עמוס נוטע

עמוס נוטע
לידה	25 באפריל 1938; חיפה, פלשתינה המנדטורית
פטירה	21 באוגוסט 2024 (בגיל 86); חיפה, ישראל
ענף מדעי	פיזיקה גרעינית,; הבטחת איכות
מקום לימודים	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; האוניברסיטה העברית בירושלים ;
מנחה לדוקטורט	סעדיה עמיאל
מוסדות	הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
בת זוג	עדנה נוטע

עמוס נוטע (25 באפריל 1938 – 21 באוגוסט 2024) היה חוקר בתחומי הנדסה גרעינית, אופטימיזציה של מערכות ניטור ובקרה, בדיקות לא הורסות, מערכות ניהול מורכבות והבטחת איכות; פרופסור בטכניון,^[1] בעל קתדרה על שם לבנספלד להנדסת תעשייה. נוטע יזם, פיתח והוביל, במשך למעלה מ-20 שנה, תוכנית ללימודים לתארים גבוהים באבטחת איכות ואמינות.

ביוגרפיה

עמוס נוטע נולד בשנת 1938 בחיפה. הוא בנם של יהודה וציפורה נוטס, שעלו לארץ ישראל מפולין בראשית שנות ה-30.

הוא בוגר הטכניון בפיזיקה ומוסמך בהנדסה גרעינית ממוסד זה (משנת 1965). תואר דוקטור בפיזיקה, בהנחיית סעדיה עמיאל, הוענק לו מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1969. בנוסף, הוא מוסמך של Western European Laboratory Accreditation Cooperation^[2]‏ (WELAC) כ־Tutor for Assessors Training. הוא מוסמך מטעם ה-OECD כבודק של מעבדות GLP. בשירותו הצבאי, בשנים 1961–1968, כבוגר העתודה האקדמית, עבד כחוקר במרכז למחקר גרעיני שורק בתחומי הפיזיקה והכימיה הגרעינית ובטיחות הקרינה. בשנים אלו כיהן כאחראי בטיחות קרינה בוועדה לאנרגיה אטומית. בהמשך שימש כיועץ ואחראי על בטיחות קרינה והסביבה גם בטכניון במשך שנים רבות. בתום שירותו הצבאי, הצטרף נוטע לסגל האקדמי של המחלקה להנדסה גרעינית בטכניון וכיהן כדיקן המחלקה בשנים 1978 עד 1982.^[1]

ב-1985 הקים את תוכנית הלימודים לתארים גבוהים בהבטחת איכות ואמינות בטכניון, כמענה לצורך שעלה מהתעשיות הביטחוניות. הוא עמד בראש התוכנית עד 2006, אז יצא לגמלאות מהטכניון. בשנים הראשונות, מרבית המשתלמים היו ממשרד הביטחון, התעשייה הביטחונית וחילות צה"ל. משנת 1987 כאשר יצא בעולם תקן 9001 ISO, לפיו היו חייבים ספקי ציוד ושירות לעבור התעדה (אנ'), החלו להגיע ללימודים גם מהנדסים מתעשיות המזון, התרופות, האלקטרוניקה, התוכנה והשירותים. התוכנית הכשירה משתלמים בניהול מערכות איכות משולבות אמינות, ובכלל בתחומי הבטיחות, מדידות, הערכת סיכונים וניהול אסונות. עד 2006 הכשיר נוטע למעלה מ-1,200 משתלמים לתואר שני, והנחה למעלה ממאה משתלמים לתואר מאסטר ודוקטור.

לאחר פרישתו מהטכניון, הקים מחלקה ללימודי תואר ראשון בהנדסת איכות ואמינות במכללה האקדמית כנרת ועמד בראשה עד 2016.^[3] בנוסף, הצטרף לסגל האקדמי במכון הטכנולוגי בחולון (HIT) והקים את מרכז המחקר והפיתוח לאפר"ן (אסון פתע רב נפגעים) ואת מסלול הלימודים לתואר שני בהנדסת איכות ואמינות. הוא עמד בראש המסלול ולימד בו עד סמוך למותו ב-2024.^[4]^[5]

במהלך השנים עסק נוטע במחקר ופיתוח ובייעוץ לארגונים תעשייתיים ולגורמי ממשל הכוללים את התעשייה האווירית, התעשייה הצבאית, רפא"ל ואגף מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) במשרד הביטחון. הוא הוביל מחקרים בסוכנות האטום האירופית ובסוכנות לאנרגיה אטומית הבינלאומית. היה פרופסור אורח באוניברסיטאות באירופה ובארצות הברית, ריכז ועדות וכיהן בתפקידים בטכניון ובגופים ציבוריים שונים. במהלך הקריירה ארוכת השנים, פרסם יותר מ-200 מאמרים בכתבי עת בין-לאומיים ובמסגרת כנסים בישראל ובעולם. בין תפקידיו הרבים, היה בין מקימי האיגוד הישראלי לאיכות, האיגוד להנדסת בטיחות, והאיגוד הישראלי לבדיקות לא הורסות.^[6] כמו כן, פיתח והקים את הרשות הלאומית להסמכת מעבדות בישראל^[7] (ISRAC) וסייע לנסח את החוק של הרשות. בין השנים 2002 עד 2007 כיהן כנשיא האגודה הישראלית לבדיקות לא הורסות^[6] (ISRANDT), לאחר שהיה אחד ממייסדיה.

פרופסור נוטע היה מראשוני המובילים את המאבק נגד מיכל האמוניה בחיפה ולקח בו חלק פעיל בפעילות זאת במשך יותר מ-20 שנה. בתקופה זו, כתב חוות דעת מקצועיות, התריע על הסכנה הכרוכה במיכל, היה חבר בוועדות מומחים, ייצג את עיריית חיפה בוועדות ציבוריות, במשרדי ממשלה ובדיונים בכנסת. הודות לפעילותו הענפה, הוענק לו ב-2013 פרס על אזרחות אמיצה בעיר חיפה.^[8]^[9]^[10]^[11]

נוטע היה נשוי לעדנה (רוטר) ולשניים יש שתי בנות ובן, וכן נכדים.

אותות כבוד והוקרה בהם זכה

תואר "Fellow" מהארגון הבריטי לבדיקות לא הורסות (1989); נוטע הוא אדם השמיני שקיבל תואר זה מחוץ לבריטניה
אות כבוד מהעמותה הישראלית הלאומית לבדיקות לא הורסות (ISRANDT), (1989)
אות הצטיינות מנשיא המדינה, עזר ויצמן, על הכנסת הלימודים האקדמיים באיכות למדינת ישראל (2000)
פרס מפעל חיים מהאיגוד הישראלי לאיכות על תרומה לאיכות ולמצוינות במדינת ישראל (2013)^[12]
הוקרה מהאגודה הבולגרית לבדיקות לא הורסות (2017)

מפרסומיו

Kobo-Greenhut, A., Notea, A., Ruach, M., Onn, E., & Hasin, Y. (2014). Time to follow guidelines, protocols, and structured procedures in medical care and time to leap out. Risk Management and Healthcare Policy, 7, 233–237. https://doi.org/10.2147/RMHP.S70797
Bashan, A. Notea, A. (2018). A hierarchical model for quality management systems in global organizations, International Journal of Quality & Reliability Management, 35 (7),1380-1398, https://doi.org/10.1108/IJQRM-03-2017-0055
Bashan, A. Notea, A., Ben Jacob, A. (2024). The Functionality of Global Quality Management in the Dynamic and Global Environment of Mergers, Acquisitions, and Strategic Partnerships - Adoption of a Systematic Process Concept. American Journal of Management Science and Engineering, 9 (2), 24-44, https://doi.org/10.11648/j.ajmse.20240902.11
Benis, A. Notea, R. Barkan, (2018). Risk and Disaster Management: From Planning and Expertise to Smart, Intelligent, and Adaptive Systems, Studies of Healthcare Technology and Informatics, 247, 286- 290. http://dx.doi.org/10.3233/978-1-61499-852-5-286
A. Benis, A. Boim, A. Notea, (2019). "A Social Networks Data Historian Supporting Research in Emergency & Disaster Medicine and Management", Studies of Healthcare Technology and Informatics, 258 ,231- 232. doi:10.3233/978-1-61499-959-1-231

קישורים חיצוניים

עמוס נוטע, באתר ResearchGate

הערות שוליים

^ ¹ ² נוטע עמוס, באתר הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות של הטכניון
^ Western European Laboratory Accreditation Cooperation
^ עמוס נוטע, כיצד טלקומוניקציה תעצב את מעבדות הבל"ה של מחר
^ Amos Notea | מוסד אקדמי HIT מכון טכנולוגי חולון, באתר המחקר במכללות
^ עמוס נוטע, באתר מכון טכנולוגי חולון – HIT
^ ¹ ² עלינו, באתר העמותה הישראלית הלאומית לבדיקות לא הורסות
^ הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
^ מירית פנחס, חוקר בטכניון: פגיעה במיכל האמוניה שוות ערך לחורבן בית שלישי, באתר nrg‏, 14 באוגוסט 2009
^ מפגש ירוק לשנה החדשה 27.9.2017
^ 103FM – גבי גזית – מי צריך המון אמוניה?, באתר 103FM
^ אידו סלע (2015-10-22), מיכל האמוניה במפרץ חיפה – כתבתו של אידו סלע, נבדק ב-2024-07-16
^ אות מפעל חיים – האיגוד הישראלי לאיכות

[טכניון-1] ¹ ² נוטע עמוס, באתר הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות של הטכניון

[2] Western European Laboratory Accreditation Cooperation

[3] עמוס נוטע, כיצד טלקומוניקציה תעצב את מעבדות הבל"ה של מחר

[4] Amos Notea | מוסד אקדמי HIT מכון טכנולוגי חולון, באתר המחקר במכללות

[5] עמוס נוטע, באתר מכון טכנולוגי חולון – HIT

[עלינו-6] ¹ ² עלינו, באתר העמותה הישראלית הלאומית לבדיקות לא הורסות

[7] הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

[8] מירית פנחס, חוקר בטכניון: פגיעה במיכל האמוניה שוות ערך לחורבן בית שלישי, באתר nrg‏, 14 באוגוסט 2009

[9] מפגש ירוק לשנה החדשה 27.9.2017

[10] 103FM – גבי גזית – מי צריך המון אמוניה?, באתר 103FM

[11] אידו סלע (2015-10-22), מיכל האמוניה במפרץ חיפה – כתבתו של אידו סלע, נבדק ב-2024-07-16

[12] אות מפעל חיים – האיגוד הישראלי לאיכות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]