סדראדין אגא חאן
_by_Erling_Mandelmann.jpg) | |
| לידה |
17 בינואר 1933 ניי-סיר-סן, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 2003 (בגיל 70) בוסטון, ארצות הברית |
| מדינה |
שווייץ, הממלכה המאוחדת, צרפת, איראן |
| מקום קבורה |
קולונז'-בלריב |
| השכלה |
הרווארד קולג' |
| תקופת הפעילות |
1950–2003 (כ־53 שנים) |
| מעסיק |
האומות המאוחדות |
| תפקיד |
United Nations High Commissioner for Refugees (1965–1977) |
| השקפה דתית |
אסלאם |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
הנסיך סדראדין אגא חאן (בפרסית: صدرالّدين آغا خان, Sadr ad-Dīn Āghā Khān; 17 בינואר 1933 – 12 במאי 2003) שימש כנציב העליון של נציבות האו"ם לפליטים בין השנים 1966–1978. הוא בלט בתמיכתו בעידוד שיתוף הפעולה בין ארגונים לא ממשלתיים לבין סוכנויות האו"ם. התעניינותו בנושאי סביבה הובילה אותו בסוף שנות ה-70 ליסוד קרן בלריב (אנ')[1]. הוא אף נודע כאספן בקיא ובולט של אמנות האסלאם.
הוא נולד בפריז לאגא חאן השלישי, האימאם ה-48 של האיסמאעיליה ולאשתו השלישית הנסיכה אנדרי אגא חאן. הנסיך אגא חאן נישא פעמיים אך לא הותיר ילדים. הוא נפטר ממחלת הסרטן בגיל 70 ונקבר בשווייץ.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעורים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אגא חאן נולד בניי-סיר-סן, בפרברי פריז, כבנם המשותף היחיד של הסולטאן מהומד שאה אגא חאן השלישי ואשתו אנדרי. את שנות לימודיו הראשונות למד בעיר לוזאן, בשווייץ, והשלים לימודי תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטת הרווארד בשנת 1954[2]. עם סיום לימודי תואר ראשון הוא השלים שלוש שנות מחקר במרכז ללימודי המזרח התיכון בהרווארד.
אף שחונך באירופה לאם צרפתייה, אביו אשר שימש כאימאם ה-48 של המוסלמים האיסמאעילים, השפיע עמוקות על דרכו. הוא סיפר כי אביו התעקש כי ילמד את הקוראן ועודד אותו להכיר ולהבין את המסורות הבסיסיות של דת האסלאם, מבלי שכפה עליו לאמץ השקפות אלה[3].
לצד אביו הוא ביקר במדינות מוסלמיות רבות וכך נחשף לשורשי משפחתו המוסלמית כבר בגיל צעיר. הוא תיאר את איראן כערש מולדת משפחתו, אף שמעולם לא התגורר במדינה זו. בילדותו נהגה סבתו לדקלם באוזניו שירה פרסית. אגא חאן החזיק בשלוש אזרחויות: צרפתית, איראנית ושווייצרית, ודיבר באופן שוטף צרפתית, אנגלית, גרמנית ואיטלקית ואף שלט בפרסית וערבית.
עבודתו באונסק"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיך סדראדין הצטרף לארגון אונסק"ו בשנת 1958 ובשנת 1961 מונה למזכיר הכללי של ועדת הפעולה הבינלאומית לשימור נוביה. יוזמה זו קיבצה יחדיו ארכאולוגים ממזרח ומערב אירופה בשיאה של המלחמה הקרה בניסיון להציל את אוצרותיה הקדומים של מצרים, כולל מקדשי אבו סימבל והכנסיות הנוצריות של נוביה, במהלך בניית סכר אסוואן. מאוחר יותר בחייו הוא תיאר משימה זו כאחד מן ההישגים הגדולים ביותר של ארגון אונסק"ו, במיוחד על רקע המתח במזרח התיכון והמלחמה הקרה[4].
הנציב העליון לפליטים של האו"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1959 החל הנסיך סדראדין לשמש כשליח מיוחד של נציבות האו"ם לפליטים אשר התמקד בקידום שנת הפליט הבינלאומית (1959-1960). יוזמה זו נודעה בזכות "תוכנית הבולים" אשר הזרימה כספי תרומות לארגון האו"ם מן המדינות החברות בעזרת מכירות בולי מזכרת בשיתוף פעולה עם איגוד הדואר העולמי. באותה תקופה התמקדו מאמצי נציבות הפליטים בעזרה לפליטים שיצאו ממדינות מזרח אירופה.
בינואר 1966 מונה הנסיך סדראדין לנציב העליון של נציבות הפליטים של האו"ם, לאחר ששימש במשך שלוש שנים כסגן הנציב העליון. בגיל 33, הוא היה הנציב העליון הצעיר ביותר בתפקיד זה. הוא הוביל את הארגון במשך 12 שנים, באחת התקופות הקשות בתולדות הארגון. בשנת 1971 הוא ניהל את מאמצי הסיוע במשבר ההומניטרי שהתפתח במלחמת השחרור של בנגלדש, אשר הותירה 10 מיליון פליטים. בשנת 1972 סייע הארגון למאות אלפים מבני ההוטו שנמלטו מבורונדי לטנזניה ובאמצע שנות ה-70 סייע לאנשי הסירות (אנ') שנמלטו מווייטנאם לאחר תום המלחמה שם. בשנת 1972 שימש הנסיך סדראדין בתפקיד מפתח למציאת פתרונות דיור חלופיים לעשרות אלפי פליטים ממוצא הודי שהוגלו בהוראת אידי אמין מאוגנדה.
בעת כהונתו כנציב עליון, הנסיך סדראדין היה נחוש שלא לנקוט במדינות מפלה בין פליטים אירופים לבין פליטים במדינות העולם השלישי. בעוד שבשנות ה-50 עיקר עיסוקו של הארגון היה במציאת פתרונות למאות אלפי פליטים ממוצא אירופי, בשנות ה-70 נפתרה ברובה בעיית פליטי אירופה ועיקר עיסוקו של הארגון התמקד בסיוע למיליוני פליטים במדינות אסיה ואפריקה. הוא יזם את הרחבת המנדט המקורי של הארגון, אשר התמקד במדינות אירופה, כדי שיכלול אף פליטים מן המזרח התיכון, אסיה ואפריקה. בעת שסיים את תפקידו כנציב העליון לפליטים, הוא החזיק במשרה יותר מכל אחד אחר בתפקיד זה[5], והמשיך במשימות הומניטריות בשליחות האו"ם גם לאחר שפרש מתפקידו.
בשנת 1981, היה המועמד המוביל להחליף את קורט ולדהיים כמזכ"ל האו"ם, אך למרות שזכה ביותר קולות, ברית המעצות טענה שהוא מערבי מידי, והטילה וטו על כהונתו. עשר שנים לאחר מכן הוא התמודד על התפקיד בשנית אולם הפסיד לבוטרוס ראלי.
איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1977 ייסד הנסיך סדראדין את קרן Bellerive (על שם העיירה שבה גר) לקידום הגנת הסביבה. הקרן עסקה במאבק נגד כריתת היערות, תחום שהיה מוכר לנסיך עקב עבודתו למען "פליטים אקולוגיים", שנאלצו לעזוב אזורים שלא יכלו עוד לקיים אותם בגלל המדבור ושינויים סביבתיים אחרים. הקרן עבדה עם מומחים שוויצרים כדי לפתח תנורי בישול בעלות נמוכה וחסכונית באנרגיה, שנשענו על מקורות אנרגיה מתחדשים כגון מתאן וביו-גז. היא חילקה את אלה בין אוכלוסיות כפריות נזקקות, בעיקר באפריקה. Bellerive היה גם בין הארגונים הראשונים שהזהירו מפני הסכנות הפוטנציאליות לבריאות האדם של שיטות חקלאות אינטנסיביות תעשייתית[6].
כתושב שוויץ, הנסיך סדרודין היה מודאג מההשפעה של פיתוח תיירות חסר רגישות סביבתית וכריתת יערות באלפים. הוא השיק את Alp Action שעודדה תיירות אקולוגית, במטרה לצמצם את ההשפעה של ספורט אקסטרים וכדי להגן על המערכת האקולוגית הרגישה של ההרים ולשמור על המגוון התרבותי והחיוניות של האלפים.
במאי 2006 מוזגה פעילותה של הקרן לתוך קרן אגא חאן שנוסדה על ידי אחיינו של הנסיך סדראדין, קארים אגא חאן הרביעי. הקרן בסך 10 מיליון דולר, פעילה בשישה תחומים שהיו חשובים לנסיך סדרודין: חינוך סביבתי; ניהול משאבי טבע באזורים שבריריים; פארקי טבע ושמורות חיות בר; תשתית תיירות בת קיימא מבחינה סביבתית ותרבותית; בריאות סביבתית; ומחקר[7].
אספן אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי חייו אסף הנסיך סדראדין את אחד מאוספי אמנות האסלאם המרשימים בעולם[8]. לאורך 50 שנה צבר אוסף של ציורים, שרטוטים, כתבי יד ויצירות מיניאטוריות שערכן רב. בנוסף היה ברשותו אוסף של אמנות אפריקאית פרימיטיבית שאותו מכר לפני שנת 1985.
התעניינותו באמנות האסלאם החלה עוד בימי נערותו בזכות הספרייה העשירה של ספרות פרסית אשר הייתה לסבתו מצד אביו ובה ספרי מיסטיקה ואסטרולוגיה. בעת לימודיו בהרווארד בשנות ה-50, הוא ביצע רכישות אמנות בניו יורק ואחר כך החל לרכוש חפצי אומנות מסוחרי אמנות בפריז, בז'נבה ובלונדון. הוא הופיע באופן קבוע במכירות פומביות בבתי המכירות סותבי'ס וכריסטי'ס, באירופה ובארצות הברית.
אוסף אגא חאן הוא עצום ומגוון ומכיל חפצי אמנות ערביים, טורקיים והודיים, החל מן המאה ה-10. חלק מכתבי היד והציורים שאסף מתעדים את תולדות משפחתו, אשר שורשיה מגיעים לפאטמה בת מוחמד. באוסף אף דוגמאות לקליגרפיה עות'מאנית, בכתבי יד ובציורים.
במהלך חייו הוצגו חלקים מן האוסף בתערוכות שנערכו בניו יורק, לונדון וציריך, אחת הבולטות בהן הייתה תערוכה נודדת שאורגנה על ידי המוזיאון הבריטי בשנת 1998. האוסף בשלמותו יוצג במוזיאון אשר נבנה לצורך כך בעיר טורונטו, קנדה, ביוזמת קרן אגא חאן לתרבות.[9]. קרן אגא חאן מקימה גם שני מוזיאונים נוספים בקהיר ובזנזיבר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בשנת 2006 הקרן מוזגה אל תוך "Aga Khan Foundation" ראה:https://the.akdn/en/resources-media/whats-new/news-release/bellerive-foundation-merges-aga-khan-foundation
- ^ Genial diplomat shone under fire, The Telegraph, London. June 16, 2003.
- ^ Hidden secrets of the universe, The Telegraph, London. January 24, 1998.
- ^ Sadruddin Aga Khan, UNESCO Courier, May 1991.
- ^ Genial diplomat shone under fire, The Sydney Morning Herald, 2003-06-16 (באנגלית)
- ^ Prince Sadruddin Aga Khan, www.amaana.org
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים {{{כותרת}}}, באתר web.archive.org - ^ The Arts of Islamic Book: The Collection of Prince Sadruddin Aga Khan, Arts of Asia 1984;14(6):55-66.
- ^ Aga Khan Museum (AKM)