לדלג לתוכן

נתן מאיר וכטפוגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב נתן מאיר וכטפוגל
לידה 18 בפברואר 1910
ט' באדר א' ה'תר"ע
קוהל (אנ'), פלך קובנה, האימפריה הרוסית
פטירה 21 בנובמבר 1998 (בגיל 88)
ב' בכסלו ה'תשנ"ט
לייקווד, ניו ג'רזי
מקום קבורה הר המנוחות ירושלים
השכלה
מקום פעילות לייקווד, ניו ג'רזי, ארצות הברית
תקופת הפעילות ? – 21 בנובמבר 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חרדי ליטאי
תחומי עיסוק מנהל רוחני של בית מדרש גבוה לתורה בלייקווד
רבותיו הרב ירוחם ליבוביץ
הרב יחזקאל לוונשטיין
רבי דניאל מובשוביץ
רבי ברוך דב ליבוביץ
חיבוריו לקט רשימות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב נתן מאיר וכטפוגל (בדרך כלל בכתיב יידי: וואַכטפויגעֶל; ט' באדר א' תר"ע, 18 בפברואר 1910ב' בכסלו ה'תשנ"ט, 21 בנובמבר 1998) היה משגיח בישיבת לייקווד.

נולד בעיירה הליטאית קוהל, בפלך קובנה באימפריה הרוסית (כיום במחוז קרטינגה שבליטא) לרב משה יום טוב וכטפוגל, רב העיירה, ולדבורה פריידל בת הרב משה נתן שפיץ שאף הוא היה רבה של העיירה קוהל[1], אביו היה מתלמידיו של הסבא מסלבודקא, ונמנה עם ארבעה עשר חברי הקבוצה המייסדת של ישיבת "עץ חיים" בסלוצק, תחת הנהגת רבי איסר זלמן מלצר.

בילדותו למד בתלמוד תורה בעיירה קלם. וכאשר היגרו הוריו בשנת ה'תר"פ לקנדה לשם קבלת משרת רבנות במונטריאול קנדה, נשאר נתן מאיר בקוהל כדי להשלים את לימודיו. בגיל 15 הצטרף להוריו בקנדה, ועבר להמשך לימודים בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק. כאשר התאחדה הישיבה בהמשך עם ישיבה יוניברסיטי ונוספו לימודי חול לתוכנית הלימודים, נמנה נתן מאיר עם המתנגדים למהלך מקרב בני הישיבה ודחק בחבריו לעזוב את הישיבה וללכת ללמוד כמוהו בישיבות אירופה. הוא עצמו נסע והתקבל ללימודים בישיבת מיר, ולמד בה קרוב לשבע שנים.

במיר שם דגש רב על ערכי תנועת המוסר בהדרכתו של "המשגיח" הרב ירוחם ליבוביץ. במהלך שהותו בישיבות מזרח אירופה קיבל תורה גם מהרב ברוך דב ליבוביץ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. הוא נסמך לרבנות בידי הרב ליבוביץ, הרב שמעון שקופ מגרודנא, והרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר. לאחר פטירת הרב ליבוביץ חזר לארצות הברית, הוא פגש בניו יורק את הרב אלחנן וסרמן והתייעץ איתו לגבי חששותיו מהחיים באמריקה הגשמית. לפי עצתו של הרב וסרמן, שב לאירופה ולמד במשך שלוש שנים ב"תלמוד תורה" שבקלם. הוא דבק ברב דניאל מובשוביץ והמשיך ללמוד בישיבה גם לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה.

לאחר פרוץ המלחמה, נישא לחוה שלומוביץ בתו של הרב ישראל זלמן שלומוביץ ובוגרת הסמינר של שרה שנירר בקרקוב. בני הזוג הצליחו להיחלץ מאירופה באמצעות ויזה אמריקאית שהשיג וכטפוגל גם עבור רעייתו הצעירה.

לקראת קיץ ה'תש"ב, 1942, הוקם הכולל הראשון באמריקה בווייט פליינס[2], ניו יורק, בידי קבוצת אברכים, בהם הרב נתן מאיר, ולאחר תקופת מה העמידו בראשות הכולל את הרב אהרן קוטלר, לאחר מכן העביר הרב קוטלר את הכולל לעיירה לייקווד אשר בניו ג'רזי וכאשר נפתחה הישיבה בלייקווד העמיד הרב קוטלר את הרב נתן מאיר ווכטפוגל לכהן בה כמשגיח. ובכל תקופה זו התייחס אל הרב קוטלר כאל רבו, נכנס תמיד לשמוע את שיעוריו ואת שיחותיו, ומעולם לא הסכים למסור את שיחותיו הוא בבית המדרש כל ימי חייו של הרב אהרן קוטלר. בכהונתו זו כיהן למעלה מיובל שנים עד לפטירתו, בצוותא עם שלושה דורות רצופים של ראשי הישיבה: הרב אהרן קוטלר, הרב שניאור קוטלר, והרב מלכיאל קוטלר.

נפטר בב' בכסלו ה'תשנ"ט (יום הזיכרון למורו ורבו, הרב קוטלר), 21 בנובמבר 1998, בלייקווד, ניו ג'רזי, ונקבר לצד רעייתו בחלקת הרבנים החדשה שבהר המנוחות בירושלים.

חלקת הקבר בהר המנוחות. מימין קבר רעייתו חוה
  • אחיו, הרב דוד, רב קהילת "לינת הצדק" בפילדלפיה
  • אחיו, הרב חיים יוסף, רב קהלת בית ישראל בקיימברידג' שבמסצ'וסטס
  • בנו, הרב אליהו דב ווכטפוגל, ראש ישיבת "זיכרון משה" בסאות' פולסברג, ניו יורק
  • חתנו, הרב צבי יוסף בורשטיין, ראש ישיבת 'מתיבתא דלייקוואוד'
  • שיחות מוסר, לייקווד תשל"ט
  • קובץ שיחות, ח' חלקים, על התורה, לייקווד תשמ"ד-תשע"ה.
  • לקט רשימות, "בענייני לימוד המוסר ועבודת השם", ליקווד תשנ"ט.
  • לקט רשימות, "בענייני פורים", לייקווד תש"ס.
  • נועם המוסר, על פי סדר פרשיות התורה והזמנים, לייקווד תשס"ב.
  • לקט רשימות, "בענייני תפלה", קרית ספר תשס"ה.
  • לקט רשימות, "בענייני אלול וימים נוראים", קרית ספר תשס"ו.
  • לקט רשימות, "בענייני חנוכה",קריית ספר תשס"ז.
  • לקט רשימות, "בענייני בית המקדש", קרית ספר תשס"ח.
  • לקט רשימות, "בענייני חנוך לנער",קריית ספר תשע"ב.
  • לקט רשימות, "במשנתו של רבינו הגדול רבי אהרן קוטלר", קרית ספר תשע"ז.
  • לקט רשימות, "בעניין עולמו של בן תורה", קרית ספר תשע"ח.
  • לקט רשימות, "בענייני עסק התורה", קרית ספר.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "מפיהם של רבותינו" יו"ל על ידי מערכת "מפיהם", בני ברק, תשס"ח, תיאור נרחב מפי בנו הרב אליהו דב וכטפוגל, מעמוד 149.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' משה יו"ט וואכטפאגעל שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 40, באתר היברובוקס.
  2. ^ "מפיהם של רבותינו" עמוד 149