סטנלי מק'קריסטל

סטנלי אלן מק'קריסטל
Stanley Allen McChrystal
	מק'קריסטל במסיבת עיתונאים בפנטגון
לידה	14 באוגוסט 1954 (בן 70); ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	האקדמיה הצבאית של ארצות הברית; St. John's College High School ;
השתייכות	צבא ארצות הברית
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
	מפקד רגימנט הריינג'רס ה-75,; מפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים,; מפקד כוחות ארצות הברית וכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן
פעולות ומבצעים
	מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן,; מלחמת עיראק
עיטורים
	מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה; מדליית השירות המצוין; לגיון ההצטיינות; כוכב הארד

סטנלי אלן מק'קריסטל (באנגלית: Stanley Allen McChrystal; נולד ב-14 באוגוסט 1954) הוא גנרל בדימוס בצבא ארצות הברית. מק'קריסטל שימש בין השאר בתפקידים כעוזרו של יושב ראש המטות המשולבים, מפקד הכוחות המיוחדים המשולבים (JSOC) ושימש בתפקידו האחרון כמפקד כוחות ארצות הברית וכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן.

במהלך הקריירה הצבאית שלו זכה מק'קריסטל להצלחות לצד ביקורות. תחת פיקודו הצליחו הכוחות המיוחדים (JSOC) להרוג את אבו מוסעב א-זרקאווי, מנהיג ארגון הטרור אל-קאעידה בעיראק. מנגד, נמתחה עליו ביקורת במספר מקרים, ובראשם בעקבות התבטאות ביקורתית פומבית שמתח על סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בריאיון לכתב העת רולינג סטון^[1]. מק'קריסטל נאלץ לבסוף להתפטר מתפקידו, כשנה לאחר שמונה, ולבסוף פרש מחיי הצבא.

מק'קריסטל זכה למדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה, מדליית השירות המצוין, עיטור כוכב הארד, עיטור אות לגיון ההצטיינות.

קריירה צבאית

מק'קרסיטל החל את דרכו בצבא ארצות הברית ב-1972 עם הרשמו למכללה הצבאית ווסט פוינט^[2]. לאחר שסיים את חוק לימודיו ב-1976, והוסמך כקצין בדרגת לוטננט, התנדב מק'קריסטל לכוחות המוטסים של צבא ארצות הברית. בתפקידו הראשון שימש כמפקד מחלקה ברגימנט הרגלים ה-504 של הדיוויזיה המוטסת ה-82 שבסיסה בפורט בראג^[3]. ב-1978 התקבל לאקדמיה הצבאית ללוחמה מיוחדת על שם קנדי בפורט בראג והחל במסלול אימון בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, ולאחריהם מונה למפקד פלגת כוחות מיוחדים^[4]. ב-1980 חזר למסלולי ההכשרה - הפעם כקצין חי"ר מתקדם באקדמיה הצבאית בפורט בנינג.

לאחר תפקידים שונים, בהם קצין מודיעין בקוריאה הדרומית בעבור כוחות האו"ם באזור, התקבל מק'קריסטל לריינג'רס ושימש ביחידה בתפקידים שונים החל ב-1985. ב-1989 יצא ללימודי פיקוד ומטה במכללת הצי ברוד איילנד. לאחר לימודיו שימש כקצין פעולות מבצעים מיוחדים בפיקוד הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, לרבות בתקופת מלחמת המפרץ.

לאחר מספר תפקידים פיקודיים ביחידות שונות, ובהן בפיקוד המבצעים המיוחדים, מונה למפקד גדוד הצנחנים השני ברגימנט הרגלים ה-504. בשנים 1994–1996 שירת כמפקד הגדוד השני ברגימנט הריינג'רס ה-75 ובין יולי 1997 ליולי 1999 פיקד על רגימנט הריינג'רס ה-75. לאחר תקופה קצרה בה שימש כעמית לעניינים צבאיים במועצה ליחסי חוץ בניו יורק (Council on Foreign Relations) חזר לשרת בצבא בתפקידים פיקודיים ותפקידי מטה בכירים, בין השאר במסגרת מלחמת אפגניסטן ולקראת הפלישה לעיראק במסגרת מלחמת המפרץ השנייה.

ב-2003, עם תחילת המלחמה, מונה מק'קרסיטל למפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים אשר פעלו בעיראק כנגד כוחותיו של סאדאם חוסיין וארגוני טרור כגון הטליבאן ואל-קאעידה^[5]. תחת פיקודו היחידה הובילה פעולות מיוחדות רבות ובהן לכידתו של סדאם חוסיין לאחר הפלישה^[6], ובהן התנקשות בחיי מנהיג אל-קאעידה במדינה, אבו מוסעב א-זרקאווי. לצד הצלחות מק'קריסטל ספג גם ביקורת בעקבות כהונתו כמפקד היחידה. שמו עלה בפרשת מותו של כוכב הפוטבול האמריקאי שהתגייס לצבא ארצות הברית, פט טילמן, אשר נהרג מאש ידידותית. מק'קריסטל חתם על מסמך שציין כי טילמן נהרג מידי אש אויב, אך ציין לאחר מכן כי היו לו ספקות בנושא. במקרה אחר הועלו טענות כנגד פקודיו בגין הפעלת כוח בלתי סביר בחקירת שבויים. לאחר 3 שנים כמפקד JSOC עבר מק'קריסטל לתפקידי מטה בכירים אחרים, בהם עוזרו של יושב ראש המטות המשולבים^[7].

ב-2008 החל ברק אובמה את כהונתו כנשיא ארצות הברית. אובמה נבחר, בין השאר, על בסיס הבטחות להביא לשינוי במלחמה המתמשכת מימי קודמו באפגניסטן ובעיראק. ב-2009 הורה אובמה להחליף את מפקד כוחות ארצות הברית ובעלות בריתה באפגניסטן, הגנרל דייוויד מק'קירנן, ולמנות תחתיו את מק'קריסטל^[8]. מק'קריסטל, עתה גנרל, הוביל את כוחות ארצות הברית ובעלות בריתה באזור במספר מבצעים, מהגדולים ביותר במלחמה מאז תחילתה, ובראשם מבצע מכת החרב.

על אף שעוד לפני שנכנס לתפקיד כוחות ארצות הברית באפגניסטן קיבלו תגבורת משמעותית, המשיך מק'קריסטל להביע בפומבי דרישות לתגבורות נוספות^[9] והחווה לעיתים דעות בנושאים מדיניים-ביטחוניים הנוגעים למשרד הביטחון ולאפגניסטן. אלו התקבלו לא אחת בביקורת קשה מצד גורמי ממשל. הסאגה הוגדשה ביוני 2010, כאשר בריאיון לכתב העת רולינג סטון מק'קריסטל מתח ביקורת נוקבת על הנשיא אובמה וסגנו ג'ו ביידן^[10]. מק'קריסטל זומן לשיחת בירור עם הנשיא אובמה, עזב את תפקידו כמפקד הכוחות באפגניסטן ולבסוף פרש מהצבא^[11].

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטנלי מק'קריסטל בוויקישיתוף

סטנלי מק'קריסטל, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סטנלי מק'קריסטל, ברשת החברתית Goodreads
סטנלי מק'קריסטל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
פרטי הקריירה הצבאית של מק'קרסיטל (באנגלית)
ביוגרפיה באתר Biography.com (באנגלית)
כתבת פרופיל באתר כתב העת טיים (באנגלית)
סוכנויות הידיעות, אובמה פיטר את גנרל סטנלי מקריסטל; מחליפו: הגנרל דיוויד פטריוס, באתר כלכליסט, 23 ביוני 2010.
נשיא אפגניסטן הביע תמיכה בגנרל מקריסטל, באתר וואלה, 23 ביוני 2010.
סוכנויות הידיעות‏, הגנרל סטנלי מקריסטל ימונה למפקד הכוחות האמריקאיים באפגניסטאן, באתר וואלה, 11 במאי 2009.
וושינגטון: הגנרל מקריסטל נפרד משורות הצבא באופן רשמי, באתר וואלה, 24 ביולי 2010.
יצחק בן-חורין, וושינגטון, מפקד בכיר השתלח בבית הלבן - וזומן לשימוע, באתר ynet, 22 ביוני 2010.

הערות שוליים

^ Michael Hastings, ‏The Runaway General, באתר הרולינג סטון, 22 ביוני 2010
^ נטשה מוזגוביה, אחרי שהשתלח באובמה: מקריסטל התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 24 ביוני 2010.
^ גל פרל פינקל, ‏יחידת השתלטות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בספטמבר 2016
^ אמיר אורן, בעקבות דברי הגנרל סטנלי מקריסטל | מישהו יחטוף, באתר הארץ, 23 ביוני 2010.
^ גל פרל פינקל, ‏לצבא האמריקני יש פתרון לכל בעיה, גם לאלו שהוא לא פותר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בפברואר 2017
^ גל פרל פינקל, ‏מלחמות לוקחות זמן שלישראל אין, מערכות 487, 2020, עמ' 18-17.
^ אנשיל פפר, חיסול אוסמה בן לאדן | פרשנות: שעתם הגדולה של המודיעין וכוחות הקומנדו האמריקאים, באתר הארץ, 3 במאי 2011.
^ סוכנויות הידיעות, הגנרל סטנלי מקריסטל ימונה למפקד הכוחות האמריקאיים באפגניסטאן, באתר הארץ, 11 במאי 2009.
^ אריק שמיט, טום שנקר, מפקד הכוחות האמריקאיים באפגניסטאן: ללא תגבורת המלחמה עתידה להיכשל, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2009.
^ מת העיתונאי שחיסל את הקריירה של הגנרל שלעג לאובמה, באתר וואלה, 19 ביוני 2013.
^ סוכנויות הידיעות, הגנרל פטראוס באפגניסטאן: לכולנו מטרה אחת, באתר הארץ, 4 ביולי 2010.

[1] Michael Hastings, ‏The Runaway General, באתר הרולינג סטון, 22 ביוני 2010

[2] נטשה מוזגוביה, אחרי שהשתלח באובמה: מקריסטל התפטר מתפקידו, באתר הארץ, 24 ביוני 2010.

[3] גל פרל פינקל, ‏יחידת השתלטות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בספטמבר 2016

[4] אמיר אורן, בעקבות דברי הגנרל סטנלי מקריסטל | מישהו יחטוף, באתר הארץ, 23 ביוני 2010.

[5] גל פרל פינקל, ‏לצבא האמריקני יש פתרון לכל בעיה, גם לאלו שהוא לא פותר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בפברואר 2017

[6] גל פרל פינקל, ‏מלחמות לוקחות זמן שלישראל אין, מערכות 487, 2020, עמ' 18-17.

[7] אנשיל פפר, חיסול אוסמה בן לאדן | פרשנות: שעתם הגדולה של המודיעין וכוחות הקומנדו האמריקאים, באתר הארץ, 3 במאי 2011.

[8] סוכנויות הידיעות, הגנרל סטנלי מקריסטל ימונה למפקד הכוחות האמריקאיים באפגניסטאן, באתר הארץ, 11 במאי 2009.

[9] אריק שמיט, טום שנקר, מפקד הכוחות האמריקאיים באפגניסטאן: ללא תגבורת המלחמה עתידה להיכשל, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2009.

[10] מת העיתונאי שחיסל את הקריירה של הגנרל שלעג לאובמה, באתר וואלה, 19 ביוני 2013.

[11] סוכנויות הידיעות, הגנרל פטראוס באפגניסטאן: לכולנו מטרה אחת, באתר הארץ, 4 ביולי 2010.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]