כתיון

כתיון
𐤊𐤕𐤉, Κίτιον
ANCIENT KITION, LARNACA, CYPRUS.jpg
היסטוריה
תרבויות מיקנים, פיניקים, מצרים העתיקה, הממלכה האחמנית, יוון העתיקה
נבנה המאה ה-13 לפנה"ס
ננטש 342
מאורעות המצור על כתיון
מיקום
מדינה קפריסין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 34°55′24″N 33°37′50″E / 34.923296°N 33.630545°E / 34.923296; 33.630545
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כתיוןפיניקית: 𐤊𐤕𐤉[1] (כתי) או 𐤊𐤕[2] (כת), נהגה כִּתִּיָּה[3]; ביוונית: Κίτιον; בלטינית: Citium) הייתה עיר-מדינה לחופה הדרומי של קפריסין בשטחה של לרנקה של ימינו.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קִיטִיון (ביוונית Κίτιον) הוא הצורה היוונית של השם הפיניקי כתי (𐤊𐤕𐤉), שמהופעותיו המוקדמות ביותר היא כנראה התעתיק המצרי העתיק kꜣṯꜣj בכתובת מצרית המתוארכת לתקופת רעמסס השלישי (1198–1116 לפנה"ס) שנמצאה במקדש מדינת האבו בין שמות ערים קפריסאיות אחרות.[4][5] יוסף בן מתתיהו[6] וכן חוקרים מודרניים[7] מזהים את כתיון עם הכתיים מהמקרא וממכתבי ערד.[7]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה ככל הנראה בתקופת הברונזה על ידי מיקנים במאה ה-13 לפנה"ס בעקבות ריכוז גבוה של מחצבי נחושת באזור. העיר ננטשה לאחר כמאתיים שנה בעקבות קשיים ארגוניים ותהליכים היסטוריים. עדויות ספרותיות מצביעות על נוכחות פיניקית מוקדמת בכתיון בתחילת המאה ה-10 לפנה"ס.[8] סוחרים פיניקים שהגיעו כנראה מצור התיישבו באזור הרחיבו את ההשפעה הפוליטית של כתיון. לאחר שנת 850 לפנה"ס בערך המקדשים נבנו מחדש והפיניקים עשו בהם שימוש חוזר.[9] כתיון הייתה המושבה הראשית של הפיניקים בקפריסין, ובכתובות מלכותיות התואר המלכותי פתח תמיד בשם העיר.[10]

המספנה הצבאית הפיניקית בכתיון

עקבות התיישבות מהמאה ה-10 לפנה"ס נמצאו לאורך חומות ליד הנמל בבמבולה (Bamboula).[11] באתר נמצאו מקדשים לעשתרת ולמלקרת.[12] על הקשרים עם הכנענים מצביעים גם כלים מיובאים מקפריסין, שנמצאו בין השאר בתל באר שבע. עדות נוספת הם מאות צלמיות שנמצאו באזור, להן ארבע רגליים של בעל חיים, ככל הנראה סוס, וגוף אנושי.[13] בעיר התגלה גם נמל צבאי מהמאה ה-5 לפנה"ס, שבשלב הסופי הורכב מלפחות שישה גגות רעפים לספינות, ברוחב של 6 מטרים ובאורך של כ-39 מטרים, שמתחתיהן היו תעלות לעגינת תלת-חתריות.[14][15] שכירי חרב כתיים שרתו, לפי מכתבי ערד, בצבאו של יאשיהו מלך יהודה.[7]

עיר הממלכה הייתה וסאלית של מצרים משנת 570 עד 545 לפני הספירה.[16] פרס שלטה בקפריסין משנת 545 לפני הספירה.[16] מלכי העיר כתבו בפיניקית את שמם בכתובות ועל מטבעות משנת 500 לפנה"ס.[11][17] ייתכן שטקסטים וכתובות ספרותיות מצביעים על כך שבתקופה הקלאסית כתיון הייתה אחת המעצמות המקומיות העיקריות, יחד עם שכנתה סלמיס.[11] בשנת 499 לפני הספירה ממלכות קפריסין (כולל כתיון) הצטרפו למרד של איוניה נגד פרס.[18] בשנת 333 לפנה"ס נולד בעיר זנון מכתיון, פיניקי-יווני מייסד האסכולה הסטואית.

תלמי הראשון כבש את קפריסין בשנת 312 לפנה"ס. מושבת מסחר של כתיון שהוקמה בפיראוס שגשגה עד כדי כך שבשנת 233 לפנה"ס הם ביקשו וקיבלו אישור לבניית מקדש לעשתרת.[19] בתקופת שלטון בית תלמי נמנו השנים בכתיון על פי מלכות מלכי תלמי.[20]

קפריסין סופחה לרומא בשנת 58 לפנה"ס. רעידות אדמה חזקות פקדו את כתיון בשנת 76 לספירה ובשנה לאחר מכן, אך נראה כי העיר שגשגה בתקופת הרומאים. מנהל כלכלי (curator civitatis) נשלח לכתיון מרומא בתקופת שלטונו של ספטימיוס סוורוס.[21] רעידות אדמה ב-322 ו-342 לספירה גרמו להרס לא רק של כתיון, וכן של סלמיס ופאפוס.[22]

אנשי כתיון מוזכרים במקרא בשם "כתיים" כסוחרי ים:”אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ שֵׁן בַּת אֲשֻׁרִים מֵאִיֵּי כִּתִּיִּים.“ (ספר יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק ו').

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתיון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ KAI 33, 38, 40, 41, 288, 289.
  2. ^ KAI 33(?), 37.
  3. ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, תש"ב, עמ' 68-69
  4. ^ Flourentzos, Paulos (1996). A Guide to the Larnaca District Museum. Nicosia: Ministry of Communications and Works - Department of Antiquities. p. 6. ISBN 978-9963-36-425-1. OCLC 489834719.
  5. ^ J. Simons (1937). Handbook for the study of Egyptian topographical lists relating to Western Asia. p. 169.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 1, פרק 6, פסקה 1.
  7. ^ 1 2 3 יוחנן אהרוני, כתובות ערד, מוסד ביאליק, 1986, עמ' 12-13
  8. ^ Hadjisavvas, Sophocles (2013). The Phoenician Period Necropolis of Kition, Volume I. Shelby White and Leon Levy Program for Archaeological Publications. p. 1. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04.
  9. ^ Excerpt of text on the only plaque at the Kathari site (as of 2013).
  10. ^ KAI 32, 33, 38, 39, 41, 288, 289.
  11. ^ 1 2 3 Yon, Marguerite; William A. P. (נוב' 1997). "Kition in the Tenth to Fourth Centuries B. C.". Bulletin of the American Schools of Oriental Research. 308 (308): 9–17. doi:10.2307/1357405. JSTOR 1357405. {{cite journal}}: (עזרה)
  12. ^ "Kition" (ביוונית). Mcw.gov.cy. נבדק ב-2014-04-25.
  13. ^ רז קלטר וזאב הרצוג: הרמאפרודיטה ביהודה? צלמית קנטאור מתקופת הברזל בתל באר שבע, קדמוניות חוברת 127 (2004)
  14. ^ Jean-Christophe Sourisseau (1970-01-01). "Le port de guerre de Kition". Academia.edu. נבדק ב-2014-04-25. ראו גם תמונה נוספת והדמיה באתר אוניברסיטת הרווארד
  15. ^ Marguerite Yon, Les hangars du port chypro-phénicien de Kition. Campagnes 1996-1998 (Mission française de Kition-Bamboula), Syria. Archéologie, Art et histoire 77, 2000, עמ' 95–116 doi: 10.3406/syria.2000.7694
  16. ^ 1 2 According to text on one of the signs at the entrance of the Kathari site.
  17. ^ ראו כאן וכאן.
  18. ^ על פי טקסט שהוטבע על מטבע ומוצג במוזיאון הארכאולוגי המחוזי של לרנקה (אנ').
  19. ^ Flourentzos, Paulos (1996). A Guide to the Larnaca District Museum. Nicosia: Ministry of Communications and Works - Department of Antiquities. p. 15. ISBN 978-9963-36-425-1. OCLC 489834719.
  20. ^ KAI 40.
  21. ^ Flourentzos, Paulos (1996). A Guide to the Larnaca District Museum. Nicosia: Ministry of Communications and Works - Department of Antiquities. p. 5. ISBN 978-9963-36-425-1. OCLC 489834719.
  22. ^ Flourentzos, Paulos (1996). A Guide to the Larnaca District Museum. Nicosia: Ministry of Communications and Works - Department of Antiquities. p. 18. ISBN 978-9963-36-425-1. כתיון, באתר OCLC (באנגלית).
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא קפריסין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.