מרדכי שלמה פרידמן
 | |||
| רבי מרדכי שלמה פרידמן | |||
| לידה |
15 באוקטובר 1891 בויאן, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
2 במרץ 1971 (בגיל 79) ניו יורק, ארצות הברית | ||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||
| מדינה |
ארצות הברית | ||
| השכלה |
ישיבה | ||
| תקופת הפעילות |
? – 2 במרץ 1971 | ||
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר | ||
| |||
  | |||
רבי מרדכי שלמה פרידמן (י"ג בתשרי תרנ"א, 27 בספטמבר 1890; בויאן – ה' באדר תשל"א, 2 במרץ 1971) היה האדמו"ר מבויאן בניו יורק. לאחר השואה היה אדמו"רה המרכזי של החסידות. כיהן כחבר מועצת גדולי התורה בארצות הברית וכנשיא אגודת האדמו"רים בארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבויאן למלכה בת רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא ולרבי יצחק, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין. בשנת תרס"ח נישא לחוה שרה בתו של רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז' (בן דודו של אביו[1]).
בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט יחד עם אביו ואחיו לווינה. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ז (1917), נשאר בווינה יחד עם אמו וכיהן שם באדמו"רות. בשנת תרפ"ה ביקר בארצות הברית וחסידי בית רוז'ין שם ביקשו ממנו להישאר ולכהן להם כאדמו"ר. חסידי רוז'ין בדרוהוביטש גם הם ביקשו ממנו לכהן כאדמו"ר. הוא חשש לנסוע לארצות הברית עקב חינוך הבנים, אך דודו רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב תמך בכך באמרו שיחזק שם את מצב היהדות. בשנת תרפ"ז פתח את בית מדרשו בלואר איסט סייד במנהטן. הוא נהג לבקר בישיבת תורה ודעת ולחזק את הבחורים. בשנת תרצ"ט מונה לסגן נשיא אגודת ישראל בארצות הברית.
לאחר פטירת אחיו רבי ישראל בשנת תשי"א, נשאר האדמו"ר היחיד לכל חסידי בית בויאן בעולם. החסידים כולם קיבלוהו כרבם, ונהגו אליו כחסידים אל אדמו"ר.
בשנות החמישים הקים רבי מרדכי-שלמה את מתיבתא תפארת ישראל בירושלים.[2] הוא ביקר בארץ ארבע פעמים, בל"ג בעומר תש"ט (אז פגש את אחיו רבי ישראל לאחר עשרים ושתיים שנה שלא נפגשו, עקב המלחמות וריחוק המקום),[3] בחנוכה תשי"ג, בחנוכה תשי"ח ובל"ג בעומר ושבועות תש"כ. בשני ביקוריו שבל"ג בעומר הדליק את ההדלקה במירון, ובשאר השנים שלח כסף לרב שמחה קפלן, רבה של צפת יחד עם עוד אחד מחסידיו, שיהיו שליחיו לקיים את המנהג.
נפטר בה' באדר תשל"א (1971), ארונו הובא לישראל ונטמן בהר הזיתים בירושלים. השאיר אחריו שני בנים, ישראל שלום יוסף ויצחק, אך הם לא ראו את עצמם כמתאימים לכהן כאדמו"רים ולכן הוחלט להכתיר את נכדו הרב נחום דב ברייאר, בן בתו מלכה וחתנו הרב מנחם מנדל ברייאר.
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שמו תלמוד תורה "תפארת מרדכי שלמה" של החסידות בירושלים ובתי כנסת של החסידות: "תפארת מרדכי שלמה" בבני ברק, "תפארת מרדכי שלמה" בשכונת גרין פארק במודיעין עילית, "תפארת מרדכי שלמה" בשכונת האתרוג ובשכונת הדקל בביתר, ו"היכל מרדכי שלמה" בשכונת ההדס בביתר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דב בער רבינוביץ, בקודש חזיתיך (שלושה כרכים) על ארבעת ביקורי האדמו"ר בארץ ישראל. יצא לאור על ידי מכון משכנות הרועים, לכבוד חתונת בת האדמו"ר שבט תשע"ו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' מרדכי שלמה פרידמאן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 103–104, באתר היברובוקס
הרב אהרון טויסיג נושא דברים ביארצייט לאדמו"ר רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן ניו יורק זצ"ל, באתר בינינו.
מרדכי שלמה פרידמן (1890-1971), מבויאן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נכדו של רבי שלום יוסף מסדיגורה. בנישואיו הראשונים היה רבי ישראל שלום יוסף נשוי לדודתו של רבי מרדכי שלמה, אך היא נפטרה ללא צאצאים.
- ^ הישיבה הגדולה של בית רוז'ין משתכנת בבית הקבע שלה, הצופה, 16 באוגוסט 1967, עמ' 4.
- ^ האדמו"ר מבויאן הגיע לארץ | הצפה | 10 מאי 1949 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
| בקרת זהויות |
|
|---|