בייסבול – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ראו גם: אליפות אירופה בבייסבול
שורה 19: שורה 19:
:שלוש הכשלות פוסלות את החובט אולם כדור שנחבט מחוץ לתחום המשחק לא יכול להחשב ככדור מכשיל שלישי ולגרום לפסילת החובט.
:שלוש הכשלות פוסלות את החובט אולם כדור שנחבט מחוץ לתחום המשחק לא יכול להחשב ככדור מכשיל שלישי ולגרום לפסילת החובט.
* '''הגשה לא מוצלחת''' (ball) - כדור שמוגש מחוץ לתחום המכשיל והחובט אינו מנסה לחבוט בו. אחרי ארבע הגשות כאלו החובט ניגש חופשי לתחנה הראשונה (נקרא walk).
* '''הגשה לא מוצלחת''' (ball) - כדור שמוגש מחוץ לתחום המכשיל והחובט אינו מנסה לחבוט בו. אחרי ארבע הגשות כאלו החובט ניגש חופשי לתחנה הראשונה (נקרא walk).
* '''גישה חופשית''' (walk) - גישה חופשית של החובט לתחנה הראשונה לאחר ארבע הגשות לא מוצלחות (balls) של המגיש.
* '''גישה חופשית''' (walk) - גישה חופשית של החובט לתחנה הראשונה לאחר ארבע הגשות לא מוצלחות (balls) של המגיש או פגיעה של הכדור שזרק המגיש בחובט.
:אם כבר יש שחקן בבסיס הראשון הוא יתקדם לשני, אם יש שחקנים בשני הבסיסים הראשונים שניהם יתקדמו ואם ישנם רצים בשלושת הבסיסים (bases loaded) שלושתם יתקדמו והקבוצה החובטת תקבל נקודה :(walked run)
* '''תחום המכשיל''' (strike zone) - מעל בסיס הבית, מגובה הברכיים של החובט ועד גובה תחתית החזה (נקודת האמצע בין הכתפיים לחגורה).
* '''תחום המכשיל''' (strike zone) - מעל בסיס הבית, מגובה הברכיים של החובט ועד גובה תחתית החזה (נקודת האמצע בין הכתפיים לחגורה).
* '''פסילה''' (out) - פסילה של החובט אם הכדור שלו נתפס באוויר או אם נפסקו נגדו 3 הכשלות (סטרייקים) או שלא הספיק להגיע לבסיס הראשון לפני שהמגן על הבסיס הראשון דרך עליו כשהכדור בידו.
* '''פסילה''' (out) - פסילה של החובט אם הכדור שלו נתפס באוויר או אם נפסקו נגדו 3 הכשלות (סטרייקים) או שלא הספיק להגיע לבסיס הראשון לפני שהמגן על הבסיס הראשון דרך עליו כשהכדור בידו.

גרסה מ־00:50, 16 באוגוסט 2010

אצטדיון בוש, סנט לואיס, מיזורי
אצטדיון שיי, המגרש הביתי לשעבר של הניו יורק מטס
שחקן כדור הבסיס זק גרינקי.

כדור בסיס או בייסבולאנגלית: Baseball) הוא ספורט קבוצתי שבו כדור קשה וקטן כגודל אגרוף נזרק ונחבט על ידי מחבט. הניקוד כרוך בריצה ונגיעה בסימנים על האדמה הנקראים "בסיסים", ומכאן שמו של המשחק. כדור המשחק עצמו נקרא גם הוא בייסבול. כדור בסיס נקרא לעתים "הארדבול" (כדור קשה) כדי להבדיל את משחק זה ממשחקים דומים לו כמו הסופטבול ואחרים. מטרת המשחק היא להביא שחקן אל בסיס הבית מבלי שנפסל במהלך הריצה.

המשחק נפוץ בעיקר בארצות הברית, בה הוא נחשב כספורט לאומי. הליגה הבכירה בצפון אמריקה נקראת MLB והיא מורכבת משתי ליגות, הנשיונל ליג והאמריקן ליג, כל אחת מהן מחולקת לבתים לפי אזור גאוגרפי: מזרח, מרכז ומערב.

מהלך המשחק

המשחק המקצועני נמשך תשעה סיבובים (innings) (נקראים גם משחקונים) כאשר לסירוגין קבוצה אחת חובטת והקבוצה היריבה נמצאת בהגנה בשדה. במשחק יש ארבעה "בסיסים", בסיס הבית ושלושה בסיסים הממוספרים מ-1 ועד 3. אפשר לעבור מבסיס מסוים לבא אחרי חבטה מוצלחת בכדור של הקבוצה התוקפת, אך אפשר גם "לגנוב" בסיס בריצה בעת שהמגיש מתכונן להגשה. חצי סיבוב נגמר אחרי שהקבוצה בשדה פוסלת שלושה חובטים של היריב. ישנן שלוש דרכים עיקריות לפסול חובט (הנקרא batter) : לתפוס את הכדור שנחבט בעודו באוויר, למסור את הכדור לשחקן ההגנה שבאחד הבסיסים לפני שהחובט הגיע לאותו בסיס או על ידי שלוש הגשות מכשילות (strikes) על ידי המגיש (pitcher). המשחק נגמר לאחר תשעה סיבובים. אחרי חבטה מוצלחת, רץ החובט נגד כוון השעון בקו ישר לבסיס הראשון. קבוצה משיגה נקודה (run) כאשר אחד החובטים שלה (שמזמן הגעתו לבסיס נקרא runner) מצליח להקיף את כל הבסיסים ללא פסילה ולהגיע לבסיס האם. חבטה שהביאה את החובט בבטחה לבסיס הראשון נקראת "סינגל" (Single או Base hit), לבסיס השני - "דאבל" (Double) ולבסיס השלישי - "טריפל" (Triple). חבטה השולחת את הכדור אל מחוץ למגרש, אך בתחום החוקי (המשולש ששוקיו יוצאות מבסיס הבית, ועוברות דרך הבסיס הראשון והבסיס השלישי) נקראת 'home run' והשחקן שחבט מקיף את כל הבסיסים עד בסיס הבית ויחד איתו כל אחד מהשחקנים שהיו על הבסיסים. אם הכדור יוצא מגבולות המגרש לאחר שנגע בקרקע התוצאה היא "דאבל אוטומטי" (ground rule double) ובו כל השחקנים על הבסיסים והחובט מתקדמים שני בסיסים.

במשחק הביסבול אין תיקו, אם יש שויון בנקודות לאחר תשעה סיבובים, ימשיכו הקבוצות לסיבובים נוספים (Extra innings) עד אשר ישבר השוויון.

מושגים במשחק

  • הכשלה (strike) - מושג המתאר הצלחה של המגיש. הגשה מכשילה באחת משלוש הצורות הבאות:
    • החובט מנסה לחבוט ומפספס. האלה צריכה לעבור מרחק מסוים על מנת שהנסיון יחשב כהכשלה. אם לא עברה מרחק זה, יחשב הדבר כאילו לא ניסה לחבוט
    • המגיש הגיש היטב כדור לתחום המכשיל (strike zone). לא משנה אם החובט ניסה או לא ניסה לחבוט בו
    • כדור נחבט מחוץ לתחום המשחק (foul ball)
שלוש הכשלות פוסלות את החובט אולם כדור שנחבט מחוץ לתחום המשחק לא יכול להחשב ככדור מכשיל שלישי ולגרום לפסילת החובט.
  • הגשה לא מוצלחת (ball) - כדור שמוגש מחוץ לתחום המכשיל והחובט אינו מנסה לחבוט בו. אחרי ארבע הגשות כאלו החובט ניגש חופשי לתחנה הראשונה (נקרא walk).
  • גישה חופשית (walk) - גישה חופשית של החובט לתחנה הראשונה לאחר ארבע הגשות לא מוצלחות (balls) של המגיש או פגיעה של הכדור שזרק המגיש בחובט.
אם כבר יש שחקן בבסיס הראשון הוא יתקדם לשני, אם יש שחקנים בשני הבסיסים הראשונים שניהם יתקדמו ואם ישנם רצים בשלושת הבסיסים (bases loaded) שלושתם יתקדמו והקבוצה החובטת תקבל נקודה :(walked run)
  • תחום המכשיל (strike zone) - מעל בסיס הבית, מגובה הברכיים של החובט ועד גובה תחתית החזה (נקודת האמצע בין הכתפיים לחגורה).
  • פסילה (out) - פסילה של החובט אם הכדור שלו נתפס באוויר או אם נפסקו נגדו 3 הכשלות (סטרייקים) או שלא הספיק להגיע לבסיס הראשון לפני שהמגן על הבסיס הראשון דרך עליו כשהכדור בידו.
פסילת אחד מקודמיו של החובט שהגיע כבר לאחד הבסיסים (ה-runner) נעשית בעיקר על ידי נגיעה בו בכדור כשהוא אינו נמצא על בסיס או העברת הכדור אל הבסיס אליו הוא מנסה להתקדם באותו זמן.

התפקידים במשחק

בכל קבוצה משחקים תשעה שחקני שדה. התפקידים בשדה הם:

  • מגיש (pitcher) - זורק את הכדור לחובט. זהו השחקן המרכזי במשחק, הוא עומד במקום מוגבה וזורק את הכדור (מגיש את הכדור) כך ששחקן ההתקפה מהקבוצה היריבה יחמיץ את הכדור או יכה אותו על שחקן מקבוצת ההגנה.
  • תופס (catcher) - תופס את הכדור הנזרק על ידי המגיש ומגן על בסיס האם.
  • בסיס ראשון (first base)
  • בסיס שני (second base)
  • עוצר ביניים (short stop) - עומד בין הבסיס השני והשלישי.
  • בסיס שלישי (third base)
  • שמאל השדה (left field)
  • מרכז השדה (center field)
  • ימין השדה (right field)

שלושת שחקני השדה יחד נקראים שחקני "שדה חוץ" (out field) והאזור בו משחקים שאר השחקנים נקרא "שדה פנים" (in field).

שמות נוספים של המשתתפים במשחק:

  • חובט (batter או hitter)
  • חובט נבחר (designated hitter) - שחקן זה קיים רק באמריקן ליג של ה-MLB, הוא לא משחק בהגנה ותפקידו הוא לחבוט במקום המגיש. (הסיבה היא שהמגישים מתאמנים בעיקר על הגשות ולא על חבטות, לכן הם בדרך כלל חלשים בתחום זה. למרות זאת, בליגה הלאומית של ה-MLB המגיש גם משתתף בסבב החובטים.)
  • שופט (umpire) - בכל משחק יש לפחות שופט אחד, העומד מאחורי התופס (catcher) כדי לראות מקרוב האם הזריקות של המגיש הן מוצלחות (strikes) או לא (balls). בליגות המקצועניות יש גם שופט ליד כל בסיס, כדי לראות מקרוב את מהלכי המשחק, הדורשים הבחנה מקרוב. בסדרות הפלייאוף של ליגת ה-MLB, מוצבים גם שני שופטים בשדה הרחוק (outfield) כדי לעמוד מקרוב על תפיסות הכדור של שחקני החוץ.

במקרה של מחלוקת בין השופטים, יכריע השופט הראשי לאותו משחק, העומד מאחורי בסיס הבית.

סטטיסטיקה

בביסבול הסטטיסטיקה מהווה חלק חשוב מאוד במשחק, על פיה נמדדים השחקנים והיא מפורטת מאד, עד כדי כך שכל מהלך במשחק מחושב לסטטיסטיקה על ידי שופטי סטטיסטיקה מיוחדים. ישנה סטטיסטיקה למגישים (Pitching Stats), לחובטים (Hitting Stats) ולשחקני שדה (Fielding Stats).

מושגי בסיס בסטטיסטיקה:

חובטים-

  • חבטות (Hits)- מספר הפעמים שהחובט הצליח להגיע בבטחה לבסיס הראשון לפחות.
  • ממוצע חבטות (Batting Average)- מספר החבטות המוצלחות מתוך מספר הפעמים שהשחקן עלה לחבוט.
  • רצים שהובאו הביתה (Runs Batted In)- כמה רצים נכנסו הביתה (כלומר זיכו את הקבוצה בנקודה) כתוצאה מהחבטות של השחקן.
  • הום ראנס (Home Runs)- מספר הפעמים בהם חבט השחקן את הכדור מחוץ למגרש בתחום החוקי ורץ אוטומטית הביתה. יש גם אפשרות שחובט יצליח לבצע הום ראן מבלי להכות את הכדור מחוץ למגרש, אך זה נדיר מאד. הום ראן שווה בין נקודה אחת ל-4 נקודות על פי מספר שחקני ההתקפה בבסיסים השונים. במידה ואין שחקנים בבסיסים רק החובט מבצע הקפה ומזכה את קבוצתו בנקודה. כל שחקן נוסף שהיה באחד הבסיסים, ירוץ לבסיס הבית ויזכה את הקבוצה בנקודה נוספת.
  • גראנד סלאם היא חבטת הום ראן בזמן שכל הבסיסים היו מאוישים בשחקני הקבוצה של החובט. הגראנד סלאם מעניק לקבוצה ארבע נקודות.
  • גניבה (Steal) - מצב בו רץ אשר הגיע לאחד הבסיסים אינו ממתין לחבטה של חברו לקבוצה, אלא "גונב" את הבסיס הבא בזמן שהמגיש זורק או מתכונן לזריקה.

מגישים-

  • ניצחונות (Wins)- מספר המשחקים בהם המגיש נתן לקבוצתו את הניצחון (כלומר, כשהוא עזב את המשחק קבוצתו הייתה ביתרון שנשמר עד סוף המשחק). מגיש שמתחיל את המשחק יידרש להגיש מספר מינימלי של סיבובים כדי שהניצחון יירשם לזכותו. דרישה זו אינה קיימת לגבי מגיש מחליף.
  • שמירות (Saves)- מספר המשחקים בהם נכנס המגיש המחליף למשחק כאשר קבוצתו הובילה בשלושה רצים לכל היותר ולא איבדה את היתרון עד סוף המשחק, את השמירה מקבל רק המגיש המחליף שסיים את המשחק.
  • ממוצע רצים (Earned Run Average)- כמה נקודות למשחק (לתשעה סיבובים) מרשה המגיש לקבוצה היריבה.

שחקני שדה-

  • הוצאות (Putouts)- מספר הפעמים בהם שחקן השדה פסל שחקנים מהקבוצה היריבה.
  • אסיסטים (Assists)- מספר הפעמים בהם נפסל שחקן יריב בעקבות מסירה של שחקן השדה. יש לציין כי בבייסבול, בניגוד לכדורסל למשל, שחקן השדה יקבל אסיסט גם אם לא נפסל שחקן היריב בשל "טעות" של השחקן שאליו נמסר הכדור.
  • טעויות (Errors)- מקרים שבהם לדעת שופטי הסטטיסטיקה שחקן השדה היה צריך לפסול שחקן יריב אך לא הצליח. במידה ושחקן היריב שלא נפסל מצליח להשיג נקודה, זו לא תיזקף לחובת ממוצע הרצים (ERA) של מגיש הקבוצה היריבה.
  • אחוזי משחק שדה (Fielding Percentage)- אחוזי ההצלחה של השחקן בפסילת שחקני יריב (הוצאות ואסיסטים) מתוך האפשרויות שהיו לו (הוצאות, אסיסטים וטעויות).

פני הענף והיסטוריה

הבייסבול פופולרי בארצות אמריקה ובמזרח אסיה. ביפן, הרפובליקה הדומיניקנית, קובה, פנמה, דרום קוריאה ובכמה ארצות אחרות זהו הספורט הפופולרי ביותר. הבייסבול הוא ענף הספורט הלאומי של ארצות הברית - למרות שאחוזי הצפייה הגדולים ביותר למשחק ספורט שמשודר בטלוויזיה, שייכים באופן מסורתי לגמר ליגת הפוטבול - משחק הסופרבול. ליגת הבייסבול המובילה היא המייג'ור ליג בייסבול או בראשי תיבות MLB, ומשחקות בה 29 קבוצות מארצות הברית ואחת מהעיר טורונטו שבקנדה. ה-MLB מחולק לשתי ליגות, אמריקן ליג ונשיונל ליג, אשר בכל אחת מהן שלושה בתים: מזרח, מרכז ומערב. בסדרת האליפות, הנקראת וורלד סיריס (World Series), מתמודדת אלופת הנשיונל ליג נגד אלופת האמריקן ליג בסדרת הטוב משבעה משחקים. בנוסף ל-MLB, פועלות בצפון אמריקה ליגות משנה רבות בהן מתחילים מרבית השחקנים את דרכם המקצוענית. מחוץ לארצות הברית, הליגה הבולטת היא זו של יפן.

בייסבול היה במשך שנים ענף אולימפי, אך בשנת 2005 החליט הוועד האולימפי הבינלאומי להוציא את הענף מהתוכנית של האולימפיאדה שתערך בשנת 2012 בלונדון. החלטה זו נתקבלה בעיקר בשל העובדה שהשחקנים הטובים ביותר של כל המדינות משחקים ב-MLB – שמשחקיה נערכים, כמו האולימפיאדה, בחודשי הקיץ. סיבה נוספת היא שההקפדה על בדיקות לגילוי שימוש בסמים והענישה של מי שנתפסים ב-MLB אינה מחמירה כמו בספורט האולימפי. לפיכך, טורניר הבייסבול באולימפיאדת בייג'ינג (2008) היה הטורניר האולימפי האחרון.

בשנת 2006 נערכה אליפות העולם הראשונה. 16 נבחרות שיחקו באליפות בארבעה בתים בשיטת ליגה של סיבוב אחד. שני בתים שוחקו בארצות הברית, אחד ביפן ואחד בפוארטו ריקו. שתי הראשונות מכל בית עלו לבתי רבע הגמר (ארבע קבוצות בכל בית) שנערכו גם הם בשיטת ליגה: האחד בארצות הברית והשני בפוארטו ריקו. לחצי הגמר עלו שתי הראשונות מכל בית. משחקי חצי הגמר והגמר נערכו באצטדיון 'PETCO Park' שבסן דייגו, קליפורניה. באופן מפתיע הזוכה הייתה יפן שהביסה בגמר את קובה. בחצי הגמר ניצחה יפן את דרום קוריאה שלא נוצחה עד לאותו משחק וכבר ניצחה את יפן פעמיים באליפות (בכל אחד מהסיבובים המוקדמים). יפן כבר הייתה עם רגל אחת מחוץ לתחרות לאחר שהפסידה לארצות הברית ולדרום קוריאה בבית רבע הגמר, אך בשל הפסד מפתיע של ארצות הברית למקסיקו במשחק שבו הייתה חייבת לנצח עלתה יפן לחצי הגמר במקום האמריקאים.

ראו גם

קישורים חיצוניים


תבנית:Link FAתבנית:Link FA

תבנית:Link FA תבנית:Link FA תבנית:Link FA

תבנית:Link GA תבנית:Link GA