סינגפור פלייר

סינגפור פלייר
Singapore flyer
מידע כללי
סוג	גלגל ענק, אטרקציה תיירותית
מיקום	Marina Centre
מדינה	סינגפור
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–2008
תאריך פתיחה רשמי	15 באפריל 2008
אדריכל	קישו קורוקווה
מידות
גובה	541 רגל
קואורדינטות	1°17′22″N 103°51′48″E / 1.289389°N 103.863222°E
	https://www.singaporeflyer.com/ האתר הרשמי
	(למפת סינגפור רגילה) מלזיה אינדונזיה מצר סינגפור סינגפור פלייר

סינגפור פלייר (באנגלית Singapore flyer), הוא גלגל תצפית ענק בעיר סינגפור. עם פתיחתו בשנת 2008, נחשב לגבוה ביותר בעולם,^[1] שיא שנשבר בשנת 2014,^[2] עם הקמתו של היי רולר הממוקם בלאס וגאס, נבדה.

הגלגל מתנשא לגובה של 165 מטרים, בעל קוטר של 150 מטרים, כאשר 15 המטרים הנוספים הם בבסיס.^[3]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הוגשה לראשונה בתחילת שנות האלפיים על ידי פטריק מקמהון מניהול הפרויקטים של מלצ'רס, חברת בת של מלצ'רס הגרמנית. התכנון הרשמי החל בשנת 2002. חברה חדשה, Singapore Flyer Pte Ltd, הוקמה כמפתחת, כאשר ניהול הפרויקטים של מלצ'רס היה בעל אחזקה של 75%, והשאר מוחזק על ידי אוריינט ופאסיפיק מנג'מנט.

הפרויקט הוכרז רשמית ב־27 ביוני 2003 על ידי מועצת התיירות בסינגפור עם חתימתו על מזכר הבנות, המסמל את ההבנה בין היזם למועצת התיירות בכל הנוגע לתהליך רכישת הקרקעות. במסגרת הסכם זה אמורה הייתה מועצת התיירות לרכוש את חלקת האדמה במרינה סנטר מרשות מקרקעי סינגפור, ולהשכיר אותה ל- Flyer Pte Ltd למשך 30 שנים עם אפשרות להאריך את חוזה השכירות ב-15 שנים נוספות. הקרקע הייתה אמורה להיות ללא שכר דירה בשלבי הבנייה של הפרויקט. ביולי 2003 מונה ג'ונס לאנג לסאל כיועץ הנדל"ן. טקנאקה ומיצובישי נבחרו כקבלנים הראשיים, וארופ כמהנדס המבנה.

עיצובים מוקדמים הראו גלגל בגובה 169 מטרים, הדומה ללונדון איי, מה שעורר ביקורת על כך שהוא חסר מקוריות. היזמים ציינו כי העיצוב לא הושלם סופית והוא נועד אך ורק למטרות המחשה, אם כי פרויקט הגמר השתנה לא מעט מהעיצובים המוקדמים. בהמשך, הפרויקט אמור היה להיפסק כאשר היזם התמודד עם קשיים בגיוס כספים לבניית ההגה. התוכניות המקוריות להשלמת הגלגל בסוף 2005 נדחו אפוא ללא הגבלת זמן, והיו דיווחים (שנדחו על ידי מועצת התיירות בסינגפור) כי מועצת התיירות קבעה תאריך אולטימטום ליום 31 במרץ 2005 עבור היזם לסידור הסוגיות הכספיות שלו, ולהמשך הפיתוח.

בספטמבר 2005 התחדש הפרויקט כאשר הושקעו בהצלחה כספים משני בנקים גרמנים. קולין ויליאם פייג ', חברת בת של ABN AMRO, אמורה הייתה לספק הון עצמי של לכל היותר של 100 מיליון דולר, ו-140 מיליון דולר נוספים הגיעו מ- HypoVereinsbank. עם השקעה זו של 240 מיליון דולר, ההשקעה הזרה הגדולה ביותר בתעשיית הבידור הסינגפורית, הבנייה הייתה אמורה להתחיל בסוף החודש.

עיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיתוח הוקצה שטח בנייה של כ־16,000 מ"ר ברוטו, והוא בנוי על שטח של 33,700 מ"ר לאורך טיילת המרינה. הסיבוב המתמיד של הגלגל עוצב על ידי ארופ ומיצובישי תעשיות כבדות עם קיבולת של עד 7.3 מיליון נוסעים בשנה. בדרך כלל, סיבוב של הגלגל, המהווה נסיעה שלם, נמשך כ-32 דקות.

כל אחת מ-28 הקפסולות הממוזגות יכולה לשאת 28 נוסעים.

28 הקפסולות הממוזגות של הנוסע מותקנות מחוץ לחישוק הגלגל, מה שמאפשר מבט ללא הפרעה וללא הפסקה. לכל קפסולה שטח רצפה של 26 מ"ר והיא מסוגלת להחזיק 28 נוסעים, או עד חמישה כיסאות גלגלים ו -15 מבקרים אחרים כאשר הוזמנה מראש בקשה לשימושם של אורחים בעלי מוגבלויות.

תחילה הסתובב הגלגל נגד כיוון השעון כשהוא צופה ממרכז המרינה, אך ב־4 באוגוסט 2008 הוחלף הכיוון.

כמו כן ניתנים רמפות ומעליות לכיסא גלגלים, שירותים לנכים וחניון ייעודי לנכים.

בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס פורץ הדרך נערך ב־27 בספטמבר 2005 כאשר מאה באו טאן, אז השר לפיתוח לאומי, היה אורח הכבוד. הציר הותקן ב־13 בדצמבר 2006 והשפה החיצונית הושלמה ב־9 באפריל 2007. התקנת קפסולות הנוסעים החלה ב־3 באוגוסט 2007, והושלמה ב־2 באוקטובר באותה שנה.

פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלגל נפתח בשנת 2008. במהלך השנה החדשה הסינית נערכו 'טיסות פתיחה' של החברות בין התאריכים 11-13 בפברואר, וכרטיסים שבהם נמכרו תמורת 8,888 דולר, מספר מזל בתרבות הסינית. ההופעות הציבוריות הראשונות היו ביום האהבה, 14 בפברואר, ההשקה הרכה ב-1 במרץ, והפתיחה הרשמית ב־15 באפריל, בה היה נוכח ראש הממשלה לי הסיין לונג כאורח הכבוד.

תקלות והפסקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2008 הופסק הסיבוב בגלל תקלה קלה במערכת הבלימה.

ב־4 בדצמבר 2008, הגלגל נתקע כמעט חמש שעות בגלל מזג אוויר קשה, מה שגרם לכ -70 איש להיתקע עליו.

ב־23 בדצמבר 2008, הגלגל נעצר כשהוא נושא עליו 173 נוסעים במשך כשש שעות. התקלה נגרמה כתוצאה מקצר ושרפה בחדר בקרת הגלגלים של הנוסע, אשר ניתקו את המזגן בגלגל. 11 נוסעים פונו באמצעות מכשיר דמוי קלע מכמה מהכמוסות, ואלה שהיו תקועים קיבלו אוכל ושתייה. הגלגל התחיל לפעול כמעט שבע שעות לאחר שהוא נעצר ושני אנשים אושפזו. הגלגל נסגר ללא הגבלת זמן והוחל בחקירת סיבת התקלה. הגלגל נפתח מחדש ב־26 בינואר 2009 לאחר שמשטרת סינגפור קיבלה את דו"ח הסמכת הבטיחות הסופית מהוועדה להערכת התאמה. לאחר מקרה זה הותקנו מערכות גיבוי נוספות בעלות של כשלושה מיליון דולר. אלה כללו גנרטור, כננות, שלוש מערכות נגד שרפה ועשן, ומכשירים לגילוי חום.

ב־18 ביולי 2010 נפסקה הנסיעה לאחר שאחד מכבלי החשמל המספקים כוח למערכות המזגן נפגע מברק, דבר שהשפיע על מערכת המזגן. נדרש לפנות כ-200 נוסעים. הוא נפתח מחדש ב־20 ביולי 2010 לאחר סיום עבודות התיקון.

ב־20 ביוני 2013 הופסקו הפעילות באופן זמני כדי להגן על עובדים מפני רמה גבוהה של זיהום בסינגפור, הפעם הראשונה שנסגר האתר בגלל אובך.

ב־25 בינואר 2018 הופסקו הפעולות בגלל נושא טכני. כל 61 הנוסעים שהיו על סיפונה הובאו לארץ בבטחה כאשר האירוע התרחש סמוך לשעה 9 בבוקר. הפעילות התחדשה חודשיים לאחר מכן ב-1 באפריל.