לדלג לתוכן

משה ריבלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי משה ריבלין
לידה 1780
אלול ה'תק"ם
שקלוב
פטירה 19 בספטמבר 1846 (בגיל 66 בערך)
כ"ח באלול ה'תר"ו
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ? – 19 בספטמבר 1846 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים
חיבוריו בית מדרש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (18411846).

נולד בשנת 1782 בעיירה שקלוב ליד מוהילב שעל הדנייפר, באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), לציפורה ולרב הלל ריבלין, בנו של הרב בנימין ריבלין, ומי שלפי המסורת המשפחתית היה מראשי עליית תלמידי הגר"א וממנהיגי ציבור הפרושים בארץ ישראל.

למד בישיבת שקלוב שייסד סבו מצד אביו, כיהן בשקלוב כמגיד מישרים. היה פעיל למען יישוב ארץ ישראל והתפרסם בכינוי "המגיד דורש ציון".

לאחר פטירת אביו, בשנת ה'תקצ"ח (1838) החליט לעלות לארץ ישראל, ובאותו זמן גם נשלח על ידי רוזני וילנה לכהן כמנהיג עדת הפרושים, בשל סכסוכים שנתגלעו אז, ובשל המצב הכלכלי הדחוק. הרב ריבלין קיבל מכתבי מינוי מרבני כל העדה האשכנזית בירושלים שהייתה מפולגת לשניים. להזמנה זו הצטרפו גם מנהיגי ישראל ורבנים מליטא ומרייסין.

הרב ריבלין יצא בשנת ת"ר (1840). בדרכו לארץ-ישראל עבר בין קהילות שונות, כווילנה, מינסק וקרלין, ודרש למען ציון וירושלים. כן אסף כסף לטובת היישוב וחיזק את מנגנון התרומות לטובת ישוב הארץ. בערב סוכות ה'תר"א (1841) הגיע לקושטא, ושם נתעכב כמה חודשים בשל המלחמה בין הטורקים למוחמד עלי. בזמן שהותו בקושטא נפגש עם משה מונטיפיורי ודן עמו על דרכים לתיקון מצבו של היישוב היהודי בארץ ישראל. הרב ריבלין הגיע ליפו באדר ה'תר"א (1841). בדרכו נלווה אליו רבי שמואל סלנט שהיה לימים רבה של ירושלים[1].

הרב ריבלין הצליח להשכין שלום בתוך העדה, וכן עם העדה הספרדית, והסדיר את מצבה הכללי של הקהילה. רכש חלק מאדמות כפר השילוח לנטיעה וזריעה. נפטר בירושלים בכ"ח באלול ה'תר"ו (1846).

חלק מדרשותיו נדפסו בידי נכדו, שלמה זלמן ריבלין, בספר "חזון ציון".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לימים נשא הרב סלנט בנישואים שלישיים את נכדתו של הרב רבלין.
  2. ^ הזיכרון - חוברת א - גריבסקי, פינחס מרדכי בן צבי


תקופת חייו של הרב משה ריבלין על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן