לדלג לתוכן

נחש מי בא לסעוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחש מי בא לסעוד
Guess Who's Coming to Dinner
בימוי סטנלי קריימר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סטנלי קריימר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט ויליאם רוז עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה רוברט סי ג'ונסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קתרין הפבורן
איזבל סנפורד
רוי גלן
וירג'יניה כריסטין
Timothy Scott
ססיל קלאוויי
קתרין הוטון
בי ריצ'רדס
ספנסר טרייסי
סידני פואטייה
ד'רוויל מרטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה פרנק דה וול עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סאם ליוויט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה סרטי קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי קולומביה, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 במרץ 1968 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 108 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, קומדיה רומנטית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו guesswhoscomingtodinner
פרסים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נחש מי בא לסעודאנגלית: Guess Who's Coming to Dinner) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1967 בכיכובם של ספנסר טרייסי, קתרין הפבורן וסידני פואטייה, בו משחקת גם קתרין הוטון, אחייניתה של הפבורן. הסרט היה חלוצי ביצוגו החיובי את הנושא השנוי במחלוקת של נישואים בין-גזעיים, שהיסטורית היה בלתי חוקי ברוב מדינות ארצות הברית, ונותר בלתי חוקי בשבע עשרה מדינות דרומיות עד ל-12 ביוני של שנת יציאת הסרט לבתי הקולנוע, כשבית המשפט העליון של ארצות הברית נתן לו לגיטימציה בפסק הדין לאבינג נגד וירג'יניה. במאי ומפיק הסרט הוא סטנלי קריימר, התסריטאי הוא ויליאם רוז. את הפסקול שהיה מועמד לפרס אוסקר הלחין פרנק דה וול.[1]

גיבורי הסרט הם ג'ואנה "ג'ואי" דרייטון, אמריקאית לבנה בת 23, וד"ר ג'ון פרנטיס, אלמן אמריקאי-אפריקאי[2] בן 37, שנפגשו בהוואי, ובתוך עשרה ימים התאהבו והחליטו להינשא. בפתיחת הסרט ג'ואנה מגיעה במפתיע הביתה עם בחיר ליבה, כדי להציגו בפני הוריה. מדובר במשפחה ליברלית מהמעמד הגבוה בסן פרנסיסקו. הסרט מתאר את חוסר נוחותם של הוריה כשהם מנסים לקבל את בחירתה של בתם. הוא גם נוגע בסוגיה של גזענות בקרב שחורים: הן עוזרת הבית בבית משפחת דרייטון (אותה מגלמת איזבל סנפורד) והן אביו של ג'ון, מביעים התנגדות לקשר הבין גזעי.

הסרט גם מפורסם בכך שהוא הופעתם התשיעית והאחרונה יחדיו על המסך של טרייסי והפבורן (טרייסי הלך לעולמו שבעה עשר יום לאחר שצילומי הסרט הושלמו). בנאום הסיום של טרייסי בסרט, היו דמעותיה של הפבורן אמיתיות – שניהם ידעו שזו תהיה השורה האחרונה שיגיד בסרטו האחרון, מכיוון שנותר לו זמן מועט לחיות. הפבורן מעולם לא צפתה בגרסה המוגמרת של הסרט,[3] היא אמרה שזכרונותיה מטרייסי היו מכאיבים מדי עבורה. הסרט יצא לבתי הקולנוע בדצמבר 1967, שישה חודשים אחרי מותו.[4]

  • ספנסר טרייסי - מט דרייטון
  • סידני פואטייה - ד"ר ג'ון פרנטיס
  • קתרין הפבורן - כריסטינה דרייטון
  • קתרין הוטון - ג'ואנה "ג'ואי" דרייטון
  • ססיל קלאוויי - מונסיניור ראיין
  • בי ריצ'רדס - מרת פרנטיס
  • רוי אי. גלן - מר פרנטיס
  • וירג'יניה כריסטין - הילרי סט. ג'ורג'
  • אלכסנדרה היי - קארהופ
  • איזבל סנפורד - מטילדה 'טילי' בינקס
  • ברברה רנדולף - דורותי
  • מרטין ד'רוויל - פרנקי
  • טום היטון - פיטר
  • גרייס גיינור - ג'ודית
  • סקיפ מרטין - נער שליח
  • ג'ון הדקינס - נהג מונית
  • ז'קלין פונטן - זמרת (ללא קרדיט)

הבמאי סטנלי קריימר סיפר שהוא והתסריטאי ויליאם רוז בנו את הסרט בכוונה כדי לחשוף סטראוטיפים אתניים, הדוקטור הצעיר, תפקיד טיפוסי של סידני פואטייה הצעיר, נוצר במתכוון כדמות אידיאליסטית ומושלמת, כך שההתנגדות היחידה שתוכל להיות לנישואיו לג'ואנה תהיה על בסיס גזע, או בשל העובדה שהיא הכירה אותו עשרה ימים בלבד. על כן הדוקטור הוא בוגר בית ספר עילי, יוזם מחקר רפואי חלוצי באפריקה, מסרב לקיים יחסי מין לפני הנישואים עם ארוסתו למרות נכונותה, ומשאיר כסף על שולחנו של חותנו לעתיד כתשלום על שיחת חוץ שהוא עשה.

סטנלי קריימר הצהיר אחרי כן שהשחקנים העיקריים האמינו כל כך חזק בהנחות היסוד של הסרט עד שהם הסכימו לשחק בו עוד לפני שראו את התסריט. ספנסר טרייסי חלה וחברות הביטוח סירבו לכסות אותו, קריימר והפבורן הפקידו את משכורותיהם בידי צד שלישי כך שאם ימות, ניתן יהיה להשלים את הצילומים עם שחקן אחר. לוח הזמנים של הצילומים שונה כדי להתאים עצמו לבריאותו המדרדרת של טרייסי.[5]

גרסאות שונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה המקורית של הסרט הוקרנה בבתי הקולנוע ב-1967 והכילה קטע שבו העוזרת החצופה טילי מגיבה לשאלה "נחש מי בא לסעוד?" בתשובה העוקצנית "הכומר מרטין קינג?" אחרי הירצחו של מרטין לותר קינג ב-4 באפריל 1968 הוסרה השורה הזאת מהסרט, כך שבאוגוסט 1968, כמעט כל בתי הקולנוע שהקרינו את הסרט השמיטו את השורה הזו. ב-1969 הושבה השורה לעותקים רבים, אם כי לא לכולם, והיא מופיעה בגרסאות ה-VHS וה-DVD של הסרט.

משפט המפתח של הסרט "נחש מי בא לסעוד?" מתכוון להוריו של הגיבור אותו מגלם סידני פואטייה והיא נאמרת על ידי קתרין הפבורן לספנסר טרייסי.

הביקורות לסרט היו חיוביות יותר משליליות, ורוב המבקרים שיבחו את ההופעות האלגנטיות והמאופקות.

פרסים ועיטורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בשני פרסי אוסקר ובשני פרסי באפט"א.[6]

  • 100 הסרטים הטובים ביותר במאה השנים האחרונות - מקום 99[7]
  • 100 הסרטים מעוררי ההשראה ביותר במאה השנים האחרונות - מקום 35[8]
  • 100 סרטי האהבה הגדולים ביותר במאה השנים האחרונות - מקום 58[9]

הפקות מחודשות של הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטנלי קרמר ביים הפקה מחודשת של הסרט לטלוויזיה בשנת 1975.

הסרט "נחשו מי" משנת 2005 בכיכובם של אשטון קוצ'ר וברני מק נשען באופן רופף על "נחש מי בא לסעוד" והוא יותר קומדיה מדרמה כשתפקידי הגזע נהפכו, הורים שחורים מסויגים כשבתם מביאה הביתה גבר לבן צעיר שהיא בוחרת להינשא לו.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחש מי בא לסעוד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Joel Whitburn, Top Pop Albums 1955-2001 (Menomonee Falls, WI: Record Research, 2001), 1018.
  2. ^ בסרט, התואר הוא עדיין Negro
  3. ^ Andersen, Christopher (1997). An Affair to Remember: The Remarkable Love Story of Katharine Hepburn and Spencer Tracy. William Morrow and Company, Inc. p. 306. ISBN 0-688-15311-9.
  4. ^ Guess Who's Coming to Dinner imdb releaseinfo
  5. ^ Davidson, Bill (1987). Spencer Tracy, Tragic Idol. E. P. Dutton. pp. 206–209. ISBN 0-525-24631-2.
  6. ^ Sidney Poitier about his children becoming president
  7. ^ נחש מי בא לסעוד במקום ה-99 בין 100 הסרטים הטובים ביותר במאה השנים האחרונות
  8. ^ נחש מי בא לסעוד במקום ה-35 בין 100 הסרטים מעוררי ההשראה ביותר במאה השנים האחרונות
  9. ^ נחש מי בא לסעוד במקום ה-58 בין 100 סרטי האהבה הגדולים ביותר במאה השנים האחרונות