אשפוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חדר אשפוז בבית חולים באוסטרליה

אשפוז הוא שהות של אדם במחלקת אשפוז בבית חולים, כלומר מחלקה המיועדת להלנת מטופלים במשך זמן לצורך השגחה, בדיקה ו/או טיפול רפואיים, ושבה נמצאים החדרים, כוח האדם והציוד הדרושים לשם כך.

חלק מהאשפוזים נערכים בבתי חולים כלליים. יתר האשפוזים נעשים בבתי חולים פסיכיאטריים, בתי חולים שיקומיים, בתי חולים גריאטריים ובתי חולים למחלות כרוניות.

צורך באשפוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשפוז נעשה כאשר אדם זקוק להשגחה רפואית, בדיקות רפואיות או טיפולים שאין אפשרות לערוך אותם במסגרת אחרת - במרפאה של קופת חולים או מרפאה בבית חולים, במכון בדיקה, במחלקה לאשפוז-יום (כלומר מחלקה שבה המטופלים מגיעים לשהות של שעות מעטות במהלך שעות העבודה הרגילות) או בבית המטופל.

סיבות שכיחות לאשפוז הן:

  • מצב רפואי חריף של אדם המצריך טיפול ו/או בדיקות אינטנסיביים ומעקב והשגחה צמודים אחרי מצבו, למשל לאחר פגיעת טראומה או התקף לב;
  • צורך לעשות באדם פעולה רפואית - בדיקה או טיפול - במסגרת מתקן שאיננו קיים מחוץ לבית חולים, כאשר לאחריהם נדרשים מעקב והשגחה רפואיים אחרי מצבו, שיש סיכון למטופל בביצועם מחוץ למסגרת אשפוזית. לדוגמא - עריכת ניתוח מורכב או ביופסיות מסוימות;
  • צורך לאשפז אדם בבית חולים פסיכיאטרי על מנת שלא יגרום נזק גופני לעצמו או לזולתו.

עם ההתקדמות בידע ובטכנולוגיה הרפואיים ובהיקף מתן השירותים הרפואיים לציבור מחוץ לכתלי בתי החולים (בעיקר במדינות המפותחות) קיימת מגמה של הקטנת מספר ימי האשפוז בבתי חולים לטובת מתן מספר גדול יותר ויותר של טיפולים רפואיים במסגרת מרפאתית או בבית המטופל. כך למשל מקבלים יותר ויותר מטופלים עירוי תוך ורידי מחוץ למסגרת אשפוז ואף בביתם.

שיעורי אשפוז במדינת ישראל:[1]

שנה ימי אשפוז ימי אשפוז
לכל 1,000 תושבים
2014 15,187,700
‏1,848.6‏
2015 15,252,400
‏1,820.1‏
2016 15,262,100
‏1,785.9‏

שחרור מאשפוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטופל משתחרר מאשפוז כאשר מצבו הרפואי מאפשר זאת ובכפוף לשיקולים רלוונטיים אחרים, כמו קיום יעד מתאים לשהותו לאחר השחרור.

קבלה לאשפוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני מסלולים לקבלת אדם לאישפוז:

  • אשפוז אלקטיבי - אשפוז של אדם הזקוק לבדיקה ו/או לטיפול רפואי - למשל ניתוח - אשר התברר הצורך בהם. אשפוז זה נעשה בתיאום מראש של ימים עד חודשים בין המטופל לבין המחלקה המאשפזת ועל פי זמינות של מיטות אשפוז ומועדי טיפול לפי תכנית העבודה של המחלקה.
  • אשפוז דחוף - כאשר אדם הסובל מפציעה או ממחלה פעילה מגיע למחלקה לרפואה דחופה של בית חולים ושם נקבע כי אין די בטיפול בו במחלקה זו ובשחרורו (או העברתו למסגרת אשפוזית אחרת, למשל סיעודית) ושמצבו מצריך טיפול במסגרת אשפוז. מטופל שכזה מועבר מהמחלקה לרפואה דחופה למחלקת אשפוז לאחר תיאום ביניהן ועל פי זמינות המיטות הפנויות במחלקות הרלוונטיות.

לאחר קבלתו לאשפוז עשוי מטופל להיות מועבר בין מחלקות אשפוז שונות בתוך בית החולים. כך, פצוע תאונת דרכים עשוי להיות מועבר מהמחלקה לרפואה דחופה לחדר הניתוח, ממנו ליחידה לטיפול נמרץ ומשם למחלקת אשפוז, ולאחר מכן יועבר למחלקת שיקום. משם יישלח לביתו או יועבר לבית חולים לחולים כרוניים.

במקרים מסוימים ישהה מטופל במחלקה לרפואה דחופה בלבד, אך שהותו שם תוגדר כאשפוז.

אשפוז בהסכמה ובכפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אשפוז כפוי

אשפוז של מטופל נעשה בדרך כלל בהסכמתו. אדם המופנה לאשפוז (או הוריו במקרה של קטין, או האפוטרופוס שלו, אם מונה לו כזה) נדרש לתת את הסכמתו לכך בכתב.

בישראל מפרט חוק זכויות החולה את התנאים למתן טיפול רפואי לאדם, לרבות במסגרת אשפוז, כאשר הוא איננו מסוגל להביע את דעתו בנדון - למשל כאשר מדובר בחולה חסר הכרה.

במקרים מסוימים מאושפזים מטופלים גם אם הם מתנגדים לכך:

  • אשפוז בכפייה נעשה לרוב בנוגע לאנשים החולים במחלת נפש או שיש חשד שהם חולים במחלה שכזו. הם מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים על פי החלטת פסיכיאטר מחוזי או צו של בית משפט, בהתאם לחוק טיפול בחולי נפש;
  • מקרים אחרים של אשפוז כפוי הם של אדם אשר מאושפז בבית חולים כללי לפי צו של בית משפט - למשל בנוגע לילדים אשר הוריהם מסרבים להסכים למתן הטיפול הרפואי להם, והצו השיפוטי בעניינם ניתן לבקשת שירותי הרווחה או בית החולים ולאחר שהוכח כי קיים צורך חיוני באשפוז.[2]

מיטות אשפוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכל מוסד רפואי בישראל המורשה לאשפז חולים קיים תקן מיטות אשפוז הנקבע על ידי משרד הבריאות והוא נדרש לעמוד בו.

מספר המיטות לאשפוז כללי ל-1,000 נפש בישראל ירד בהדרגה בשנים האחרונות, מ-2.223 בשנת 2000 ל-1.83 בשנת 2015.[3]

בישראל קיימת מצוקה של מקומות אשפוז ומחלקות אשפוז מלאות לרוב ב-100% מקיבולתן ויותר. בחודשי החורף עולה בדרך כלל מספר המטופלים הנזקקים לאשפוז. אז גוברת מצוקת האשפוז, והמחלקות נדרשות לפתרונות ארעיים שונים להלנת המאושפזים, אשר עלולים לפגוע בפרטיותם ובכבודם.

מימון האישפוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית חולים זכאי לקבלת תשלום עבור ימי אשפוז. בישראל ניתן המימון על ידי המדינה, קופת חולים או על ידי המטופל עצמו (במקרים של מי שאינם תושבים), לפי העניין.

חוק ביטוח בריאות ממלכתי והתקנות שהותקנו לפיו מגדירים את תנאי הזכאות שבכפוף להם על קופת חולים לממן את ימי האשפוז של אדם.

בישראל קיים תעריף ממשלתי הנקבע על ידי משרד הבריאות לתשלום עבור ימי אשפוז במחלקות שונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
  2. ^ דיווח על מקרה לדוגמא: עדי חשמונאי, השופטת קבעה: חולה סרטן בן 14 יטופל, חרף סירובו, באתר וואלה! NEWS, ‏9 ביוני 2014.
  3. ^ מקור: משרד הבריאות.