחיל האיסוף הקרבי בשנת 2009
הסיכה שניתנה למפעילי ומפעילות מכ"ם ה"קשת" בגדוד "נשר" 414 של חיל הקשר
סיכת לוחמי יחידת צס"מ ("צוות סיור מודיעין") טרם הקמת חיל מודיעין השדה. בעשור השני של המאה ה-21, זו הסיכה של פלוגת מוביל
סמלי גדודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידים ומאפייני החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידות האיסוף הקרבי (גדודי האיסוף) כפופות לפיקודים המרחביים ופרושות לאורך גבולות המדינה. על החיילים העוסקים באיסוף לאתר איומים, להתריע עליהם, להכווין גורמי אש ויירוט לשם השמדתם, ובמידת הצורך והאפשרות, גם לסכלם בעצמם. תפקידים אלו מתבצעים על ידי שימוש באמל"ח מיוחד ומורכב, בשני תפקידים עיקריים: לוחמים ותצפיתניות.
לוחמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחם איסוף הוא התפקיד הקרבי העיקרי של לוחמי החיל, במסגרתו עוברים הלוחמים והלוחמות הרגליים הכשרה קרבית במסלול שאורכו כשמונה חודשים. בעבר היה מסלול ללוחמים רכובים שאורכו היה ארבעה חודשים וחצי. כיום כלל הלוחמים עוברים הכשרה מלאה שבסופה הם מוסמכים כסייר 07, ומבצעים תפקיד דיפרנציאלי בהתאם לצרכים המבצעיים בפלוגות המבצעיות בגזרות. צוות לוחמי האיסוף נקרא צוות אי"ל - איסוף ויירוט לגבולות.
לאחר סיום המסלול יכולים לוחמי ולוחמות האיסוף להמשיך לתפקידים פיקודיים: מפקד איסוף, בוגר קורס מכ"ים חילי בבהל"ג, וקצין איסוף, המשמש כמפקד צוות איסוף, בוגר קורס קציני יבשה בבה"ד 1 במגמת "להב" והשלמה חילית (קקא"ס - קורס קציני איסוף קרבי) במגמת "נגב" בביסל"ק (קורס מפקדים - שלושה וחצי חודשים; קורס קצינים - תשעה חודשים).
מסלול ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המסלול כולל:
- טירונות חי"ר - לוחמי האיסוף הקרבי הרגליים, עוברים טירונות של רובאי 05. ללוחמי האיסוף הרגליים משך הטירונות הוא 16 שבועות.
- בעבר היו קיימים לוחמי איסוף רכובים, עת"פים ובלונאים, שעברו טירונות של רובאי 03. ללוחמי האיסוף הרכובים הטירונות הייתה בת שמונה שבועות.
- אימון מתקדם (סייר 07 - 20 שבועות) - באימון המתקדם רוכשים הלוחמים ידע בתכנים נוספים כגון ניווטים, הסוואה, לוחמת שטח פתוח ובנוי. מסעות הלוחמים מאופיינים בנשיאת משקלים על גבם אשר נעים בהדרגה על פי סולם מאמצים עד ל-40% ממשקל גופם.
- אל"ת (אימון לפני תעסוקה - בין ארבעה לשבעה שבועות) - ההתמחות באל"ת נעשית לצוותים הרגליים בגזרת פעולתם הייעודית בגדודים ולא בבית הספר לאיסוף קרבי. שלב זה כולל ניווטים והסוואה מתקדמים יותר, לוחמה ברמה גבוהה יותר, קורסי קליעה שונים, מסעות עם משקלים, קרב מגע, תרגילים מסכמים ומבחנים של ידע וכושר קרבי.
סך כל אורך הטירונות, אימון מתקדם ואל"ת: תשעה חודשים.
- אל"ת (אימון לפני תעסוקה - בין ארבעה לשבעה שבועות) - ההתמחות באל"ת נעשית לצוותים הרגליים בגזרת פעולתם הייעודית בגדודים ולא בבית הספר לאיסוף קרבי. שלב זה כולל ניווטים והסוואה מתקדמים יותר, לוחמה ברמה גבוהה יותר, קורסי קליעה שונים, מסעות עם משקלים, קרב מגע, תרגילים מסכמים ומבחנים של ידע וכושר קרבי.
לוחמים רכובים, בלונאים ועת"פים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר הייתה קיימות מגמות ללוחמים שאינם רגליים, להם ההכשרה הייתה קצרה יותר ומוכוונת לתפקידים ייעודיים:
- מגמת רכוב: כללה את לימוד השימוש ברכבים "רקון", "גרניט" ו-"זריז".
- מגמת בלון: לימוד השימוש בבלון תצפית "אילן" ובלון טקטי.
- מגמת עת"פ (שילונים): לימוד על עמדות תצפית פנורמיות ותפקיד הלוחם בהן.
חלק מההכשרה (מעין אל"ת) היה מתבצע בגזרות ובגדודים אשר מחולקים אליהם הלוחמים. סך כל אורך הטירונות, האימון המתקדם והתמחות מקצועית - ארבעה וחצי חודשים (מסלול ללוחם איסוף רכוב/עת"פים/בלונאים).
לוחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל מנובמבר 2006, משובצות נשים לתפקידי לוחמות איסוף.[17] הן משרתות בגדוד איתם (727) ובגדוד עיט (595), בצוותים המורכבים מלוחמות בלבד. המסלול אשר הן עוברות מקביל למסלול לוחם האיסוף הרגלי, ואורכו גם כן שווה למסלול לוחם האיסוף הרגלי.
תצפיתניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיל קיימים תפקידי בקריות איסוף, תצפיתניות ומפעילות מכ"ם ("מוכמת"), המאוישים כולם על ידי נשים. ההכשרה לתפקידים אלו אורכת כחודשיים וכוללת טירונות ברמת רובאי 02 מורחב.
במסלול זה ניתן להמשיך לקורס פיקוד על חמ"ל תצפיות, בביסל"ק שאורכו כ-3 חודשים ולקורס קצינים בבה"ד 1 במגמת "מעוז", עם השלמה חילית במגמת "חרמון" האורכת ארבעה חודשים. בוגרות קקא"ס "חרמון" מקבלות את דרגות הקצונה יחד עם מסיימי ההשלמות החיליות של לוחמי חילות היבשה ממגמת "להב", עקב אורך הקורס.
מדריכות איסוף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף, מוכשרות בחיל גם מדריכות איסוף קרבי, אשר עוברות גם הן יחד עם התצפיתניות טירונות ב"רובאי 02 מורחב" ולאחר מכן, מתמקצעות בקורס שאורכו 14–18 שבועות בנושאי קשר, תצפית וסיור, תודעת אויב ומדריכות סימולטור. מדריכות האיסוף הקרבי הן מוקד הידע הצה"לי להכשרות הטסה ושימוש מבצעי ברחפנים.
מתפקיד זה ניתן לצאת לקצונה במגמת הדרכה ומבצעים, אחרי הכשרה בבה"ד 1 במגמת "מעוז", בדומה למדריכות בחילות היבשה האחרים.
אמצעי איסוף בשימוש חיל האיסוף הקרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

- מת"ן - מערכת תצפית ניידת - מערכת תצפית ניידת המשלבת אמצעי ראיית יום, אמצעי ראיית לילה, GPS ומערכת הקלטה[18]
- משקפות ועדשות מצלמה מתקדמות.
- בלון איסוף Tactical Aerostat Observation System - T.A.O.S[19]
- בלון האיסוף הילה[20]
- "גרניט" - רכב תצפית
- "רקון" Mobile Autonomous Reconnaissance and Target Acquisition System - STALKER II[21]
- מערכת "ראי מוצק" - "Solid Mirror" - מערכת חיישנים ואמצעי גילוי שמטרתה ניטור והתרעה, והיא מיועדת לשמירה על גבולות ארוכים. הוגי תפיסת "ראי מוצק" זכו בפרס ביטחון ישראל בשנות ה-90.
- פיתוח מערכות תצפית ואיסוף, באתר האינטרנט של אט"ל
- רחפנים - כלל אחריות ההדרכה והשימוש ברחפנים בצה"ל נמצאת תחת מדור מקצועות בבית הספר להגנת הגבולות. לוחמי האיסוף משתמשים בכלל סוגי הרחפנים הקיימים בצה"ל, ביניהם גם צור[22]
- אמצעים מסווגים נוספים.
מפקדי החיל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר היה קצין חיל ראשי בשם קצין איסוף קרבי ראשי (קאס"ר) (בעבר היה קרוי "קצין מודיעין שדה ראשי" - קמש"ר) בדרגת תת-אלוף. הקאס"ר מונה על ידי מפקד זרוע היבשה בתיאום עם ראש אמ"ן. מאז איחוד החיל למערך הגנת הגבולות ועד האיחוד לכדי חיל הגנת הגבולות שימש הקאס"ר גם מפקד המערך. כיום מפקד על מערך האיסוף הקרבי מפקד חיל הגנת הגבולות - כיום תא"ל עמית ימין. מפקד החיל האחרון היה תא"ל אמיר אבשטיין.
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
אמנון סופרין | 2000 - 2003 | מייסד החיל |
יובל חלמיש | 2003 - 2005 | שימש כקמנ"ר (קצין מודיעין ראשי) |
גיא ליפקין | 2005 - 2007 | מלחמת לבנון השנייה |
אריאל קארו | 2007 - 2009 | מבצע עופרת יצוקה ובהמשך, הקמנ"ר |
אלי פולק | 2009 - 2012 | בתקופתו שינה החיל את שמו ל"חיל האיסוף הקרבי" |
גיא בר-לב | יולי 2012 - אוגוסט 2015 | מבצע צוק איתן |
מרדכי כהנא | אוגוסט 2015 - נובמבר 2017 | |
דן נוימן | נובמבר 2017 - יולי 2018 | ממלא מקום |
אמיר אבשטיין | יולי 2018 - פירוק החיל |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, האיסוף הקרבי, הצופה לפני המחנה - חיל האיסוף הקרבי ומורשתו, מקאס"ר, יולי 2013
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיל האיסוף הקרבי באתר צה"ל
- דף מודיעין שדה באתר המרכז למורשת המודיעין
- נתנאל רוזמן, כמו צמח בר, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 25 בדצמבר 2011, במקור: מתוך "במחנה"
- עידן סונסינו, האתגר הבא: קציני האיסוף הקרבי מתאמנים כמו המארינס, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 1 באוגוסט 2012
- אייל לוי, העיניים של צה"ל בעזה: התצפיתנים בגבול שדרוכים מסביב לשעון, באתר מעריב אונליין, 16 ביולי 2016
איתי אילנאי, 43 מעלות בצל, לוחמות מתחת לרשת הסוואה, באתר "ידיעות אחרונות", 31 ביולי 2019
- באזיל לידל הארט, עיני הצבא ואזניו, מערכות 16 - 17 יולי 1943
- ניר קטררו, המשימה: איסוף מידע, מערכות 452, דצמבר 2013
- הכירו את הלוחמים שמתעדים את פעילי הטרור בזמן אמת, באתר צה"ל
על גדוד שחף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיר בוחבוט, העיניים של הצבא, באתר nrg, 4 באוגוסט 2006
- אנשיל פפר, המשימה: לתצפת על חזבאללה ביום ובלילה, בלי לירות ובלי להתגלות, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2010
תמונות מאימון גדוד שחף בפיקוד הצפון (2004): א, ב, ג
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מערכת אתר צה״ל, נחנך חיל הגנת הגבולות החדש בזרוע היבשה, באתר צה"ל, 15 ביולי 2020
- ^ מכ"מי יבשה בחיל הקשר והתקשוב - עבודת מורשת, העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
- ^ דנאל אל-פלג, בשדה של קארו, "במחנה" (גיליון 2008/34)
- ^ בעזרת השם: ישונה שמו של חיל מודיעין השדה לחיל האיסוף הקרבי, אתר צה"ל
- ^ חיל חדש בצה"ל – "חיל האיסוף הקרבי", דובר צה"ל, 2 בספטמבר 2009
- ^ קובי פינקלר, חיל האיסוף הקרבי נפרד מהכומתה הירוקה, באתר ערוץ 7, 5 בינואר 2015
- ^ אמיר בוחבוט, בשל הפיגועים: תוגברה פעילות איסוף המודיעין בכביש 443, באתר וואלה!, 4 בספטמבר 2015
- ^ מערך הגבולות משנה כומתה, באתר צה"ל
- ^ 1 2 ניצן ונשר הן יחידות ולא גדודים, עקב סדרי כוחות הנעים סביב 1,000 חיילים. [1], [2], [3]
- ^ הכירו: הזיקית הקרבית, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2013
- ^ צפו באימון המיוחד של פלוגת הלוחמים שרואה הכל, באתר צה"ל, 05 ספטמבר 2017
- ^ חדשות 0404, כבר בשנת הקמתה: פלוגת ״חנית״ זכתה בהצטיינות מאו״ג איו״ש, באתר חדשות 0404, 24 בספטמבר 2020
- ^ אלישע בן קימון, תיעוד מיוחד: לילה עם הלוחמים שמסכלים פיגועים ביו"ש, באתר ynet, 10 בינואר 2016
- ^ מערכת אתר צה"ל, אלה היחידות שיקבלו "אות הערכה מבצעי" מהרמטכ"ל, באתר צה"ל, 9 בדצמבר 2020
- ^ ליאור נוישטיין, מערכת אתר צה"ל, כך נראה שבוע המלחמה של הפלוגה שמכירה את קו עזה מכל זווית, באתר צה"ל, 14 במאי 2019
- ^ מיה איידן, שיח לוחמות: הרואות ואינן נראות של פלוגת נחשול, באתר חדשות 13, 4 ביוני 2014
- ^ תפקיד לוחמת האיסוף, באתר אכ"א
- ^ אור הוכמן, מת"ן בסתר: אמצעי האיסוף הקרבי החדש רואה טוב יותר ורחוק יותר, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 באוגוסט 2012
- ^ פרסום מהאתר הרשמי של רפא"ל
- ^ פרסום מהאתר הרשמי של זרוע היבשה
- ^ פרסום מהאתר הרשמי של רפא"ל
- ^
יואב זיתון, עזרה מהאוויר: כך מפעיל צה"ל את הרחפנים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2016
זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל | ||
---|---|---|
מטה זרוע היבשה | חטיבת התכנון • חטיבת היבשה • חטיבת כוח אדם (חטכ"א) • החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) | |
חילות השדה | חיל הרגלים (חי"ר) • חיל השריון (חש"ן) • חיל ההנדסה הקרבית (חה"ן) • חיל התותחנים (חת"ם) • חיל הגנת הגבולות • חילות לשעבר: חיל האיסוף הקרבי (חא"ק) | |
מרכז אימונים | המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י) • בית הספר לקליעה, צליפה ולוחמה בטרור (מתקן אדם) • בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים (ביסלמ"ח) | |
בתי ספר לפיקוד | בית הספר לקצינים ע"ש רא"ל חיים לסקוב (בה"ד 1) • בית-הספר לפיקוד, שליטה ומטה מבצעי (בי"ס לפו"ש ומטמ"צ) • קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (קמ"פ-קמ"ג) |
זרועות, פיקודים ואגפּים | |
אגפּים | אגף אסטרטגיה ומעגל שלישי • אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה • אגף כוח האדם • אגף המבצעים • אגף המודיעין • אגף התכנון ובניין הכוח הרב-זרועי • אגף התקשוב וההגנה בסב"ר |
זרועות | זרוע היבשה • זרוע האוויר והחלל • זרוע הים |
פיקודים מרחביים | פיקוד הצפון • פיקוד המרכז • פיקוד הדרום • פיקוד העורף |
גופים נוספים | דובר צה"ל • המכללות הצבאיות • הגיס הצפוני • הגיס המטכ"לי • הפרקליטות הצבאית • הרבנות הצבאית • יחידת בתי הדין הצבאיים • מערך התמרון • מפקדת העומק • פיקוד ההכשרות והאימונים |
חילות צה"ל | |
חילות השדה | חיל הרגלים • חיל השריון • חיל התותחנים • חיל ההנדסה הקרבית • חיל הגנת הגבולות |
חילות נוספים | חיל החינוך והנוער • חיל הטכנולוגיה והאחזקה • חיל הלוגיסטיקה • חיל המודיעין • חיל משאבי האנוש • חיל המשטרה הצבאית • החיל הכללי • חיל הקשר והתקשוב • חיל הרפואה |
חילות היסטוריים | חיל המדע • חיל נשים • חיל האיסוף הקרבי |
שונות | |
מבנה צה"ל • אמצעי לחימה • מילואים • יחידות מובחרות • מבצעים • מדים • דרגות • עיטורים • כומתות • תגי כובע • תג יחידה • דגלים • דין משמעתי | |
קהילת המודיעין הישראלית | ||
---|---|---|
יחידות מודיעין בצה"ל | אגף המודיעין • חיל המודיעין • חיל האיסוף הקרבי • להק המודיעין • מספן המודיעין • מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים | |
משרד ראש הממשלה | המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים • שירות הביטחון הכללי | |
משרד החוץ | המרכז למחקר מדיני | |
משטרת ישראל | אגף המודיעין במשטרת ישראל | |
ארגונים לשעבר | נתיב (לשכת הקשר) • הלשכה לקשרי מדע • ש"י | |
ארגונים נוספים | משרד המודיעין • ועדת ראשי השירותים • המרכז למורשת המודיעין |