ניקולאוס פון פורמן
 | |
| לידה |
24 בדצמבר 1895 נוימארק, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
26 באוקטובר 1959 (בגיל 63) ברכטסגאדן, גרמניה המערבית  |
| מדינה |
גרמניה  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל השריון (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-23 מפקד קורפוס הפאנצר ה-47 מפקד הארמייה התשיעית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
גנרל ניקולאוס פון פורמן (בגרמנית: Nikolaus von Vormann; 24 בדצמבר 1895 – 26 באוקטובר 1959) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון פורמן נולד ב-24 בדצמבר 1895 בנוימארק, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס פון פורמן לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים ה-26 (מגדבורג ה-2 - לאופולד, נסיך אנהלט-דסאו), ולחם עמו במהלך המלחמה. פון פורמן נפצע כמה פעמים במהלך המלחמה, וב-29 בינואר 1915 הועלה לדרגת לויטננט. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בזהב, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון פורמן לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-15 באוקטובר 1935 מונה פון פורמן לקצין אג"ם הדיוויזיה ה-20, וב-1 ביוני 1938 מונה לקצין אג"ם הקורפוס ה-10. ב-1 באוגוסט 1938 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט, ובקיץ 1939 מונה לקצין הקישור של הצבא במפקדתו של היטלר.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 באוקטובר 1939 מונה פון פורמן לראש מטה הקורפוס ה-3, וכיהן בתפקידו עד ה-7 במאי 1940. ב-1 ביוני 1940 מונה פון פורמן לראש מטה הקורפוס ה-28, וב-1 בספטמבר 1940 הועלה לדרגת אוברסט. במהלך מבצע ברברוסה השתתף פון פורמן בלחימה עם הקורפוס ה-28 כחלק מהארמייה ה-16, ולאחר מכן כחלק מהארמייה ה-18 במסגרת קבוצת ארמיות צפון, וב-26 בפברואר 1942 פרש פון פורמן מתפקידו. ב-12 במרץ 1942 קיבל פון פורמן את עיטור הצלב הגרמני בזהב, ובאמצע נובמבר מונה לסגן מפקד דיוויזיית הפאנצר ה-7, וב-26 בדצמבר 1942 מונה למפקד דיוויזיית הפאנצר ה-23, שהייתה חלק מקורפוס הפאנצר ה-57 במסגרת ארמיית הפאנצר הרביעית, ולחם עימה במהלך מבצע סופת חורף. ב-1 בינואר 1943 הועלה פון פורמן לדרגת גנרל מיור, ובמרץ הוכפפה הדיוויזיה לארמייה השישית. ב-1 ביולי 1943 הועלה פון פורמן לדרגת גנרל לוטננט, והדיוויזיה שבפיקודו הועברה תחת פיקוד ארמיית הפאנצר הראשונה. באוגוסט הועברה הדיוויזיה שוב תחת פיקוד הארמייה השישית כחלק מקורפוס הפאנצר ה-24, ובספטמבר הועברה הדיוויזיה שוב לארמיית הפאנצר הראשונה כחלק מקורפוס הפאנצר ה-40. ב-22 באוגוסט 1943 קיבל פון פורמן על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל, וב-1 באוקטובר 1943 פרש פון פורמן מתפקידו. ב-31 בדצמבר 1943 מונה פון פורמן למפקד קורפוס הפאנצר ה-47, שהיה חלק מהארמייה השמינית במסגרת קבוצת ארמיות דרום, וב-20 בפברואר 1944 נשלח לסייע עם הקורפוס שבפיקודו בקרב קורסון-צ'רקאסי. ב-4 במרץ 1944 פרש פון פורמן מתפקידו, וביוני 1944 הועלה לדרגת גנרל חיל השריון.
ב-27 ביוני 1944 מונה פון פורמן למפקד הארמייה התשיעית במסגרת קבוצת ארמיות מרכז, במקום הנס יורדן שהודח עקב כישלונו בבלימת המתקפה הרוסית. ב-21 בספטמבר 1944 פרש פון פורמן מתפקידו, ובתחילת אוקטובר 1944 מונה למפקד האזור המבוצר הדרום-המזרחי. ב-4 במאי 1945 מונה פון פורמן למפקד האזור המבוצר בהרי האלפים, ובסוף המלחמה נפל בשבי בעלות הברית.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פון פורמן שוחרר מהשבי בשנת 1947. לאחר שחרורו כתב פון פורמן ספר על המערכה בפולין ("Der Feldzug 1939 in Polen"), וספר על קרב קורסון-צ'רקאסי ("Tscherkassy"). פון פורמן התגורר בברכטסגאדן עד למותו ב-26 באוקטובר 1959.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניקולאוס פון פורמן באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)