סולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סולי
Σόλοι
מידות
גובה מעל פני הים 57 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
נבנה המאה ה־11 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 35°08′25″N 32°48′45″E / 35.1404°N 32.8126°E / 35.1404; 32.8126
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רצפת פסיפס בסולי, מעוטרת בציור של ברבור

סולי או סולוייוונית: Σόλοι) היא עיר עתיקה בקפריסין, הממוקמת לחוף מפרץ מורפו (Morphou).

השרידים הארכאולוגיים המצויים בעיר כיום הם בעיקר מתקופת רומא העתיקה, בייחוד רצפות פסיפס מבזיליקת העיר, עם איורי ציפורים, בעלי חיים שונים וצורות גאומטריות. יש גם אמפיתיאטרון בעיר, אך בעקבות שחזורים רבים איבד את צביונו המקורי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה־8 לפנה"ס הייתה קפריסין כולה נתונה תחת שלטונה ההגמוני של צור.[1] בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס נחלשה אחיזת צור באי, והאימפריה האשורית החדשה קיבלה את השליטה עליו; מלכי האי, וביניהם ארסו/ארשו (שמי) מלך סולוי השמי,[2] העלו מס וחומרי בנייה לאסרחדון,[3] וכן באו לאשורבניפל להגיש לו מנחות ולנשק את רגליו, והוא הכריחם ללוותו עם כוחותיהם ואניותיהם את חייליו בים וביבשה.[4]

בתחילה, סולי השתרעה על שטח מצומצם מאשר שטחה כיום. כל המרכז העירוני של העיר תוכנן על ידי סולון האתונאי (638–558 לפנה"ס), ששמה של העיר מיוחס לו, אלא ששמה של העיר נזכר כבר במנסרת אסרחדון משנת 672/673 לפנה"ס, וזמנה קודם לסולון.

סולי הייתה אחת מעשר ערי-הממלכות שהרכיבו את קפריסין באותה תקופה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Nadav Na'aman, Sargon II and the Rebellion of the Cypriote Kings against Shilṭa of Tyre, Orientalia 67, 1998, עמ' 244
  2. ^ Karen Radner, The many kingdoms of Cyprus, Assyrian empire builders (University College London), ‏2012
  3. ^ Erle Leichty, The Royal Inscriptions of Esarhaddon, King of Assyria (680-669 BC), Eisenbrauns, 2011, עמ' 23–24 (הקטע חוזר גם בעמ' 46)
  4. ^ Jamie Novotny, Joshua Jeffers, The Royal Inscriptions of Ashurbanipal (668–631 BC), Aššur-etel-ilāni (630–627 BC), and Sîn-šarra-iškun (626–612 BC), Kings of Assyria, Part 1, Eisenbrauns, 2018, עמ' 116–117 (הקטע חוזר בעמ' 141–142). יש לציין שחלק זה מהמסע הראשון של אשורבניפל לא מופיע בתיאורי המסע המוקדמים, והוא נוסף לאחר שהמלך ערך מחדש את ספרי שנותיו (על כך ראו בעמ' 107).