מיכה ביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכה ביטון
לידה 21 באוקטובר 1964 (בן 59)
ישראלישראל שדרות, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985
סוגה רוק - אתני
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה שירה, גיטרה
שיתופי פעולה בולטים טאנארא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכה ביטון (נולד ב-21 באוקטובר 1964) הוא סולן, גיטריסט ומלחין ישראלי, בעבר ממובילי להקת "טאנארא".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטון הוא יליד העיר שדרות, גדל במשפחה בת עשרה ילדים והתייתם מאביו בגיל תשע. בשל הקשיים במשפחתו נשלח למשפחת אומנה בירושלים, במשפחתה של הסופרת גלילה רון פדר, שנתנה לו להיות הקורא הראשון של ספרים בסדרה "אל עצמי". לאחר ארבע שנים במחיצתם, עבר להתגורר בקיבוץ נצר סרני. בשנות ה-90 פרץ עם הלהקה הראשונה שהקים, "טאנארא". בארץ נחשב כאחד מחלוצי ז'אנר הרוק - אתני, יחד עם להקות כמו "כנסיית השכל", "טיפקס" ו"שפתיים", שיצאו אף הן משדרות.

לאורך שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, הופיע מיכה עם להקת "מייקל ביט" והם ביצעו שירים של בוב דילן, אמריקה, קרוסבי סטילס נאש ויאנג, ג'ון דנוור ועוד. הלהקה הופיעה בהצלחה בכל הארץ.

באלבום "נשימה עמוקה" תרגם מיכה את "שרה", שירו של בוב דילן, כביטוי לאהבתו לדילן ולאלבום "Desire" שמלווה אותו מאז נעוריו ועד היום.

ביטון ביצע את שיר הנושא של הסרט "אל עצמי" (1988) אותו כתבה חנה גולדברג והלחין אילן וירצברג, שזכה להצלחה.

את סיפורו האישי הפך למופע בשם "בין שדרות לירושלים", אותו העלה ברחבי הארץ.

טאנארא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994, בעיצומו של גל הלהקות המקומיות בשדרות, הקים ביטון את להקת "טאנארא" עם אורי ראובן, יוסי אנקרי ודוד אדרי. ב-1996 יצא אלבום הבכורה של הלהקה. את שירי האלבום כתב והלחין ביטון, ביניהם "אזור הדימדומים", ו"אתה לך ואני לי". "טאנארא" שילבה רוק מערבי עם מוזיקה מרוקאית, ישראלית וים תיכונית. באותה שנה נערך בשדרות מופע רוק, בו השתתפה גם להקת "טאנארא".

ביטון סומן כאחת החוליות החזקות מבין המוזיקאים שיצאו באותה תקופה משדרות ונכלל ברשימת "השמות הבאים במוזיקה הישראלית". שלא כמותם, הוא לא נדד בחזרה אל העיר הגדולה, אלא העדיף להשקיע את עצמו בחינוך, בהוראת מוזיקה ותיאטרון, ובהקמת מרכז לאמנויות הבמה בשדרות, אותו הוא ניהל.

לאחר התפרקות הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2005 יצא האלבום "נוסע בזמן" וב-2008 יצא "הצד המואר", אלבומים שזכו להערכה רבה. במהלך שנת 2010 יצא האלבום "נשימה עמוקה", מתוכו הצליח השיר "שיבוא". באפריל 2014 יצא האלבום "כמו מים". ב2015 יצא אלבום בהופעה חיה ״מיכה ביטון live” . ב2016 יצא ״מיכה וליסה״ אלבום מזמורים מספר תהילים שאת כולם מיכה הלחין מלבד שלושה שירים שגם כתב וגם הלחין.

ב2017 יצא האלבום ״מפרש געגועים״ אלבום שאת כל המילים כתב יניב אלמוג ומיכה הלחין ביצע והפיק מוסיקלית.

ב 4 באוגוסט 2017, הפיק ביטון את "בושה בחסד", שירו של המוסיקאי חנן יה (חנן-יה ישראל בוהדנה) וביצע אותו יחד איתו.

במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שהה ביטון בביתו זה 33 שנה במושב נתיב העשרה יחד עם משפחתו, וניצל. ב-28 בדצמבר הוציא חידוש לשיר "שיבוא" יחד עם המוזיקאים אהוד בנאי, שלומי שבת ולאה שבת.[1] השיר הגיע למקום ה-20 במצעד השבועי של מדיה פורסט.[2]

ביטון נשוי לנעמה, ומתגורר מאז 1991 במושב נתיב העשרה[3].

במהדורת שישי מרץ 2024 התראיין בין היתר על חייו כילד אומנה אצל הסופרת גלילה רון פדר והתנערותה ממנו בעקבות טענתו כי הוא הדמות של ציון כהן, גיבור סדרת הספרים שלה "אל עצמי".[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]