הר שגוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הר שגוב
אין תמונה חופשית
מידע כללי
גובה 867 מטר
מדינה ישראלישראל  ישראל
מיקום דרום הנגב
רכס הרים הרי אילת

הר שגוב הוא הר עשוי סלעי גיר בהרי אילת, על גבול ישראל עם מצרים כ־8 ק"מ מצפון להר שני, ומערבית לכביש 12. גובהו 867 מטרים, מה שהופך אותו למקום הגבוה ביותר בהרי אילת שבשטח ישראל לאחר 1979 (הסכם השלום עם מצרים והעברת חצי האי סיני לידי המצרים). אל פסגת ההר עולה דרך עפר מסומנת שחור שהיא הסתעפות של הכביש מעובדה לנטפים.[1]

סביבה ונוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההר עשוי סלעי גיר, וזה סימן שבעבר, באזור זה היה ים, ים תטיס הקדום, גופות בעלי החיים הימיים שקעו ויצרו משקע והשלדים שלהם התפרקו והפכו לסידן הפחמתי שממנו מורכבת אבן הגיר.

האקלים באזור מדברי וצחיח, וכמות המשקעים קטנה מ-100 מ"מ בשנה. מצפון להר צומח האוג הקוצני.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמו הוא כנראה מקראי שכן זהו שמו של דמות מקראית (דברי הימים א ב כא), או מהמילה נשגב, שמשמעותו מתנשא וגבוה. תרגום שמותיו הערביים של ההר הם "הר בעלת הנגב" ו"ההר הנישא". מההר נראה מזרח סיני, רכס שעירה שבסיני, הרי אילת והרי אדום.[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה מפה, מפה ומיפוי הוצאה לאור, כרך 7, עמ' 7677
  2. ^ הר שגוב
Emoji u1f3d4.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא הרים ובנושא גאוגרפיה של ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.