ספר ישעיהו – הבדלי גרסאות
| שורה 13: | שורה 13: | ||
על פי האמור לעיל בדבר טווח הזמנים הארוך שעליו מדבר הספר, הסיקו חוקרי [[ביקורת המקרא]] כי הספר מתחלק לשניים, וכנראה נכתב על ידי שני נביאים שונים, שספרם נאסף לספר אחד, המכונים "ישעיהו הראשון" ו"ישעיהו השני" (אפשרות זו אף רמוזה כבר בפירושו של ר' [[אברהם בן עזרא]]). מבחינת הפרקים הם מחולקים מפרק א'-ל"ט ומפרק מ' עד הסוף. יש אשר הגדילו וחילקו את הפרק לשלושה נביאים ויותר. |
על פי האמור לעיל בדבר טווח הזמנים הארוך שעליו מדבר הספר, הסיקו חוקרי [[ביקורת המקרא]] כי הספר מתחלק לשניים, וכנראה נכתב על ידי שני נביאים שונים, שספרם נאסף לספר אחד, המכונים "ישעיהו הראשון" ו"ישעיהו השני" (אפשרות זו אף רמוזה כבר בפירושו של ר' [[אברהם בן עזרא]]). מבחינת הפרקים הם מחולקים מפרק א'-ל"ט ומפרק מ' עד הסוף. יש אשר הגדילו וחילקו את הפרק לשלושה נביאים ויותר. |
||
כנגד תפיסה זו יצאו פרשנים מסורתיים, כגון [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]], אשר טען שהסיבה היחידה לפרשנות כזו היא כפירה באפשרות ה[[נבואה]], ו[[רחל מרגליות]], אשר טענה מכוח ראיות סגנוניות כי מטבעות לשון ייחודיות לישעיהו קיימות בשני הספרים כאחד, ומכאן שהספר אחד הוא. טענה נוספת שהועלתה היא שאין זכר להיותו של הספר מחולק לשניים, וגם ב[[מגילות הגנוזות]] לא נמצא שום רמז לכך. במענה לשאלה כיצד יכול הנביא לומר לעם נבואות שאינן רלוונטיות לדור, הוצע הפתרון שהללו הועברו בחשאי, על ידי בית מדרשו של ישעיהו, "לימודיו" (על בסיס הפסוק "צור תעודה חתום תורה בלִמֻדַי" (ח, טז)), ופורסמו רק בתקופת שיבת ציון. |
כנגד תפיסה זו יצאו פרשנים מסורתיים, כגון [[שמואל דוד לוצאטו|שד"ל]], אשר טען שהסיבה היחידה לפרשנות כזו היא כפירה באפשרות ה[[נבואה]], ו[[רחל מרגליות]], אשר טענה מכוח ראיות סגנוניות כי מטבעות לשון ייחודיות לישעיהו קיימות בשני הספרים כאחד, ומכאן שהספר אחד הוא. טענה נוספת שהועלתה היא שאין זכר להיותו של הספר מחולק לשניים, וגם ב[[מגילות הגנוזות]] לא נמצא שום רמז לכך. במענה לשאלה כיצד יכול הנביא לומר לעם נבואות שאינן רלוונטיות לדור, הוצע הפתרון שהללו הועברו בחשאי, על ידי בית מדרשו של ישעיהו, "לימודיו" (על בסיס הפסוק "צור תעודה חתום תורה בלִמֻדַי" (ח, טז)), ופורסמו רק בתקופת שיבת ציון. |
||
==על דמותו של ישעיהו== |
==על דמותו של ישעיהו== |
||
גרסה מ־17:37, 19 בינואר 2006
ספר ישעיהו הינו אחד מספרי התנ"ך ועוסק בנבואות הנביא ישעיהו בן אמוץ.
תוכן הספר
ע"פ הכתוב בתחילת הספר ישעיהו התנבא בתקופת מלכי יהודה - משנת מותו של המלך עוזיהו (757 לפנה"ס), דרך מלכות יותם, אחז, חזקיהו ועד סוף ימי מנשה.
למרות זאת, מפרק מ' עוסקת הנבואה, ככל הנראה, בתקופת העלייה מבבל והצהרת כורש, קרי כ-200 שנה לאחר הזמן הכתוב בתחילת הספר.
בדומה לרוב הנביאים, ישעיהו עוסק בעיקר במוסר ובמצוות "גדולות", ולא בדקדוקי המצוות הפורמליות של הדת. בפרקים הראשונים מדבר ישעיהו נחרצות כנגד בני דורו, המושחתים והמסואבים - "ידיכם דמים מלאו". אך בצד נבואות הזעם, שאין חריפות כמותן בכל ספרי התנ"ך, נמצאות גם נבואות נחמה, שמתארות את חזרת עם ישראל לגדולתו.
שני ישעיהו?
על פי האמור לעיל בדבר טווח הזמנים הארוך שעליו מדבר הספר, הסיקו חוקרי ביקורת המקרא כי הספר מתחלק לשניים, וכנראה נכתב על ידי שני נביאים שונים, שספרם נאסף לספר אחד, המכונים "ישעיהו הראשון" ו"ישעיהו השני" (אפשרות זו אף רמוזה כבר בפירושו של ר' אברהם בן עזרא). מבחינת הפרקים הם מחולקים מפרק א'-ל"ט ומפרק מ' עד הסוף. יש אשר הגדילו וחילקו את הפרק לשלושה נביאים ויותר.
כנגד תפיסה זו יצאו פרשנים מסורתיים, כגון שד"ל, אשר טען שהסיבה היחידה לפרשנות כזו היא כפירה באפשרות הנבואה, ורחל מרגליות, אשר טענה מכוח ראיות סגנוניות כי מטבעות לשון ייחודיות לישעיהו קיימות בשני הספרים כאחד, ומכאן שהספר אחד הוא. טענה נוספת שהועלתה היא שאין זכר להיותו של הספר מחולק לשניים, וגם במגילות הגנוזות לא נמצא שום רמז לכך. במענה לשאלה כיצד יכול הנביא לומר לעם נבואות שאינן רלוונטיות לדור, הוצע הפתרון שהללו הועברו בחשאי, על ידי בית מדרשו של ישעיהו, "לימודיו" (על בסיס הפסוק "צור תעודה חתום תורה בלִמֻדַי" (ח, טז)), ופורסמו רק בתקופת שיבת ציון.
על דמותו של ישעיהו
ישעיהו היה מעורה במדיניות יהודה ומקורב לבית המלכות. עמדתו הייתה כי אלוהים הוא ששילח את אשור ביהודה והוא יצילנה מיד סנחריב. מן העמדה הזאת נבע העידוד שהעניק ישעיהו לחזקיהו, שלא להיכנע למלך אשור. נבואותיו עוסקות בתפיסה שהחזרה בתשובה יכולה לכפר על החטאים, במלחמה בעוול החברתי, במלחמה נגד התפיסה שרווחה אז, שהקורבנות מכפרים גם ללא תשובה, ובעבודה זרה.
קישורים חיצוניים
- ספר ישעיהו באינטרנט
- ישעיהו הנביא ומיכה בן דורו - חנוך רביב
ראו גם
לקריאה נוספת
- רחל מרגליות, אחד היה ישעיהו, הוצאת יהושע צ'צ'יק, תל אביב תש"ד (1944).