ספין-דיקטטורים

ספין-דיקטטורים
Spin Dictators: The Changing Face of Tyranny in the 21st Century

עטיפת הספר במהדורה האנגלית
מידע כללי
מאת	סרגיי גורייב, דניאל טריזמן
שפת המקור	אנגלית
סוגה	מדע פופולרי
הוצאה
הוצאה	הוצאת פרינסטון
תאריך הוצאה	5 באפריל 2022
מספר עמודים	360

ספין-דיקטטורים: פניה המשתנות של הרודנות במאה ה-21 הוא ספר במדע המדינה, מאת סרגיי גורייב, פרופסור לכלכלה רוסי המתגורר בצרפת, ודניאל טריזמן, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.

הספר בוחן כיצד דיקטטורים ואוטוקרטים מתמקדים בשיטות תעמולה כמו ספינים, דיסאינפורמציה ולוחמה פסיכולוגית על האוכלוסייה כדי לשלוט בדעת הקהל, לגרום לציבור לפחד מהאחר, ולשמר את השלטון הדיקטטורי, במקום שיטות של רדיפה פוליטית ודיכוי פוליטי שהיו נהוגות על ידי דיקטטורים בעבר, בהם יוסיף סטלין בברית המועצות ומאו דזה-דונג בסין. על פי הספר, הספין-דיקטטורים הראשונים היו לי קואן יו בסינגפור ובמידה גבולית גם אלברטו פוג'ימורי בפרו, ושיטותיהם הועתקו על ידי ולדימיר פוטין ברוסיה, רג'פ טאיפ ארדואן בטורקיה, ויקטור אורבן בהונגריה, הוגו צ'אווס בוונצואלה, רפאל קוראה באקוודור, ורבים נוספים.

הספר מציג כיצד ספין-דיקטטורים משמרים את שליטתם בעם לא באמצעות כוח, צבא ודיכוי, אלא בעיקר באמצעות פופולריות. אבל הפופולריות אינה מושגת באמצעים לגיטימיים ושוויוניים כמו בדמוקרטיה, אלא באמצעות שליטה מוסווית באמצעי התקשורת ותעמולה, וזאת לצד יישום הדרגתי של דמוקרטיה חלולה כדי להבטיח את שימור השלטון גם בתקופות שבהן הפופולריות של המשטר נמוכה. המחברים טוענים שספין-דיקטטורים מודרניים מתיימרים להיות דמוקרטים, ויאפשרו, למשל, פרסום מאמרים של מתנגדי השלטון בעיתונים בעלי תפוצה נמוכה, כדי להראות שהם מכבדים, כביכול, את חופש הביטוי ואת חופש העיתונות. לצד "פתיחות" זו הם ירדפו גופי תקשורת גדולים, יאיימו בסגירתם ויכבידו עליהם מבחינה כלכלית. מנהיגים אוטוריטריים אלה לא יצנזרו את כלי התקשורת אלא ישתמשו בהם להפצת טענותיהם.

הספר מדגיש כי באותו האופן שבו אין במציאות דמוקרטיה טהורה, כך גם אין דיקטטורה טהורה. משטר דיקטטורי יכול להיות קרוב יותר להיות דיקטטורה של פחד או דיקטטורה של ספין, אבל רק מעטים יהיו באופן מוחלט ומלא רק אחד משניהם. באותו האופן, יכול משטר דיקטטורי גם לשמר מאפיינים מסוימים ומוגבלים שאינם דיקטטוריים.

ההבדלים בין דיקטטורה של פחד ודיקטטורה של ספין

הספר מונה כמה הבדלים יסודיים בין הדיקטטורות המסורתיות, שהיו דיקטטורות של פחד, ובין הדיקטטורות המודרניות, שהן דיקטטורות של ספין:

דיקטטורה של פחד	דיקטטורה של ספין
שלטון באמצעות הפחדה.	שלטון באמצעות פופולריות, אשר מושגת באמצעים של הונאה ומניפולציה.
דיכוי אלים הוא נפוץ - רציחות פוליטיות, מאסרים פוליטיים ומחנות ל'חינוך מחדש'.	דיכוי אלים אינו נפוץ - נעשה שימוש מועט ברציחות פוליטיות ומאסרים פוליטיים. עבור ספין-דיקטטור, הצורך להשתמש באלימות גלויה נגד הציבור הוא סימן לכישלון בשימור הפופולריות של המשטר, בשימור כוחו באמצעות החלת דמוקרטיה חלולה, כמפורט להלן, ובעיקר - בשימור החזות הכוזבת של מדינה חופשייה ודמוקרטית.
המשטר מפרסם באופן פעיל את האלימות שלו כדי להרתיע את מתנגדי המשטר.	המשטר מסתיר אקטים אלימים כדי לשמר תדמית של שלטון נאור ומדינה חופשית.
צנזורה מקיפה.	המשטר מאפשר תקשורת אופוזיציונית בהיקפים מוגבלים כל עוד יש להם ביקוש נמוך, אבל משתלט בעקיפין על ערוצי המדיה המרכזיים באמצעות טובות הנאה לאילי התקשורת, וחקיקה שמקדמת ערוצים שנאמנים למשטר על פני ערוצים אופוזיציוניים. המיקוד הוא בדעת הקהל הרחב, והמיעוט שמבין את ההונאה מותקף על ידי המשטר ומוצג כבעלי אינטרסים צרים, לא פטריוטים ואליטיסטים, באופן שמעודד פילוג וטינה חברתית.
הצנזורה היא פומבית, ומקבלת במה באמצעות שריפת ספרים וחרמות רשמיות.	הצנזורה מוצנעת, וזאת כדי לשמר תדמית של חופש העיתונות וכדי לשמר את האמינות של ערוצי התקשורת שנאמנים למשטר. בהתאם, המשטר מעודד צנזורה עצמית של ערוצי תקשורת נאמנים על פני צנזורה בהנחיה מלמעלה. כאשר המשטר מטיל צנזורה, הוא מצנזר גם את עצם הטלת הצנזורה.
למשטר יש אידאולוגיה ברורה, ולעיתים הוא כופה אותה על הציבור.	למשטר אין אידאולוגיה רשמית, ואם היא קיימת זה רק בתחומים מסוימים כגון גישה דתית או יחס למיעוטים.
תעמולה כבדה וטקסים שמבליטים את הנאמנות למנהיג ולמשטר.	תעמולה מובלעת במסווה של תקשורת חופשית באמצעות ערוצי תקשורת שגויסו להיות ערוצי תעמולה. הרטוריקה שתומכת במנהיג ובמשטר היא בעוצמה מווסתת ומדגישה יכולות, ניסיון והצלחות. לעיתים היא מתובלת ברטוריקה של פופוליזם שמאלי, למשל סוציאליזם, או של פופוליזם ימני, למשל לאומנות. המשטר נעזר בערוצי מדיה שנאמנים לו על מנת לחגוג הצלחות, ועל מנת להסיט תשומת לב מכישלונות ולהטיל את האשמה בהם על אחרים. יריבים פוליטיים מושמצים ומוצגים כאלטרנטיבה גרועה לכאורה למשטר הספין-דיקטטורי.
דמוקרטיה ליברלית מוצגת כשיטת שלטון נחותה ונלעגת.	דמוקרטיה חלולה, כלומר שימור חזות של דמוקרטיה. עם זאת, בפועל מרבית המנגנונים הדמוקרטיים מנוונים, מבוטלים או עוברים השחתה באמצעות מינוי מקורבים, ולרוב המנגנון הדמוקרטי העיקרי שנותר הוא הבחירות. המנגנונים הדמוקרטיים שעלולים להיחלש תחת משטר ספין-דיקטטורי הם החוקה, מערכת המשפט, בית המחוקקים, ורשויות האכיפה והפיקוח. גם מנגנון הבחירות עצמו עובר לעיתים התאמות שיסייעו לשמר את כוחו של המשטר הספין-דיקטטורי מבחינת כללי הבחירות ומבחינת אופן החלוקה למחוזות בחירה.
מגבלות על כניסה ויציאה של אנשים, הון ומידע.	בדרך כלל אין מגבלות מהותיות על תנועת אנשים, הון ומידע. לעיתים מוטלות מגבלות על יציאת הון כדי לצמצם הגירה שלילית.

ראו גם

• רודנות בחסות החוק
• הפיכה עצמית
• דמוקרטיה חלולה

קישורים חיצוניים

• ספין דיקטטורים האתר הרשמי של הספר
• הרצאה על הספר, סרגיי גורייב, 10 אוקטובר 2022, יוטיוב
• רוני דורי, הדיקטטורים החדשים שולטים באמצעות ספין, באתר כלכליסט, 16 במרץ 2023
• פרוג'קט סינדיקט, "צריך להכיר במשטרים האלה כפי שהם - דיקטטורות", באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2023
• גיא רולניק, המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית, דה מאקקר 20 בינואר 2023
• השפעה: עלייתו ונפילתו של ספין-דוקטור , סרט דוקו העוסק בטימותי בל, מנהל פרסום ואיש יחסי ציבור שהיה ידוע בזכות דוקטרינת הספין הגאו-פוליטית השנויה במחלוקת שלו
• גילי איזיקוביץ, המניפולציות המתועבות של לורד טימותי בל, באתר הארץ, 6 במרץ 2021