קלמן מגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלמן מגן
Kalman magen.jpg
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
נולד 6 בנובמבר 1929
מקום לידה וינה אוסטריהFlag of Austria.svg  אוסטריה
נפטר 10 במרץ 1974 (בגיל 44)
מקום פטירה סיני
השתייכות אצ"לIrgun.svg  אצ"ל
IDF new.png צה"ל
תקופת שירות 1948 - 1974
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

עיטורים

עיטור העוז  עיטור העוז

הנצחה

מחנה מגן סיירים

קלמן מגן (6 בנובמבר 1929 - 10 במרץ 1974) היה אלוף בצה"ל, שזכה בעיטור העוז. במהלך מלחמת יום הכיפורים קיבל את הפיקוד על עוצבת סיני (אוגדה 252) שלחמה בחזית הדרום, לאחר שנהרג מפקדה הקודם, האלוף אלברט מנדלר.

שלט הרחוב בתל אביב, המציין שהרחוב על שם קלמן מגן

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלמן מגן נולד בווינה שבאוסטריה. משפחתו עלתה לישראל והשתקעה בקריית חיים. מגן למד בבית הספר המקצועי שליד הטכניון. הוא היה פעיל מנעוריו בארגון האצ"ל, עבר במסגרתו קורס מ"כים, נטל חלק במבצעי הארגון וישב במחנה המעצר בלטרון. עם קום מדינת ישראל, הצטרף לחטיבת גבעתי של צה"ל.

במסגרת שירותו בחטיבת גבעתי, עבר קורס קצינים וקורס קציני קשר. לאחר מכן, עבר לשרת בחטיבת הצנחנים, בה שימש קצין קשר, מפקד פלוגת מפקדה ו"קצין ספורט", לאור העובדה שהיה ספורטאי מצטיין. בהמשך עבר לשרת בחטיבת גולני. בתקופה זאת נישא, ולזוג נולדו בן ובת.

בשנת 1955, בקרב על מוצבי א-צבחה שבאזור ניצנה הישראלי, פיקד מגן על יחידתו במשך שלוש שעות לאחר שנפצע בירכו, ופונה רק לאחר פינוי אחרון פקודיו. בשל כך זכה בצל"ש הרמטכ"ל שהומר מאוחר יותר לעיטור העוז. בשנת 1956, במהלך מלחמת סיני, שירת כקצין סיוע אוויר במוצב הפיקוד העליון. לאחר מלחמת סיני, עבר הסבה לשריון, שימש מפקד פלוגה ובשנת 1961 מונה למפקד קורס קציני שריון (קק"ש), ובהמשך, שימש כסגן-מפקד גדוד 82 וכמפקד הגדוד. שימש סגן מפקד חטיבה וב-1965 מונה לתפקיד קצין אג"ם במפקדת גייסות השריון.

במהלך מלחמת ששת הימים שימש מגן כקצין אג"ם של אוגדה 84 ("עוצבת הפלדה"), תחת פיקודו של האלוף ישראל טל. בשנת 1968 מונה למפקד חטיבת שריון (חטיבה 14), שאחת ממשימותיה הייתה החזקת קו התעלה. במאי 1969, במהלך מלחמת ההתשה, נפצע מרסיסי פגז ואושפז לחודש ימים. בקיץ 1970 מונה לסגן מפקד אוגדה בסיני והועלה לדרגת תת-אלוף.

ביולי 1971 יצא ללימודי היסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב. כעבור שנה מינה אותו הרמטכ"ל למפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

במלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגן אמור היה לקבל את הפיקוד על עוצבת סיני (אוגדה 252) מידי האלוף אברהם (אלברט) מנדלר ב-8 באוקטובר 1973, אולם בצהרי יום שישי, 5 באוקטובר, הוכרזה כוננות בגזרה, והמינוי נדחה. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר, פיקד מגן על הגזרה הצפונית. לאחר שמפקד האוגדה, האלוף אברהם (אלברט) מנדלר נהרג בקרבות בסיני ב-13 באוקטובר, מונה מגן למפקד והועלה לדרגת אלוף בטקס קצר בחמ"ל הפיקוד.

מגן שירת בעוצבה מאז הקמתה ונחשב למפקד מוערך. לכן, עם הגיעו לפקד על העוצבה, הצליח להחזיר את כוחות העוצבה לעשתונותיהם ולנסוך בהם ביטחון, על אף ששכלו את מפקדם. עם אוגדתו פרץ ב-18 באוקטובר אל מעבר לתעלת סואץ וסייע לכיתור הארמייה השלישית של מצרים. הוא הגיע עם כוחותיו לנמל עדבייה והתייצב על הקילומטר ה-101 מקהיר, על כביש קהיר-סואץ. הסופר ס. יזהר שהסתובב ברחבי סיני כמרצה באוגדה של מגן סיפר עליו:

Cquote2.svg

בכל פעם שמגן מופיע באופק, האוהל נעשה פתאום גדול יותר, מואר יותר וסביבו שקט יותר וגם נוח יותר, ופשוט כולם יודעים שקלמן חזר, שהנה הוא כאן.

Cquote3.svg

עם הגעת הרגיעה, התמסר מגן לתנופת בנייה ושיקום. לאחר חתימת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים, בקילומטר ה-101, נרתמה העוצבה ליצירת הקו החדש, 10 ק"מ מזרחית לתעלת סואץ, ולקליטת טנקים חדשים.

בבוקר יום שבת, 10 במרץ 1974, מצאו אותו חייליו של מגן בקרונו ללא רוח חיים, לאחר שנדם לבו. הוא נטמן בבית הקברות הצבאי קריית שאול,[1] סמוך לקודמו בתפקיד, האלוף אלברט מנדלר.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו של מגן קרוי מחנה מגן סיירים בבקעת סיירים, ששימש עד שנת 2009 כבסיס בית הספר לשריון (ביסל"ש), ומשמש מאז כבית הספר לאיסוף קרבי (ביסל"ק).

מגן הונצח גם בערים באר שבע, בית שמש ובתל אביב (באזור "דרום הקריה", הסמוך למתחם שרונה - ברחוב בו שוכנים אולפן הרדיו והמשרדים של קול ישראל).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלמן מגן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]