מלחמת הבלקן השנייה
 | ||||||||||||||||||
| חיילים סרבים במלחמה | ||||||||||||||||||
| מערכה: מלחמות הבלקן | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 29 ביוני 1913 – 30 ביולי 1913 (4 שבועות ו־4 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מלחמה לפני | מלחמת הבלקן הראשונה | |||||||||||||||||
| מקום | המלחמה נערכה בחבל הבלקן | |||||||||||||||||
| תוצאה | תבוסת בולגריה והפסד כל השטחים שכבשה במלחמה הראשונה על פי הסכם בוקרשט (1913). מקדוניה, התחלקה בין יוון לסרביה. אדירנה חזרה לאימפריה העות'מאנית. דרום דוברוג'ה עברה לרומניה. | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
המלחמה הבלקנית השנייה פרצה ב-1913 בין בולגריה מצד אחד לבין יוון וסרביה מהצד השני.
המלחמה הבלקנית השנייה היוותה המשך למלחמת הבלקן הראשונה שבה כבשו בעלי הברית הבלקנים (בולגריה, יוון, סרביה ומונטנגרו) שטחים שהוחזקו על ידי האימפריה העות'מאנית במקדוניה ובתראקיה.
המלחמה הבלקנית השנייה נבעה מתוצאות המלחמה הראשונה. בולגריה הרגישה מקופחת מחלוקת מקדוניה בין יוון וסרביה מבלי לתת לה חלק מהשטחים. רוסיה, המעצמה האזורית ובעלת בריתם של שני הצדדים, ניסתה לתווך בסכסוך אך ללא הועיל.
המלחמה החלה, בצורה מוגבלת, כבר ב-29 ביוני 1913, עם הפקודות שקיבל הצבא הבולגרי להתקפה מוגבלת כנגד עמדות של הצבא היווני והצבא הסרבי. המותקפים ראו עצמם כקורבנות ואת הבולגרים כתוקפן.
צבאות סרביה ויוון הדפו את המתקפה הבולגרית וכוחות צבא שלהן נכנסו במתקפת נגד לתוך בולגריה. רומניה ניצלה את חולשתה של בולגריה ואת העובדה שהצבא הבולגרי היה עסוק בלחימה נגד צבאות יוון וסרביה ואף על פי שלא הייתה שותפה למלחמת הבלקן הראשונה, ולא היו לה טענות שנבעו מסיום מלחמה זו, פלש צבא רומניה לאזור דוברוג'ה אשר לחופי הים השחור ורומניה השתלטה על חבל הארץ.
לאחר שרומניה פלשה לבולגריה מצפון והשתלטה על שטח נרחב מבלי שהיה לבולגרים כוח לעמוד נגדה, החליטו אף העות'מאנים לנצל את ההזדמנות ולהחזיר לידיהם את השטחים שאיבדו לטובת בולגריה לאחר מלחמת הבלקן הראשונה. לנוכח הצבא העות'מאני המתקרב נסוגו הכוחות הבולגרים שסבלו מנחיתות מספרית משמעותית, והעות'מאנים כבשו את העיר אדירנה (אדריאנופול) מחדש, ללא קרב. ב-20 ביולי 1913 חצו העות'מאנים את קו הגבול הישן ופלשו אל תוך בולגריה עצמה, תוך שהם כובשים חלקים מתראקיה. הפלישה העות'מאנית, עוד יותר מאשר הרומנית, עוררה בהלה בקרב האיכרים הבולגרים ורבים מהם ברחו להרים. נטען גם כי העות'מאנים ביצעו פשעי מלחמה נגד הבולגרים בתראקיה המזרחית.
המלחמה פירקה את הברית הבולגרית-רוסית וגרמה להעתקת התמיכה הרוסית מבולגריה לסרביה, ברית שעודדה רגשות לאומיים בסרביה והייתה אחת הסיבות (אם לא העיקרית שבהן) לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
בסיום המלחמה, בהסכם בוקרשט, נמחקו כל הישגיה של בולגריה מהמלחמה הראשונה. חלק מאזור דוברוג'ה אשר לחופי הים השחור, הקרוי הקדרילטר, עבר משליטת בולגריה לרומניה. יוון קיבלה את השטחים של אזור סלוניקי וסרביה את מקדוניה. כתוצאה מהשינויים הפכה סרביה למעצמה האזורית בבלקנים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות ארכיון מהמלחמה (בבולגרית).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Philip S. Jowett, Armies of the Balkan Wars 1912-1913, עמוד 9 באתר גוגל ספרים (באנגלית).
| היסטוריה של בולגריה | ||
|---|---|---|
| ממלכת אודריסה • השלטון הרומי • בולגריה הישנה • הממלכה הבולגרית הראשונה • הממלכה הבולגרית השנייה • בולגריה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית • המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) • נסיכות בולגריה | 
| |
| ממלכת בולגריה | מלחמת בולגריה–סרביה (1885) • מלחמת הבלקן הראשונה • מלחמת הבלקן השנייה • בולגריה במלחמת העולם הראשונה • בולגריה במלחמת העולם השנייה | |
| הרפובליקה העממית של בולגריה • יהדות בולגריה | ||
