נארי

נארי הוא שם מקומי לקרום לבנבן נוקשה המכסה סלעי קירטון וחוואר באזורים צחיחים למחצה, שבהם כמות המשקעים היא בין 300 ל-700 מ"מ בשנה, כמו ההרים במרכז ארץ ישראל: יהודה, השומרון והגליל. הוא מורכב בעיקר מפחמת הסידן. התופעה מוכרת בעולם כולו והנארי שייך למשפחת הסלעים הנקראים בלועזית: קליצֶ'ה (caliche) או קלקריט (calcrete).

נסיבות היווצרות

סלע נארי מתהווה מעל לסלעי הקירטון בתצורות השפלה: ע'רב, טקייה וצרעה (בעיקר פרט מראשה) וכן מעל תצורת בית גוברין והקונגלומרט של תצורת בית ניר.

נסיבות ההיווצרות שנויות במחלוקת. יהודה ליאו פיקרד סבר שהנארי הוא קרום גירי שנוצר עקב עלייה נימית של תמיסות גירניות, מלחים ומינרלים. המים מתנדפים, והגיר שוקע בנקבוביות שבסלע הקירטון וכך נוצרת שכבת סלע עבה וקשה יותר.

אתר עץ הדעת מצטט את דן ואת גולדברג המעלים את הסברה כי קרום הנארי הוא חלק אינטגרלי של שכבת הקירטון. חלקה העליון של השכבה מתבלה בשל שני גורמים: ירידת הגשם בחורף ועלית נימי מים בקיץ. תמיכה בהשערה נמצאה במאובנים שנמצאו בשכבת הנארי. והם לא יכלו להיות חלק מהקרום הגירי שנוצר אלא חלק משכבת קירטון קיימת.

החוקרים פיתחו נוסחה המכונה "גורם הגשם", לפיה כמות המשקעים והטמפרטורה השנתית קובעים האם תיווצר שכבת נארי. גורם גשם בערכים 15–30 נחשב אופטימלי להתפתחות נארי. לעומת זאת, בנגב לא התפתח נארי כי גורם הגשם הוא סביב 5, וכנ"ל בצפת או במעלות, שגם בהן יש קירטון אך לא נוצר נארי, כי גורם הגשם הוא סביב 40.

חשיבותו

לסלע הנארי הייתה חשיבות גדולה עבור תושבי אזורים אלו. מסיבות שונות קשה לחפור בור מים לאגירת מי גשמים בסלעים הנפוצים בהרים אלה: החוואר, הקירטון, והגיר. סלע הגיר הוא סלע קשה. באדמת חוואר, קשה לשמור על קיומו של בור חפור, שכן החוואר בבואו במגע עם המים הופך לבוץ והבור מתמוטט. בסלע הקירטוני הרך והפריך קל לחפור בור מים, והוא אינו הופך לבוץ, עם זאת לסלע קירטון דרושה תכונה נוספת כדי שיהיה מתאים לחפירת בורות והיא שהחלק העליון יהיה קשה, אחרת תקרת הבור תקרוס לתוכו. שכבת הנארי הקשה הקיימת מעל הקירטון מהווה את תקרת הבור היציבה.

הנארי נפוץ גם בתור ה"גג" של מערות. תקרת מערות בנויה מסלע נארי קשה. הוא עמיד יחסית בפני סחיפה שלא כמו הסלע הקירטוני הרך המצוי תחתיו. לעיתים המערה מצויה במקום בו היה בעבר בור מים, כמו באזור בית גוברין – "מערות הפעמון" המפורסמות. במקרה זה מבחינים בתקרת המערה במעין פתח. פתח אשר דרכו נחצב הבור וממנו נשאבו המים. במרוצת הזמן קרס אחד מקירות הבור וממנו נוצרה כניסה לבור שהפך למערה. פתח הבור נותר בתור פתח אוורור או בתור מקור אור לתושבי המערה.

שכיחותו בקרקעות

הנארי תורם מרכיב מינרלי כהה לקרקעות הבאות: טרה רוסה, רנדזינה חומה, ליתוסול חום ואפילו בכורכר. מתחת לקרקעות מהסוגים האלה ניתן לאתר את קרום הנארי הקשה.

הצומח בנארי

הבוטניקאי אבינועם דנין מציג את הקשר בין היווצרות קרום הנארי לבין המצאות צמחים בתוכו על ידי סקירת שורה של אתרים לאורך כביש בית גוברין - בית שמש - חלק מכביש 38. הוא מציג את הממצאים הבאים:

"עובי שכבת הנארי עשוי להגיע למטר עד חמישה מטר. הגאולוגים מכירים בו שכבות משנה.

• סלע קשה עם קבולת מים בשיעור של אחוז אחד עד שניים.
• נארי עליון עם קבול מים 15-10%
• וקירטון עם קבול מים 20-15%

קרום הנארי הקשה מעמיד מעט מאוד מים לרשות האורגניזמים ועל כן אינו מאוכלס עדיין". שורשי הצמחים חודרים דרכו ומגיעים לקירטון, הספוג במים.

שימושים

שימוש נוסף של האבן הוא בבניית תנורי אפייה בשדה - ה"טבון" בערבית. האבנים קשות ועמידות באש.

חפירה של רשות העתיקות בנחל עירון בשטח שנחשף ב"חורבת גילן דרום", 62 מטר על 110 מטר, נמצאו מחצבות לאבני נארי. לפי דפוסי האבן שנחשפו ניתן להעריך את גודל האבנים שנחצבו לשימושים שונים.

תמונות הנארי

• 
  קירטון: מעליו נארי ובחלק התחתון "עדשות" אבן צור - בגבעות שבשולי כביש 38 ליד נחושה
• 
  שכבת נארי דרכה חודרים עצי אורן בחורשה מעל למעון בהרי חברון
• 
  פתח בור המים. היום בתקרת בית הכנסת בחוות ישוב הדעת

קישורים חיצוניים

• דן יואל, קרקעות ארץ-ישראל והקשר שבינן לבין הצומח הטבעי, אתר מט"ח - באדיבות משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
• מתוך ספרם של עמוס קלונר ויגאל טפר, מראשה - "מערכות המסתור בשפלת יהודה"(הקישור אינו פעיל), אתר עץ הדעת, על נסיבות ההיווצרות של הנארי
• נארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)